אי הארכת כהונתו של המפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך – פניה של פוליטיקה מכוערת

אבי דוידוביץ (‏17.9.2018)

מאחורי המניעים המוצהרים של השר גלעד ארדן להחלטתו שלא להאריך את כהונתו של רוני אלשיך עומדים מניעים לא מוצהרים ואף מוכחשים * ההסברים שהמציא השר להחלטתו נראים ממלכתיים ואחראיים, אך אינם עומדים במבחן המציאות * דבריו כי הארכת כהונת מפכ"ל היא היוצא מן הכלל ותלויה במצב חרום במדינה – רחוקים מן האמת 

השר גלעד ארדן מודיע על החלטתו (התצלום מאתר המשרד לביטחון הפנים)

ביום חמישי אחרי הצהריים, 13.9.2018, בין כסה לעשור, הודיע במסיבת עיתונאים השר לביטחון הפנים ולנושאים אסטרטגיים חה"כ גלעד ארדן (ליכוד), כי כהונת מפכ"ל המשטרה רב-ניצב רוני אלשיך לא תוארך[1]. השר פירט את נימוקיו להחלטתו וטען שהיא עניינית וממלכתית ונעשתה ללא כל פניה מפלגתית, והודיע על שלושת מועמדיו לכהונה הרמה – הניצבים יורם הלוי ודוד ביתן והניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי. למען הגילוי הנאות אקדים ואומר כי אינני מתומכי הקואליציה הנוכחית, הייתי בין המצדדים בהארכת כהונתו של אלשיך לשנה רביעית[2] והבעתי ביקורת נגד ניצב יורם הלוי[3]. לא זו אף זו, אינני כופר כלל וכלל בעיקרון לפיו הארכת כהונה של מפכ"ל אינה זכות מוקנית אלא נתונה לשיקול דעתו הענייני של הגורם הממנה.

העובדה כי ככלל אנשי האופוזיציה ומתנגדיו הפוליטיים של ראש ממשלתנו הם בעד הארכה, ואילו חברי הקואליציה ותומכיו של נתניהו הם נגדה, יחד עם ניתוח תוכן נימוקי השר לאי הארכת הכהונה – מביאים למסקנה המתבקשת והיא כי ההחלטה מוטה ונגועה בשיקולים מפלגתיים – פוליטיים של השר ארדן. יתרה מזאת, בכדי להלבין את החלטתו ולשוות לה מראה ממלכתי ואחראי, השתמש השר בנימוקים הנראים כענייניים אך למעשה הם מבוססים על עובדות העומדות על כרעי תרנגולת. זאת ועוד, נראה כי הופעתו המרשימה והכריזמטית של השר הייתה מכוונת בעיקר לחברי מפלגתו הבוחרים בבחירות הפנימיות בליכוד (ארדן נבחר במקום ראשון בפריימריז בשנת 2015 ומקום שני בשלושת הפריימריז הקודמים) והחלטתו בעניין הארכתה כהונת המפכ"ל באה ככל הנראה אך לרצותם.

אבות רבים להישגים

בתחילת דבריו הסביר השר והצדיק את החלטתו למנות מפכ"ל שלא שירת במשטרת-ישראל – החלטה שגם רבים ממתנגדיו הפוליטיים, לרבות כותב שורות אלו, מסכימים לה ותמכו בה ללא סייג[4]. בהמשך מנה השר את ההישגים הרבים "שהושגו בתקופתו" של אלשיך – היינו לא בזכותו אלא בתקופתו. לפיכך ניתן להבין כי ייתכן ואותם הישגים הושגו בזכות השר, או לכל היותר הם הישגים שהושגו כתוצאה מאבולוציה ארגונית נורמלית. העובדה כי השר טרח להצדיק את מינויו של אלשיך ופירט את ההישגים כאמור נועדה ככל הנראה לרכך את זעמם של אוהדי ראש ממשלתנו כנגד התנהלותה של משטרת-ישראל בכלל ואלשיך בפרט בכל הנוגע לחקירות של משפחת נתניהו. רשימת ההישגים אותם מנה השר כללה נושאים המקובלים על תומכי הליכוד ובכלל זה בדיקות הפוליגרף "התעסוקתיות" לקציני משטרה – סמכות ייחודית למשטרת-ישראל שאין כמוה באף לא ארגון ממשלתי-בטחוני אחר, או ברשות אחרת לאכיפת חוק בישראל, סמכות הנראית לי פגומה ופסולה מכל וכל אם כי היא תוקנה על דעתו וברכתו של המפכ"ל אלשיך[5]. יחד עם זאת רשימת ההישגים לא כללה אף לא ברמז את הלחימה הבלתי מתפשרת של משטרת-ישראל בתופעת השחיתות הציבורית – נושא שעלול להתקשר לחקירות נתניהו ושמבחינת אוהדיו אינו בחזקת הישג של המשטרה אלא נקודת שפל לחובתה.

