אלפרד "פרדי" שטוייר – פרופיל של נקרופיל

אבי דוידוביץ (15.9.2017)

נקרופיליה היא סטייה מינית נדירה שכשלעצמה אינה נחשבת כמחלת נפש * היווצרותה אינה מובנת די צרכה * בישראל ובמרבית המדינות בעולם נקרופיליה אינה מוגדרת כעבירה פלילית * פרדי שטוייר היה הנקרופיל היחיד שפעל בישראל * הוא נשפט על ביזוי גופת אדם ועל שורה של עבירות מין חמורות נגד קטינות ובגין משכב עם בהמה, ונדון ל- 9 שנות מאסר * תוך פחות משנתיים מיום מעצרו הוא שוחרר מהמאסר * 50 שנה חלפו מהיום שנתפס ולראשונה מתפרסם כאן סיפורו המלא 

מבוא

נקרופיליה, פדופיליה וזאופיליה

מקור המילה נקרופיליה היא מהמילים נקרוס – גופה ופיליה – משיכה, אהבה. הנקרופיליה הינה מצב בו אדם מגיע לעוררות מינית בעקבות קשר פיזי או מדומה עם גופות. נקרופיליה אינה מוגדרת כמחלת נפש אלא כהפרעה פאראפילית – סטייה מינית (פארא – ליד, מחוץ; פיליה – משיכה, אהבה). מדובר בתופעה נדירה מאד ועל-כן היווצרותה, התפתחותה והיקפה אינן ברורות לגמרי למרות שיש עדויות לקיומה עוד בעת עתיקה. מקובל לסווג את הנקרופיליה לשתי קבוצות עיקריות: 1) נקרופיליה מדומה – המבטאת משיכה זמנית לגופות אבל הן אינן האובייקט העיקרי לפנטזיות המיניות. קיימת העדפה לקשר מיני עם אנשים חיים גם על בסיס קשר סדיסטי. 2) נקרופיליה צרופה הנחלקת לשלושה סוגים על פי שיטת הביצוע: רצח אדם למטרה נקרופילית, שימוש בגופות קיימות לצורך נקרופילי, ופנטזיות נקרופיליות מבלי לממשן. פרדי שטוייר השתייך לקטגוריה של הנקרופיל המשתמש בגופות קיימות. פדופיליה (פדו – ילד, פיליה – משיכה, אהבה) מתייחסת לעיסוק מיני מכל סוג שהוא עם קטינים. בדרך כלל הכוונה לקטינים שאינם תינוקות היינו גמולים מחיתולים, ומתחת לגיל הבגרות המינית. זאופיליה (זאו – בעל חיים, פיליה – משיכה, אהבה) הינה קשר מיני עם בעלי חיים. היא סטייה הדומה בהגדרתה לנקרופיליה ואף נמצאת באותה קטגוריה ב- DSM (מס' קטגוריה 302.89). המעניין אצל פרדי הוא כי גם הנקרופיליה שלו הייתה פדופילית.

ההיבט החוקי

נקרופיליה – בגלל נדירותה של התופעה המחוקק לא מצא טעם או אפילו לא חשב על הגדרת עבירה מפורשת למעשה נקרופילי. בפקודת החוק הפלילי (1936), שהייתה תקפה בארץ בתקופה הרלוונטית, נקבע סעיף 148 שנקרא "כניסה שלא ברשות בבתי קברות" ובין היתר כלל את "המבזה כל ביזוי שהוא גופת אדם" יאשם בעוון (עד 3 שנות מאסר). זו העבירה בה הורשע פרדי על מעשי הנקרופיליה שביצע. בחוק העונשין תשל"ז-1977, שבא במקום הפקודה, נקבע סעיף 172 "כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה" ובו בין השאר נקבעה עבירה לנוהג במת שלא בכבוד ועונשו מאסר 3 שנים לכל היותר.

פדופיליה – החוק הפלילי מייחד עבירות מין רבות כנגד קטינים או בהקשר אליהם, אך אינו מציין במפורש את המונח פדופיליה. ככלל העונש על עבירות אלו חמור בהרבה מהעונש הקבוע בחוק כשמדובר באותן עבירות שנעשו נגד בגירים.

