דברים שיש לשרוף בל"ג בעומר

 

אבי דוידוביץ (‏15.5.2019)

לכוונה המוצהרת של חברי כנסת ממפלגות הימין לשנות את חוק חסינות חברי הכנסת מתלוות הצדקות הנחזות להיות ערכיות ומוסריות * האינטרסים העומדים מאחוריה הם פוליטיים ותועלתיים וסותרים עיקרון יסודי בשלטון החוק והוא השוויון בפני החוק

ל"ג בעומר ממשמש ובא. כשהיינו ילדים היו הרבה מגרשים ושטחים פנויים בתל-אביב, ממש במרחק הליכה מהבית או מבית הספר, שם יכולנו להדליק מדורות אימתניות. דברי פלסטיק כמעט ולא היו קיימים ועל כן המדורה בדרך כלל הייתה עשויה מעצים "נטו" אותם היינו גוררים על האופניים, כי עגלות סופר כמעט ולא היו – ואם היו – איש לא העלה על דעתו ליטול אותם אל מחוץ לחנות. אחת האטרקציות במדורה, אולי במקום השני אחרי הקרטושקס הייתה שריפת תמונות של צוררי ישראל. באותם ימים הצורר שכיכב על ראשי המדורות לביעורו הטוטאלי היה נאצר – נשיא מצרים שאיים לזרוק אותנו לים. כשדמותו או שמו עלתה בלהבות פרצה צהלה ושמחה.

הימים חלפו. מקומות פנויים בעיר למדורות ל"ג בעומר כמעט ואין. הרשויות מתחננות לא להשליך דברי פלסטיק וחומרים כימיים למדורה ובכלל זה נפצים ושאר מזיקין המזהמים את האויר. המדורה היום נראית יותר כמפגש "על האש" מאשר אירוע להעלאת זכרם של אלפי תלמידיו של רבי עקיבא שמתו במגיפה מסתורית שפסקה בדיוק ביום זה, ולכבודו של רבי שמעון בר יוחאי – מחבר ספר הזוהר – שנפטר בדיוק ביום השלושים ושלושה לספירת העומר. רבים מנכדינו כבר אינם יודעים קרטושקס מהם ובכל מקרה הם יעדיפו את הנקניקייה בפיתה מאשר את האוד המוצל מאש שהיה קודם תפוח-אדמה בוסרני.

היום כבר לא אבקש לשרוף את תמונותיהם של שונאינו ואויבינו. לא שהם נכחדו או פחתו – אלא שהבנתי שבסופו של דבר מי שגבר על עבד-אל נאצר לא היה המוקד בראש המדורה, אלא מבצע "מוקד" והמערכה שבאה בעקבותיו, בו אומה קטנה, בהנהגת כמה שמאלנים אוכלי שרצים ודגים טמאים, יצאה למלחמת מגן. מבצע "מוקד" הוא המבצע שבו ישראל פתחה את מלחמת ששת הימים ובעיקרו השמדת הכוח האווירי של מדינות העימות. היום אבקש לשרוף במדורה הוירטואלית שלי כמה הצעות חוק נלוזות המהוות איום קרדינלי על אופייה של המדינה בכלל ועל שלטון החוק בפרט, ובראשן היוזמה לתקן את סעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951.

