על סולחות ועל עובדות

אבי דוידוביץ (26.10.19)

תגובה לכתבה בעיתון הארץ מיום 25.10.19 (עמ' 8) תחת הכותרת הראשית "המשטרה מקדמת סולחות בחברה הערבית, ועמן גם המחלוקות", והכותרת המשנית: "המשטרה פורסת חסותה על הסכמים לא רשמיים שנעשים לרוב על ידי ועדות פנימיות. תוצאות הסולחות יכולות להיות סיום של סכסוך דמים בן עשורים, אבל גם פגיעה בחקירה ובהליך המשפטי".ִִ

לסולחה – מבהיר העיתון – אין מעמד חוקי בישראל ולמרות זאת פוסק "הארץ", משטרת ישראל משתפת פעולה לא פעם עם הטקס. ובכן מדובר בהסדר ולא רק בטקס אבל נניח לזוטות ונתרכז בעיקר. העובדה שלסולחה אין מעמד חוקי אין משמעותה כי היא אסורה על פי החוק. וכידוע דבר שאינו אסור – הוא מותר. אבל העיתון לא מתבלבל וקובע כי למרות שאין לו מעמד חוקי – כאילו שהוא אסור – משטרת ישראל משתפת פעולה עם תהליך כזה, במשמעות שיש פגם ודופי בהתנהלות המשטרתית בעניין זה. אין כאן אלא ניסיון להטעות ולזרות חול בעיני הקורא. במסגרת אחריותה הישירה והשיורית של המשטרה על בטחון הנפש והרכוש והסדר הציבורי – כל מעשה שאינו אסור ונעשה לתכלית ראויה ומשיקולים מקצועיים ועל פי כללי האתיקה – הוא מעשה ראוי ורצוי. לכן הניסיון האפריורי להטיל דופי במעורבות של המשטרה בסולחות כאלו ואחרות נובע מהטיה בתפיסה ומתוך כוונה להטעות את הקורא במסקנה.

העיתון מביא מקרה להוכחת טענתו כי המשטרה סותרת את עצמה לעיתים וממשיכה באכיפה הפלילית לצד ההסכמות שהשיגה בסולחה. רוצה לומר כאילו אחת ההסכמות הייתה שתופסק האכיפה בעניין בו עסקה הסולחה, וכמובן שמדובר בסילוף המציאות. והמקרה הוא שנעצרו שני מעורבים בקטטה שבעקבותיה נעשתה סולחה ומעצרם כאמור היה "חרף אותה סולחה חתומה". גם כאן העיתון איבד את הכיוון בניווט לעובדות. מה פירוש נעצרו "חרף" הסולחה? האם אחד מתנאי הסולחה כללו הענקת חסינות למי מהניצים? השופטת שיחררה את השניים "בנסיבות העניין ובעיקר להסכם הסוולחה" וזו כפי הנראה ההוכחה הניצחת של העיתון שהמשטרה סותרת את עצמה. לא מניה וביה. החשודים שוחררו לא בגלל שהמשטרה "סתרה את עצמה" אלא בגלל שבית המשפט לא מצא מסוכנות בטעם למעצר, משזו נתאיינה בבהסכם שהניח את דעתו של בית המשפט. את העובדה כי המשטרה ביקשה להאריך את המעצר ובית המשפט מצא שאין צורך במעצר אין לזקוף כמכללה לחובת המשטרה. מותר למשטרה להעריך כך או אחרת ומותר לבית המשפט להחליט אחרת. גם העובדה שהעיתון טרח לציין כי המשטרה לא ערערה על החלטת השיחרור אינה מסייעת לטענת העיתון ורק מחזקת את הטיעון בדבר הטייתו של העיתון או בורותו. כשם שבית המשפ אינו חותמת גומי של המשטרה כך גם אין מערערים על החלטות שהתקבלו בניגוד לבקשה הראשונית. כל מקרה נבחן לגופו.

קצין בכיר הלין בפני העיתון שאולי הסולחות "עוזרות לשמור על הסדר הפנימי ביישובים, אבל הן פוגעות ביכולת של המשטרה להגיע לחקר האמת". אני מניח שכתפיו של הקצין מלאות בדרגות, מה שאינני יכול להגיד על ראשו – אם מלא הוא בשכל – אבל לעיתון הוא נפל כפרי בשל. ראשית יש לומר כי הסולחות נועדו לא "לשמור על הסדר הפנימי בישובים" – כאילו היו מתווה להסדרת תנועה ברחובות או להסדרת הניקיון והתברואה והרוכלות. כאילו היו כלי פוליטי ביישוב. הסולחה נועדה למנוע שפיכות דמים שיכולה להימשך דורות ולהפיל עשרות קורבנות – לרבות אזרחים שאינם קשורים לסכסוך המקורי. לפעמים ערכים מתנגשים ויש צורך לאזן ביניהם. אם הבנתי נכון את הקצין הבכיר הוא מעדיף כי יקוב הדין את ההר – בכל מחיר! וכאן המושג "בכל מחיר" נאמר במלוא מובנו. שהרי אם תמשיך האלימות היא תיכנס לספירלת הגברה הולכת ומדממת. לעתים, אדוני הקצין הבכיר, האכיפה נסוגה מעט לנוכח הצורך להגן על חיי אדם. ואזכיר לך רק דוגמא אחת מני רבות – בארועי הפרות סדר חמורות וקשות נמעת המשטרה ובצדק ובחכמה מלבצע מעצרים על אתר, בהבינה את מחיר הדמים הצפוי, והיא מבצעת אותם בזמן ובעת המתאימים לה – גם במחיר של "פגיעה ביכולת להגיע לחקר האמת".