זאופיליה – בפקודת החוק הפלילי (1936) היה סעיף ספציפי שאסר משכב עם בהמה ובצידו 10 שנות מאסר, שעבר גם לחוק העונשין תשל"ז-1977 אך בוטל בשנת 1988.

מקורות המידע

על דבר מעצרו הוצא בשעתו צו איסור פרסום והמשפט התנהל בדלתים סגורות. השבועון "העולם הזה" פרסם בסמוך למעצרו שתי כתבות – תוך הפרה לכאורה של הצו. העיתונות היומית פרסמה למחרת גזר דינו הודעה שיצאה מדוברות משרד המשפטים שכללה מעט מאד מידע על הפרשה. לפיכך, להשלמת פערי המידע קיימתי מספר שיחות אישיות עם אנשים שהיו בקשר עם האיש. האחד – להלן מקור א' – ביקש לשמור על עילום שמו. לדבריו הכיר את פרדי בשנת 1968 כאשר שניהם היו מאושפזים בבית החולים לחולי נפש באר יעקב ונוצר ביניהם קשר חברי עמוק. הם המשיכו להיות בקשר גם לאחר שחרורם עד אשר עזב פרדי את הארץ בשנת 1974-5. יש להדגיש כי אין לי כל סיבה לפקפק באף לא מילה אחת ממה שמקור זה סיפר לי, נהפוך הוא, הוא עצמו ועדותו עשו רושם אמין ומהימן. עם זאת הוא לא מסר לי אף לא ראיה חיצונית אחת שתתמוך בהכרות האישית ביניהם. המקור השני – להלן מקור ב', היה גורם טיפולי בתחום בריאות הנפש בבית הסוהר רמלה, לימים איילון, בה ריצה פרדי את תחילת מאסרו לפני שהועבר לבאר-יעקב. לפיכך לא אוכל לחשוף את שמו אך אדגיש כי מדובר בבעל אוטוריטה מקצועית ידועה ובכירה שניחן בין היתר בזיכרון טוב.

פרדי שטוייר בגיליון השבועון "העולם הזה" – צו איסור פרסום

ביוגרפיה

אלפרד "פרדי" שטוייר נולד בגרמניה בתאריך 1.4.1938. אמו הייתה יהודיה ואביו ככל הנראה לא היה יהודי ושימש כקצין ב- SS. בזמן המלחמה הפצצה על דרזדן (כנראה הכוונה להפצצה הקטסטרופלית בפברואר 1945) בהיותו במקלט יחד עם אמו היא נפטרה ככל הנראה מהתקף לב הוא נותר לשכב ליד גופתה כשהוא כבן 7. לא ידוע מה עלה בגורלו של אביו ולא ברור מי הושיעו וכיצד. לימים סיפר כי בילדותו נדד על פני כל אירופה והיה עד למעשי אונס ורצח בזמן המלחמה ואחריה. ככל הנראה הוא אומץ על ידי זוג הורים איתם עלה לארץ בשנת 1948. את הוריו הביולוגיים כמעט ולא זכר. לדבריו ההחלטה לעלות לארץ הייתה כי הוריו המאמצים רצו בטובתו בהיותו ילד פרובלמטי ממנו הם לא רוו הרבה נחת. שמו שלאביו המאמץ היה גיאורג והיה רשום כתושב תל-אביב ריינס 31. סביר להניח כי את ילדותו עשה בתל-אביב כי נמסר מפיו שהוא למד בבית הספר התיכון מקצועי פרטי "מונטיפיורי". הוא לא השיג תעודת בגרות אך הוא רכש שם ידע טכני רב. לא ברור מתי עברה המשפחה לכפר סבא לבית צמוד קרקע ברחוב הידיד 19, בשכונה שנקראה חצרות הדר הסמוכה לבית-החולים מאיר. מקור א' טוען שלמרות שהתפרסם כי הוא לא שירת בצבא, הוא יודע בוודאות שפרדי כן שירת בצה"ל. אם כן הוא היה אמור לשרת בצבא בין השנים 1956 – 1958. בסופו של דבר הוריו המאמצים לא הסתדרו בארץ וחזרו לגרמניה. פרדי נשאר לגור בבית בכפר סבא וחי בעיקר מקצבה ששלח לו אביו שעשה עסקים בגרמניה. אמו נפטרה מספר שנים לפני קרות האירועים בהם עסקינן.