משסיים השר לציין את ההישגים כאמור הגיע לעיקר דבריו – טענותיו נגד אלשיך שהוגדרו על-ידו כ"חילוקי דעות והבדלי גישות". תחילה הוא הצטדק על כי נמנע מלתת להם ביטוי פומבי מתוך "בגרות ואחריות". במענה לשאלות שנשאל על ידי עיתונאים השר כפר בהגדרה על כי קונפליקטים בין השר הממונה ובין המפכ"ל הם מובְנים וטבועים באינטראקציה שביניהם[6]. כפירה זו נראית תמוהה לאור העובדה כי מאז שנות ה-70, אם לא עוד קודם לכן, ועד לקודמו של אלשיך יוחנן דנינו, כמעט ולא היו מפכ"לים והשרים הממונים שמערכת היחסים ביניהם לא עלתה על שרטון. חזקה על אדם מלומד ומעורה בציבוריות הישראלית כמו השר ארדן שיכיר לפחות את חלקם ­– מה עוד שסביר להניח שהוא נפגש עם כמה מהם. האינטרס של השר לבטל את הקונפליקט המובנה ולכפור בו הינו ברור ומובן מאליו – כשר ופוליטיקאי הוא חייב להצטייר כמנהיג הקובע, מוביל ומחליט – ולא כמי שנגרר להתנגדויות מצד הדרג הכפוף אליו המצמצמות את חופש ההחלטה שלו ויכולתו להוציא לפועל את מדיניותו.

האם הארכת כהונתו של מפכ"ל היא חריגה או שכיחה?

עניין מהותי נוסף אליו התייחס השר נוגע לשאלת הנוהג בישראל בדבר הארכת כהונת מפכ"ל, וכך אמר:

"ישנה טעות מושרשת בשיח התקשורתי בקשר למשך כהונת מפכ"ל המשטרה. הארכת מינוי של מפכ"ל מכהן איננה דבר מובן מאליו ומעולם לא הייתה. החוק איננו קובע מהו משך הכהונה, לא היה מעולם אפילו נוהג כזה והארכת כהונה של מפכ"ל היא בעצם ההחלטה החריגה, עד כדי כך שמשרד המשפטים ביקש בעבר מהממשלה לקבוע, שהארכה כזו תתבצע אך ורק אם קיים במדינה מצב חירום או מצב ייחודי שמצדיק זאת".

נתייחס לטיעונים אלה אחד לאחד. אכן, וכפי שכבר ציינתי לעיל – הארכת הכהונה איננה דבר מובן מאליו, וגם נכונים דבריו כי החוק אינו קובע מהו משך הכהונה[7]. נראה כי ציון ההיבט החוקי על-ידי השר הינה רטוריקה הפונה לערכים עליונים המציירת את הנוקט בה כאדם ערכי ואחראי. אולם אם סבור השר כי שתיקתו של החוק בכל הנוגע למשך הכהונה אינה ראויה – יכול היה להודיע כי יפעל לתיקונו. ככלות הכול עסקינן בשר בכיר ובחבר בקואליציה שביכולתו להביא לתיקון החוק כהרף עין. שתי העובדות האלו – שתיקת החוק והיותה של הארכה אך פריבילגיה נדירה ובכל מקרה אינה זכות מוקנית – והצמדתן לטענה כי מעולם לא היה נוהג כזה נועדה ככל הנראה לחזק טענה זו כי מדובר בהחלטה נדירה. האמת היא שאחיזתה של טענה זו במציאות היא רופפת מאד – אם בכלל יש לה אחיזה במציאות – ולהן העובדות כהווייתן.

רוני אלשיך הוא המפכ"ל ה- 18 של משטרת-ישראל. שאלת הארכת הכהונה לחמישה מפכ"לים מתוך שבעה-עשר המפכ"לים שקדמו לו, לא הייתה רלבנטית[8], לפיכך מתוך 12 המפכ"לים שעניין הארכת כהונתם הייתה רלבנטית נמצא כי 7 מהם כיהנו לפחות 4 שנים[9] ואחד כיהן במשך שלוש וחצי שנים[10]. לפיכך רק 4 מפכ"לים מתוך ה- 12 שעניין הארכת כהונתם הייתה רלבנטית לגביהם, כיהנו אך 3 שנים.  מכאן עולה בברור כי דברי השר כי הארכת הכהונה היא החריגה – אינם נכונים שהרי 66% מהמפכ"לים שעניין הארכת כהונתם היה רלבנטי לגביהם – זכו בהארכה.