וכעת לאמירה שאינה תקינה פוליטית ובוודאי שלא תופיע בעיתון הארץ. הסולחה כמוסד חברתי באה לעולם לא רק לפני שמשטרת ישראל באה לעולם אלא גם לפני שמשטרת המנדט הבריטי הוקמה – ומאות שנים לפני כן. למוסד הסולחה פונקציה לברתית חשובה בתרבות רצחנית שנקמות דם וגאולות דם יכולות להימשך עשר דורות ובמסגרתן כל אחד מהצד השני יכול לשמש מטרה – לרבות נשים וילדים. לכן המשטרה בדרך כלל משתלבת בתהליכי הסולחה בשום שכל, תוך יצירת האיזונים הראויים; באופן שאם ייבחן בשיקול דעת מעמיק ולא מאורינטציה לנגח את המשטרה – אין עליו מחלוקות.

סיכול ממוקד לעובדות

אבי דוידוביץ (‏23.10.2019)

מאמר תגובה לכתבה בעיתון הארץ

בערב שמיני עצרת (20.10.2019) יצאה כתבה בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "סיכול ממוקד לאלימות", פרי עטו של יהושע (ג'וש) בריינר, ועניינה גל האלימות הפושה לאחרונה במגזר הערבי. להמשיך לקרוא

דברים לעצרת מוקיעי השחיתות בישראל

אבי דוידוביץ (12.1.2019)

מזה חודשים רבים מתאספים מדי כל מוצאי-שבת אזרחים מודאגים ברחבת תאטרון הבימה בתל-אביב ומוחים נגד גילויי השחיתות בישראל * לעצרת שהתקיימה אמש הוזמנתי לשאת דברים אותם אני מעלה כאן
להמשיך לקרוא

אי הארכת כהונתו של המפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך – פניה של פוליטיקה מכוערת

אבי דוידוביץ (‏17.9.2018)

מאחורי המניעים המוצהרים של השר גלעד ארדן להחלטתו שלא להאריך את כהונתו של רוני אלשיך עומדים מניעים לא מוצהרים ואף מוכחשים * ההסברים שהמציא השר להחלטתו נראים ממלכתיים ואחראיים, אך אינם עומדים במבחן המציאות * דבריו כי הארכת כהונת מפכ"ל היא היוצא מן הכלל ותלויה במצב חרום במדינה – רחוקים מן האמת 

השר גלעד ארדן מודיע על החלטתו (התצלום מאתר המשרד לביטחון הפנים)

ביום חמישי אחרי הצהריים, 13.9.2018, בין כסה לעשור, הודיע במסיבת עיתונאים השר לביטחון הפנים ולנושאים אסטרטגיים חה"כ גלעד ארדן (ליכוד), כי כהונת מפכ"ל המשטרה רב-ניצב רוני אלשיך לא תוארך[1]. השר פירט את נימוקיו להחלטתו וטען שהיא עניינית וממלכתית ונעשתה ללא כל פניה מפלגתית, והודיע על שלושת מועמדיו לכהונה הרמה – הניצבים יורם הלוי ודוד ביתן והניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי. למען הגילוי הנאות אקדים ואומר כי אינני מתומכי הקואליציה הנוכחית, הייתי בין המצדדים בהארכת כהונתו של אלשיך לשנה רביעית[2] והבעתי ביקורת נגד ניצב יורם הלוי[3]. לא זו אף זו, אינני כופר כלל וכלל בעיקרון לפיו הארכת כהונה של מפכ"ל אינה זכות מוקנית אלא נתונה לשיקול דעתו הענייני של הגורם הממנה. להמשיך לקרוא

רצח אברהם סמרגנדי ז"ל

אבי דוידוביץ (‏14.9.2018)

מאבקה לעשיית צדק של שפרה רונן, בתו של אברהם סמרגנדי ז"ל, ראוי לכול ציון * כלביאה נאבקה לביטולה של החנינה שקיבל במרמה רוצח אביה – עזרא שנסי * סיפורה הוא הסיפור של נפגעי העבירה במדינה – יתומים ממסגרת ממלכתית וציבורית שתתמוך בהם * סיפורה הוא גם עוד סיפור על השחרורים המוקדמים של אסירים בישראל להמשיך לקרוא

המרוץ למפכלות 2018

אבי דוידוביץ (‏23.07.2018)

חלק ממבקריו של רוני אלשיך אינם פועלים לשם שמיים * חלקם מונעים פוליטית נגדו בגלל חקירות נתניהו, אחרים חשים כי נפגעו ממנו אישית בעניין קידום וסטטוס ארגוני * ככלות הכול הוא הגיע למשטרת-ישראל חף מכל מחויבויות אישיות לכאלו ואחרים * כך או כך ממתנגדים כאלו מובטחת רטוריקת-נגד עשירה ופעילה מאד * מדוע מתבקשת הארכת כהונתו לשנה רביעית?

להמשיך לקרוא