בשנת 1963 הוא נשא לאישה את רינה, צעירה ממוצא תימני מירושלים . בשנת 1965 נולד בנם. בסמוך ללידתו התחיל פרדי לעבוד במפעל לפלדה בכפר סבא בשם "סולפק". אך כעבור כשנה וכ- 8 חודשים לפני שנעצר פוטר מעבודתו. המריבות עם אשתו התגברו עד שנסעה לגרמניה עם הילד לאביו של פרדי. פרדי מכר את מכונית הפורד טאונוס שהביא מספר שנים קודם לכן מגרמניה. והחל לנהל אוחר חיים מוזר. הביא צעירות הביתה וכלבים. כשנעצר מצאו השוטרים בביתו כתמי דם. פרדי טען שזה דם כלבים.

מגרמניה גם הביא מצלמה ומסרטה באמצעותן צילם כל מיני בחורות, בעיקר רזות וגם סרטי פורנו שלו ושל אשתו. נראה כי גם צילם חלק מהמעשים הנקרופילים. לימים התעורר חשד כי הוא פיתה קטינות מאזור השרון באמצעות כסף והביאן לביתו לקיום אורגיות. כשנעצר נמצאו בביתו 2 רובים צ'כים, 2 קרבינים, אקדח תחמושת ועוד ציוד צבאי רב. לדבריו את הנשק והציוד הצבאי מצא בשדות הקרב אחרי מלחמת ששת הימים, כשיצא לשם לבוש במדים. לבסוף הוא החליט לעזוב את הארץ ולחזור לגרמניה. הוא מכר את המכונית אך שכר רכב לסידורים. יומיים לפני הנסיעה נעצר כשברשותו הרכב השכור.

ככל הנראה עד למעצרו ב- 26.9.1967 וגם אחרי שהשתחרר מהכלא בשנת 1969 – ועד שעזב את הארץ בשנת 1974-5 לא נפתחו נגדו תיקים פליליים.

פרדי הקריח כבר מגיל צעיר. בניגוד לנטען באחד העיתונים כי הוא היה ענק, קומתו הייתה ממוצעת לחלוטין ואף מעט מתחת לממוצע. הוא לא שמן אבל היה בעל גוף חסון מאד. מקור א' סיפר שפרדי ידע כמה תרגילים בסמבו – אומנות לחימה שפותחה בברית המועצות – ואבוי למי שהיה מתחיל איתו. פרדי לא היה תוקפן. היה קר רוח ומחושב. הוא לא היה אלים וגם מסכת העבירות שביצע נגד הקטינות, בעלי החיים והגופות היו ללא אלימות. עם זאת הוא לא פחד מעימותים אלימים. מקור א' סיפר על שני אירועים הממחישים זאת. אירוע אחד התרחש בתקופה שהם היו מאושפזים בבאר יעקב. בשעות הערב הם יוצאים מהמוסד ללא רשות – הם לא היו מאושפזים במחלקה סגורה. צעירי היישוב "המושבה" ידעו לזהות היטב מי הם ובעיקר מניין הם,  ולעתים היו מציקים ומתגרים בהם. פעם אחת, ביום גשום, הם עברו בדרך שמעליה היו עצים עם ענפים נמוכים עמוסים במי גשם ובהמשכה היו שני בריונים מהמושבה שהציקו להם. אחד מהם משך בחוזקה את הענפים וכל המים שעליהם ניתכו על פרדי והמקור. בתוך רגעים ספורים פרדי לבדו הותיר אותם על הקרקע כשהם חבולים ומוכים. בהזדמנות אחרת, כנראה אחרי שהשתחררו, היה המקור עד למקרה בו עבריין ידוע בתל אביב פנה לפרדי בעל ידי הזהב בבקשה כי יתקן אקדח שהיה לו. למרות שאותו עבריין מטיל האימה היה ביחד עם עוד שניים מאנשיו, והאיומים שאיימו עליו, פרדי נשאר ניצב קור רוח וסרב לבצע את התיקון.