אצבעותיו של חה"כ מיכאל גורלובסקי

המצב הקיים הוא שחבר כנסת רשאי בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב אישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, וגם זאת אך ורק בשל אחת או יותר מהעילות שנקבעו בחוק ובעיקרן אלו: העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת; או שכתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך אפליה; או שייגרם נזק של ממש לתפקוד הכנסת בשל ניהול ההליך הפלילי נגדו. יוזמי תיקון החוק מבקשים להחזיר את המצב שהיה קיים עד שנת 2005 אז המצב היה הפוך. לחבר הכנסת עמדה החסינות עד אשר היא הוסרה בהליך שתחילתו בוועדת הכנסת וסופו במליאה בהצבעה חשאית. החוק שונה כאמור בעקבות ביקורת ציבורית ושיפוטית קשה על חסינות חברי הכנסת. נראה כי קו פרשת המים היה פרשת ההצבעות הכפולות של חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי (ליכוד), ומעשה שהיה כך היה. במאי 2003 נערכו בכנסת ה-16 הצבעות לחוק התוכנית להבראה כלכלית. במהלך ההצבעות האלקטרוניות התברר כי חה"כ גורלובסקי הצביע גם במקומו של חבר הכנסת גלעד ארדן, שנעדר באותה שעה מאולם המליאה. התקיים הליך משמעתי בוועדת הכנסת והוא הורחק מישיבות הכנסת למשך ארבעה וחצי חודשים. בסמוך לאחר מכן הורה היועץ המשפטי לממשלה (אליקים רובינשטיין) לפתוח בחקירה פלילית כשבסופה הוכן כתב אישום נגדו על זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ועל מרמה והפרת אמונים. בהתאם למצב החוקי שהיה אז פנה היועץ המשפטי לממשלה לכנסת בבקשה ליטול את חסינותו. בקשתו הועברה לוועדת הכנסת שהחליטה ברוב שלא להציע למליאה ליטול את החסינות. החלטת הוועדה התבססה על שלושה נימוקים עיקריים: 1) היועץ המשפטי לממשלה היפלה לרעה את חה"כ גורלובסקי ביחס למקרים אחרים בהם נחשדו חברי כנסת בהצבעות כפולות. 2) לגורלובסקי עומדת טענת הסיכון הכפול שהרי הוא כבר נדון והורשע בהליך משמעתי בוועדת האתיקה של הכנסת. 3) אין קשר סיבתי בין ההצבעה הכפולה ובין תוצאות ההצבעה.

נגד החלטת הוועדה הוגשה עתירה לבג"ץ שפסק פה אחד בהרכב של שבעה שופטים כי החלטת הוועדה בטלה. הוכח כי היועץ לא היפלה לרעה את חה"כ גורלובסקי וכי הטענות לעניין הסיכון הכפול והקשר הסיבתי בין הצבעתו הכפולה לתוצאות הצבעה הן טענות שאמורות להתברר בבית המשפט ולא בוועדת הכנסת, שאינה הגוף המוסמך לדון בהן.

על פרשת גורלובסקי יש להביט נכוחה. לנוכח חסינות כמעט מוחלטת בא אחד מחברי כנסת וכאחד הנוכלים וכאחרון הרמאים מבצע עבירה. ראש התביעה הכללית מבקש כדין להסיר את חסינותו וחבריו המרעים פועלים כצוותא חדא לחלץ את הנבל ממשפט באמתלות נשגבות ונעלות כביכול כגון: אפליה, סיכון כפול ואיון הנזק. הרטוריקה של הרשעים פונה לערכים עליונים המקובלים על הכול. מי אינו בעד אכיפה שוויונית, שאינה בררנית ונטולת משוא פנים? מי אינו חפץ למנוע מצבים בהם אדם יועמד לדין פעמיים בגין אותה עבירה ואותן עובדות? מי אינו מבקש למנוע הבאת בני אדם לדין על זוטי דברים? עם זאת האינטרסים העומדים מאחורי הרטוריקה המורליסטית והנאצלת הזו הם אחרים לגמרי ורחוקים ממנה כמזרח ממערב; ובעיקרם "יד רוחצת יד", תוך רמיסה למעשה של אותם ערכים חשובים עליהם הם כביכול מגנים. מתוך שיקולים פוליטיים שאין בהם תום ומשפט הם מחפים על עבריין ופועלים למלטו מליתן את הדין. הרטוריקה גבוהה, האינטרסים נמוכים.

מצעד הבהמות

משהגיעו מים עד נפש וחברי הכנסת הבינו כי חוק החסינות הקיים פוגע פגיעה קשה ולא מוצדקת בעיקרון שלטון החוק ובערך השוויון בפני החוק, ניזום תיקון החוק שהביא את העקוב למישור. לא עוד חסינות אוטומטית – אלא על חבר הכנסת להתייצב ולבקש כי החסינות תעמוד לו, וגם זאת מהטעמים שפורטו בחוק. הכנסת צמצמה את האפשרות שהיא עצמה תשמש כעיר מקלט לעבריינים, תוך שמירת האיזון הנכון עם הערך הקריטי בדמוקרטיה והוא קיום עצמאותם ואי תלותם של חברי הכנסת – כפי שבא לידי ביטוי בנורמת החסינות.