האם הארכת כהונת המפכ"ל מותנית בקיומו של מצב חירום במדינה?

כאמור, השר גם אמר בדבריו כי: " משרד המשפטים ביקש בעבר מהממשלה לקבוע, שהארכה כזו תתבצע אך ורק אם קיים במדינה מצב חירום או מצב ייחודי שמצדיק זאת". גם עובדה זו אינה מדויקת בלשון המעטה. כאשר מונה דודי כהן למפכ"ל ה- 16 בשנת 2007, החליטה הממשלה לראשונה בתולדות המדינה למיטב ידיעתי כי: " תקופת כהונתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל תהיה 4 שנים. הממשלה רשאית בנסיבות חירום בלבד להאריך את כהונתו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת בלבד"[11]. ככל הידוע אין מדובר "בבקשה של משרד המשפטים" אלא ביוזמה של השר לביטחון הפנים אבי דיכטר, בהסכמתו של ראש הממשלה אולמרט, שנועדה להביא ליציבות בצמרת המשטרה בעקבות הזעזועים שפקדו אותה עם מינויו של קראדי למפכ"ל בשנת 2004 ופרישתו המוקדמת בשנת 2007[12], ומתוך הראיה הכוללת שקדנציה של מפכ"ל אמורה להיות 4 ולא 3 שנים. כמו כן נראה כי הממשלה ביקשה לקבע ולחשק את החלטתה על-ידי כך שהארכה מעבר ל-4 שנים תהיה אך במקרים חריגים כאמור בהחלטה. מכאן עולה בברור כי דברי השר ארדן בעניין דנן הינם סילוף גמור של העובדות. כידוע, החלטת ממשלה יכולה להתבטל או להשתנות במחי החלטה אחרת – והנה כאשר מונה יוחנן דנינו למפכ"ל ה-17 החליטה הממשלה כי: "תקופת  כהונתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל  תהיה שלוש  שנים.  הממשלה… רשאית בנסיבות חירום בלבד להאריך את כהונתו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת בלבד[13]". החלטה זו ככל הנראה שיקפה את עמדתו של השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ שבחירתו ביוחנן דנינו כמפכ"ל הייתה סוג של second best ואף ייתכן כי כמי שראה עצמו "כמפכ"ל על" הוא העדיף להחזיק בידיו כמה שיותר כוח מול המפכ"ל. עד כמה מגוחכת היא ההחלטה להתנות את הארכת תקופת כהונת המפכ"ל אל מעבר לארבע שנים (דודי כהן) ושלוש שנים (יוחנן דנינו) בקיומן של "נסיבות חרום" ניתן לראות בהתפלמסות הפתטית של היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, שניסח את ההצעה להחלטת הממשלה להאריך את כהונתו של דנינו לשנה הרביעית, כאילו מדובר היה במצב חירום ובכלל זה היערכות לאסונות טבע[14]. עם זאת ראוי לציין כי כאשר החליטה הממשלה על הארכתו כהונתו, לא הוזכר בהחלטה עניין מצב החרום ועימה כל המרעין בישין שצוינו בהצעת ההחלטה[15]. ללמדך כי אם רצה השר להאריך את כהונתו של אלשיך הרי ששתי ההחלטות הקודמות של הממשלה בעניין התניית הארכת הכהונה במצב חרום לא היו עומדות לו למכשול, מה עוד שכאשר החליטה הממשלה על מינויו של אלשיך התניה זו כלל לא הוזכרה בהחלטת הממשלה[16]. לא נותר אלא לתהות מה מופרך יותר – התניית הארכת כהונת מפכ"ל לשנה חמישית או רביעית בקיומו של מצב חירום במדינה – או ההיתלות של השר בהתניה זו, שככל הנראה לא הייתה רלבנטית לאלשיך ובכל מקרה ניתן לבטלה כמעט בהבל פה – מה עוד כשמדובר בשר בכיר כמו גלעד ארדן המשמש גם כחבר הקבינט.