כאמור, פרדי היה בעל חוש טכני מפותח וידע לתקן מכוניות וכל דבר מקולקל שהגיע לידיו. מעל לכל הוא היה אוטודידקט מהמעלה הראשונה. הוא שלט בגרמנית וכנראה גם באנגלית טובה וקרא המון. היה לו אוסף של חוברות פלייבוי – שבניגוד לדעה הרווחת רוב הכתבות בירחון לא עסקו במין אלא באופנה, ספורט מכוניות וכו'. אבל הוא קרא גם ספרי הגות וספרות יפה. מקור א' סיפר שהוא תרגם לאנשי הסגל בבאר יעקב מאמרים ועבודות אקדמיות שלהם. הוא היה איש שיחה מקסים, נעים סבר וחברותי. בדרך כלל הוא לא היה מביע רגשות. מקורב ב' סיפר כי הוא הצליח רק פעם אחת לראות אצלו תגובה אמוציונאלית. זאת כאשר הוא הביא לאחד המפגשים תקליט ישן עם שירי ילדים בגרמנית. פרדי שהיה מקובל על שכניו בכפר סבא, בבית הסוהר ובבית החולים הפסיכיאטרי. מקור ב' ציין כי בדרך כלל אסירים הציקו לעברייני המין, ובעיקר לסוטים שביניהם, עד כדי כך שלעתים נאלצה הנהלת הכלא להגדיר אותם כטעוני הגנה ולהפריד אותם מהאסירים "הרגילים". פרדי מעולם לא הופרד ולא הוגדר כטעון הגנה, למרות שהכול ידעו במה הוא הואשם והורשע. מקור א' סיפר כי הוא ביוזמתו לא דיבר על מעשיו הנקרופיליים, אבל הוא לא הכחישם אם נשאל עליהם, אך לא הסביר את פשרם. מקור ב' אישר זאת וציין כי העובדה שהוא לא פרסם בשעתו מאמר אקדמי בעניין נובעת בין היתר מן העבודה כי איש לא סיפק הסבר למעשים הנקרופילים – גם לא פרדי.

האירועים

שלוש גרסאות שמעתי על נסיבות תפיסתו בתאריך 26.9.1967. הגרסא הראשונה ידועה לי מאז תחילת שנות ה-90 עת התוודעתי לעניין והיא כי בבית העלמין בחולון (למען הדיוק בית העלמין נמצא בשטח העיר בת-ים) ביצעה המשטרה מארב על רכוש גנוב שהוטמן במקום על-ידי פורצים וגנבים. במהלך המארב הבחינו השוטרים באדם החופר ומוציא דבר מה מקבר או שהיה בדרכו כאשר הוא סוחב איתו משהו. הם עצרו אותו ולתדהמתם התברר כי מדובר בגופה. הגרסא השנייה הופיעה בשבועון "העולם הזה" לפיה שכנים הגרים בסמוך לבית העלמין הבחינו בגבר הנושא על כתפו שק. הם חשדו כי מדובר באיש אל-פתח (כך נקרא מחבל בספטמבר 1967) והזעיקו את המשטרה וההמשך ידוע. מקור א' מסר לי גרסא שלישית לפיה הוא נתפס בעקבות מארב שכוון ספציפית לתפוס את מי שהוציא גופות. לדבריו עובדי בית העלמין הבחינו בקברים שנפתחו ודיווחו על-כך למשטרה שהשכיבה מארב במקום לתפוס את האיש. מבין שלוש הגרסאות נראה לי כי הגרסא הראשונה היא הנכונה. לצערי, למרות שערכתי בשעתו תרשומת די מפורטת על הפרשה כשהיא נודעה לי בתחילת שנות ה-90, לא רשמתי מי סיפר לי עליה – והזמן עשה את שלו. דומני כי מדובר בעמית, איש משטרה ששירת בתקופה ההיא, ששמע על כך מחברים שטיפלו בעניין. מכל מקום הפרטים שנמסרו לי היו מדויקים ומצביעים על כך שהמקור היה בעל נגישות טובה לאירוע ועל כן אני מעדיף ליתן עדיפות לגרסא זו. הגרסא המובאת בעולם הזה נראית לי תמוהה במקצת. בשנת 1967 היה בית העלמין הזה חדש יחסית (הוא נפתח בשנת 1964) ובתי המגורים היו רחוקים ממנו. כך שהסיפור על שכנים שהבחינו בגבר הנושא שק נראה לי סיפור כיסוי שנועד להסוות את המידע המודיעיני שהיה למשטרה והפעולה היזומה שננקטה על ידה בעקבותיו. לגבי גרסתו של מקור א' נראה לי כי אם היא הייתה נכונה, המשטרה הייתה שמחה לדווח על כך. מה עוד כי הדיווח ב"עולם הזה" על המעצר עצמו וחילופי הדברים במהלכו מתאים יותר לשתי הגרסאות הראשונות.