אחד המובילים הראשיים של היוזמה לשנות את חוק החסינות הוא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ (מפלגת האיחוד הלאומי). הרטוריקה המשמשת אותו להצדקת מעשה חקיקה נכלולי זה הוא כי הוא בסך הכול מבקש להחזיר את המצב לקדמותו – מה שהיה נכון עד שנת 2005 שיחזור להתקיים מעתה ואילך. במילים אחרות ניתן לומר כי לכאורה כל מה שמבקש חה"כ סמוטריץ הוא להחזיר עטרה ליושנה – ומה רע בכך? מה בעצם אומר לנו חה"כ סמוטריץ? שהמצב החוקי בכל הנוגע לחסינות חברי הכנסת היה עד לפני כ-14 שנה אופטימאלי ואולי אף אידיאלי, והנה במהלך שנת 2005 באה הכנסת השישה-עשר ובכסילות נוראה וכעיוורים באפלה – קלקלה מצב נכון וראוי ושינתה את חוק החסינות לרעה, למצב מופקר הרי סכנות לדמוקרטיה, ועל כן יש לתקן זאת על אתר ולהחזיר את המצב הנפלא לקדמותו. לכאורה פונה חה"כ סמוטריץ לערכים עליונים כמו עצמאותם של חברי הכנסת. הרטוריקה נעלה אך האינטרסים שפלים.

חה"כ סמוטריץ מבקש כביכול אך לתקן הנורמה הנוכחית על-ידי החזרת המצב לקדמותו. יש לי כמה רעיונות נוספים שאולי יתאימו לו מאד בעניין החזרת המצב לקדמותו. למשל עניין משכב זכר בו כידוע לחה"כ סמוטריץ יש לא רק עניין רב אלא גם פנטזיות ויצירתיות – ע"ע מצעד הבהמות. עד שנת 1988 יחסים הומוסקסואליים היו אסורים בחוק במדינת ישראל. מדוע לא יבקש חה"כ סמוטריץ להחזיר המצב לקדמותו גם בעניין זה? או בעניין אחר שבוודאי קרוב ללבו של סמוטריץ – התאבדויות – מעשה שאסור על פי דין תורה באיסור חמור. עד שנת 1966 היה בחוק הפלילי בישראל סעיף שקבע כי ניסיון להתאבדות הינו עבירה שעונשה עד 3 שנות מאסר. הנה חה"כ סמוטריץ – מדוע אינך מחזיר עטרה ליושנה גם בעניין זה? ואם תרצה אתן לך רשימה ארוכה של חוקים שנתבטלו שאולי תבקש להחיותם כמו איסור על החזקה ומסחר במטבע חוץ, ועוד כהנה וכהנה. לעתים, יש לומר לחה"כ סמוטריץ, כי החזרת המצב לקדמותו אינה אלא נסיגה ערכית וקלקול המידות הטובות; כך כשהוא בא ומספר לציבור כי כל מה שהוא מבקש בתיקון חוק החסינות הוא להחזיר את מה שהיה – שיתכבד וימצא תירוץ מוצלח יותר, כי לגופו של עניין כבר ראינו שהמצב שהיה נוהג עד שנת 2005 בכל הנוגע לחסינותם של חברי הכנסת איפשר למושחתים ושאר פושעים למצוא מקלט בכנסת.

הרטוריקה של חה"כ סמוטריץ היא רטוריקה טהרנית גרידא. לא הגנת הדמוקרטיה עומדת לנגד עיניו אלא הגנתם של כמה חברים. קרוב לוודאי שביניהם נמצא חה"כ בנימין נתניהו, אך סביר שגם כמה מהחֶַברה שנגדם מתנהל הליך פלילי ייהנו מהחוק – דוד ביתן, חיים כץ, יעקב ליצמן ואריה דרעי; או שאחרים מהחֶַברה שאולי בעתיד יבקשו לשרוף תשתיות במדינה בגלל החלטות מדיניות כאלו ואחרות, יוכלו גם ליהנות מהחוק שמציע חה"כ סמוטריץ.

אם תקודם הצעת החוק של חה"כ סמוטריץ שלטון החוק וערך השוויון בפני החוק הם אלו שיעלו באש לא רק במדורת ל"ג בעומר הוירטואלית שלי – אלא גם במציאות.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “דברים שיש לשרוף בל"ג בעומר

  1. אחרי שהמאמר ראה אור התפרסם כי נתניהו החליט לקדם בכל הכוח את חוק החסינות: " אתמודד עם הדין אחרי שאסיים את תפקידי" (ידיעות אחרונות, 16.5.19, עמ' 2, זאת בניגוד לדבריו לפני הבחירות כי הוא אינו עוסק בעניין חוק החסינות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s