מכל מקום כאשר נתקלים השוטרים בפרדי הם מבקשים ממנו לפתוח השק ונדהמים לגלות בו גופה של ילדה. תחילה חושדים בו כי הוא רוצח הנושא את קורבנו בכדי להיפטר מהגופה. פרדי אומר להם שהוא לא רצח את הילדה אלא הוציא אותה מקברה בעקבות התערבות עם חברים שיש לי אומץ להוציא גופה מן הקבר. השוטרים מבקשים לדעת מי הם החברים ופרדי בתחילה שותק ואחר כך נשבר והזוועה נתגלתה במלואה.

ב"עולם הזה" כתבו שהגופה שפרדי נתפס איתה הייתה של ילדה בת 12 שנהרגה יום קודם בתאונה. לפי בדיקתי מדובר ככל הנראה בילדה שגילה היה מעט צעיר מ-12 שזהותה ונסיבות מותה שמורים אצלי. אין לי אינדיקציה כלשהי אם המשטרה דיווחה בשעתו למשפחות הנפטרים על מה שנעשה בגופותיהם. כשלוקחים בחשבון את מה שהיה מקובל בתקופה ההיא – ואין כאן המקום להרחיב – לא אתפלא אם יתברר כי המשפחות לא דווחו על מעשי הפלצות.

פרדי סיפר כי נהג לבלות בבתי עלמין ולהתעניין בלוויות של נפטרות צעירות. באותו יום התקיימה הלוויה של הילדה הנ"ל ופרדי אף הצטרף למסע הלוויה טוען את דמיונו בפנטזיות מצמררות. הוא נשאר בבית העלמין והמתין עד הערב, הוציא את הגופה, הכניסה אותה לתוך שק והתכוון לגשת למכוניתו השכורה ולנסוע לביתו בכפר סבא על מנת לבצע בה אקטים מיניים. בביתו היה לו מלקחיים של גניקולוג באמצעותם התאפשר לו לבצע את זממו. בהודעתו התברר כי הוציא גופות של צעירות שנקברו באותו היום, מכמה בתי עלמין באזור המרכז, לוקח אותן הביתה ומחזירן למחרת. רק פעם אחת, שנה קודם, לא הצליח להחזיר גופה אחת ואז קבר אותה בשטח סמוך לביתו. מאוחר יותר בולדוזר שיישר השטח מצא שלד של ילדה. תחנת כפר סבא לא זיהתה את השלד עד למעצרו של פרדי. בסך הכל מדובר ב-4 גופות של ילדות שפרדי הצליח להוציא מקברן.

כאמור החקירה והמשפט התנהלו באיסור פרסום. הוא הורשע בבית המשפט המחוזי במרבית האשמות: מעשים מגונים ב-4 קטינות בנות 6 – 13, מהן קרובות משפחה. קיום יחסים עם קטינות מתחת לגיל ההסכמה (16), משכב עם בעלי חיים וביזוי גוויות. בית המשפט קבע בין היתר כי הוא "שלט בדחפיו ויכול להתגבר עליהם. מבחינה רפואית חולה נפש בעל סטיות. ייתכן ויגמור את חייו בהתאבדות, או שייבצע רצח. סיכויי הריפוי קלושים ביותר". במהלך המשפט פרדי שתק למעט 2 מילים שאמר בעת סיכומי התביעה, כאשר ציינה התובעת שהוא התגבר על שני מקרי נקרופיליה אמר "הסביבה השפיעה". השופטים אף המליצו על חנינה אם הטיפול בו יישא פרי. אשתו העידה ואמרה שסלחה לו ומוכנה לתמוך בו כי אצלו זו בעיה נפשית. בתאריך 21.4.1968 ניתן גזר הדין – 9 שנות מאסר.

מקור א' טוען כי הסיפור עם בעלי החיים ועבירות המין בקטינות לא היו ולא נבראו אלא מדובר בתיקים שהולבשו עליו על ידי המשטרה על-מנת לבסס הרשעה שבצידה תקופת מאסר ממושכת. מקור ב' לא זכר את ענייני הזאופיליה והפדופיליה. נקודת התורפה בעדותו של מקור א', למרות שלכאורה מקור ב' מחזק אותה, היא כי מקור א' טען שקטינות היו "הקטע" של פרדי ולראיה דבריו בעצמו על בת הזוג של פרדי – ילדה כבת 12/13 בשם א' איתה הוא חי כמה שנים ואהב אותה מאד. יתרה מזאת, כתב "העולם הזה" שהגיע לביתו של פרדי זמן לא רב אחרי מעצרו וצילם את המקום דיווח כי שוחח עם השכנים שסיפרו לו שהוא היה מביא הביתה לעתים קרובות בחורות צעירות וכשלא היה מביא בחורות, היה מביא כלבים. זאת ועוד, בהנחה כי פרדי אכן צילם והסריט רבות ממעלליו – עובדה שמקור א' מקבל אותה – הרי לא מן הנמנע שנמצאו שם ראיות שביססו את ההרשעה בעניין המעשים הזאופיליים והפדופילים.

נגד השבועון "העולם הזה" ועורכו שלום כהן נפתחה חקירה בגין הפרת צו איסור הפרסום. לימים נבחר שלום כהן לכנסת דבר שהביא כנראה לסיום ההליכים הפליליים נגדו.

סוף דבר

פרדי נכלא תחילה בכלא רמלה שם התנאים הפיזיים היו קשים מנשוא. כאמור איש מהאסירים לא נקט נגדו באלימות אך התרחקו ממנו והוא לא מצא לעצמו חברותא מתאימה. בגלל הצפיפות בתאים ושיטת הסניוריטי בכל הנוגע לתנאי המחייה בכלא הוא נאלץ בתקופה הראשונה לישון על מזרון על הרצפה. מקור ב' סיפר כי הוא שיבץ אותו בקבוצה טיפולית לא בגלל שהיה זקוק לזה אל כי הוא חס עליו בגלל שפרדי לא מצא לו חברה ועיסוק ורמתו האינטליגנטית הייתה גבוהה וניכרת לעין. היה פעיל מאד בקבוצה. מקור ב' מדגיש כי הוא לא מצא אצל פרדי כל פתולוגיה נפשית פרט לאישיות קרה, בעיות מיניות ובושה בכל הנוגע לאביו הביולוגי. לאחר תקופה הועבר לבאר יעקב שד"ר ראובן מאייר היה מנהלו. שם הוא עמד בתנאי הטיפול וכעבור פחות משנתיים מיום מעצרו המציא ד"ר מאייר ככל הנראה חוות דעת מלומדת ומנומקת שהובילה לשחרורו של פרדי. ניתן להניח כי פורמלית השחרור נעשה בדרך של חנינה כפי שבית המשפט המליץ – אם הטיפול בו יעלה יפה.

פרדי עבר לגור בתל אביב, ריינס 31, בדירת חדר שכורה עם מרפסת – ככל הנראה מדובר בבית בו התגוררה המשפחה בצעירותו – ועבד בגרפיקה אך היו לו עיסוקים נוספים. הוא חי עם הקטינה א' עד שגמלה בלבו ההחלטה לעזוב את הארץ. לצורך כך הוא ביצע פשע – כנראה לא אלים – ממנו הפיק סכום כסף רב והוא עזב את הארץ עם חברתו הקטינה. לא ברור אם נסעו לגרמניה או לאנגליה, ומכל מקום באנגליה נפרדו. לימים הגיע פרדי לתאילנד ועסק שם באלקטרוניקה. מאז לא ידוע מה עלה בגורלו. פרדי לא הבריא ממחלת הנפש. הוא מעולם לא היה חולה בה.

תודה

לחנות הספרים "בוקספר", דרך העצמאות 82 חיפה, על החומר החשוב שהתקבל מבעליה.

מקורות

Rosman, Jonathan P. and Phillip J. Resnic (1989). Sexual Attraction to Corpses: A Psychiatric Review of Necrophilia. The Bulletin of the American Academy of Psychiatry and the Law. Vol. 17, No. 2, 1989. Pp. 153-163.

עיתונות

העולם הזה, 27.12.1967, גיליון 1582, עמ' 18-21.

על המשמר, 21.1.1968, עמ' 2.

דבר, 22.4.1968, עמ' 8.

מעריב, 22.4.1968, עמ' 7.

על המשמר, 22.4.1968, עמ' 5.

הצפה, 10.7.1968, עמ' 3.

על המשמר, 2.8.1968, עמ' 9.

מעריב, 12.11.1969, עמ' 8.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “אלפרד "פרדי" שטוייר – פרופיל של נקרופיל

  1. אברם חברי, מאמר מרתק. מעט ידוע על התחום, העשרת אותי ובוודאי אחרים.
    לגבי היות אביו חייל SS ואמו יהודיה, מאין המידע? הוא הרי נדד מבית לבית עד שאומץ.
    שבת שלום.

    אהבתי

  2. אבי
    מסע מרתק וחקירתי אל העבר כתבת כאן , במקרה ואדם שמעולם לא שמעתי אודותיו אולי מהטעם הפשוט שהייתי ילד בזמן מעצרו ועת התרחשו המעשים שעשה. מעניין לדעת האם אכן היה מאז קום המדינה היחידי שנתפס / הורשע על מעשים חריגים שכאלה, ומה מעשיו של האיש כיום, אם חי בכלל שהרי אמור להיות כבר ישיש בן 79-80

    אהבתי

  3. להערתו של אידל: 1) האירוע הוא משנת 2004 ולא 2006. 2) בפסק הדין של בית המשפט העליון ע"פ (1304/07) נאמר: "… לאחר מותה גרם לה לכוויות בזרועה הימנית, בבטן, בכף הרגל הימנית וכן לפצעי קרע בפות ובפי הטבעת". במסגרת מסע ההתעללות שביצע בבתו התינוקת בת החודשיים לפני מותה ובסמוך למותה ייתכן והפגיעות בפות ובפי הטבעת היו כחלק מהתעללות בגופה ולאו דווקא לצורך מיני. 3) בפסק הדין לא נטען שהפגיעות הנ"ל היו כתוצאה מתקיפה מינית. 4) בהגדרה שציינתי בתחילת המאמר נרשם לגבי סוגי הנקרופיליה הצרופה את האפשרויות הבאות: "רצח אדם למטרה נקרופילית" – מעולם לא נטען שמותה של התינוקת היה למטרה נקרופילית, ו"שימוש בגופות קיימות לצורך נקרופילי" – הכוונה לאדם שמת בלי קשר לנקרופיל – מצב שלא היה במקרה של לליק לוי.
    לפיכך, דברי במאמר מדייקים לחלוטין.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s