האתגרים של השר לביטחון הפנים

השר הביע מורת רוח על התוצאות הלא מספקות בכל הנוגע להורדת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, כאשר למעשה הוא זוקף זאת לחובתו של המפכ"ל אלשיך גם אם הוא לא אמר זאת במפורש. כמו כן הוא ציין את האתגרים המרכזיים הנוספים שיעמדו בפני המפכ"ל הבא והם: שימוש במצלמות גוף לכל שוטרי השטח, סיור רגלי בכל המקומות הומי האדם, חיזוק תחום המשמעת והקמת מחלקי משפחה לטיפול באלימות במשפחה. ייתכן ובציון אתגרים אלו טמונה גם ביקורת נגד אלשיך על כי בימיו הם לא הושגו. כך או כך מדובר באמתלות המתבטלות לנוכח הישגיו של אלשיך – כפי שהשר עצמו ציינם מה עוד שאלשיך עצמו אמר שנדרשת לו שנה נוספת בכדי להשלים את כל תוכניותיו. יתרה מזאת, לא במקרה לא הוזכרה על ידו הלחימה בשחיתות הציבורית כאחד האתגרים המרכזיים של המפכ"ל הבא. עניין השחיתות בהקשר זה מעלה מיד אסוציאציה לחקירות נתניהו ולפיכך הוא מהווה מעין סדין אדום  בפני חברי הליכוד המצביעים בפריימריז. השחיתות הציבורית היא איום אסטרטגי על המדינה ואילו חלק מהאתגרים שציין השר – עם כל חשיבותם – אינם אמורים להיות מתועדפים כך. מה עוד שחלקם אינם תלויים אך ורק במשטרה כמו האלימות במשפחה. רשימת האתגרים שמנה השר ובראשם כאמור הפשיעה במגזר הערבי היא רשימה שחברי הליכוד יאמצו בשתי ידיים – ובעיקר את נושא המשמעת במשטרה שבוודאי מתקשר לטענות השווא על ההדלפות מחקירות נתניהו ואנשיו.

הנה כי כן פוליטיקה מכוערת המתהדרת ברטוריקה גבוהה וחלולה הביאה להחלטה שלא להאריך את כהונתו של אלשיך, כפי שהיה מקובל לעשות למרבית המפכ"לים שעניין ההארכה היה רלבנטי לגביהם. אם כך עולה השאלה האם פוליטיקה מכוערת זו תניע גם את בחירתו של המפכ"ל הבא?

_______________________________

[1] חדשות המשרד לביטחון הפנים מיום 13.9.2018.

[2] ראה מאמרי "המרוץ למפכלות 2018" מיום 23.7.2018.

[3] ראה מאמרי "ניצב יורם הלוי והצד בו מרוחה החמאה על הלחם" מיום 18.5.2018.

[4] ראה מאמרי "המפכ"ל ה-18 – לא משורות המשטרה" מיום 12.2.2015.

[5] ראה מאמרי "האמת על בדיקות הפוליגרף – חלק ראשון" מיום 26.6.2017, וחלק שני מיום 29.6.2017.

[6] ראה מאמרי "השר לביטחון הפנים והמפקח הכללי – תורת היחסים" מיום 9.7.2017. ראוי לציין כי במאמר זה התחלתי את הסקירה משנת 1977 (השר ד"ר יוסף בורג והמפכ"ל השישי חיים תבורי) אך ניתן היה לציין גם מקרים קודמים כמו מערכת היחסים בין השר שלמה הלל והמפכ"ל החמישי שאול רוזוליו שהביאה להתפטרותו של רוזוליו.

[7] סעיף 8א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 הקובע כי: "המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר".

[8] אהרון סלע המפכ"ל הרביעי, נפטר באופן פתאומי מהתקף לב כחודש וחצי לאחר כניסתו לתפקיד. תקופת המינוי של אהרן סלע לא הוגבלה אבל סוכם שהוא יכהן 3 שנים ואחריו יתמנה למפכ"ל שאול רוזוליו שמונה לסגן המפכ"ל – תפקיד שלא היה עד אז במשטרה (דבר, 16.7.1972, עמ' 2). הרצל שפיר שהתפוטר מקץ שנה אחת לכהונתו, יעקב טרנר שפוטר על-ידי השר שחל בטענה שפנה לפעילות פוליטית בהיותו לובש מדים, רפי פלד שהתפטר לאחר שנה אחת של כהונה בגלל טוהר המידות, יהודה וילק שחזר לשרות בתנאי מפורש שקבע מלכתחילה ומעולם לא חזר בו כי יכהן אך 3 שנים כמפכ"ל ומשה קראדי שנאלץ להתפטר בגלל דוח זיילר על פרשת פריניאן. ראוי לציין כי קראדי מונה ללא הגבלת זמן –  ראה החלטת הממשלה מס' 1993 מיום 6.6.2004.

[9] שלושת המפכ"לים הראשונים כיהנו בממוצע 8 שנים כל אחד (יחזקאל סהר 1948 – 1958, יוסף נחמיאס 1958 – 1964, ופנחס קופל 1964 -1972). מתוך העבודה כי שאול רוזוליו התפטר מקץ 4 שנות כהונה ומאופן הגבלת הכהונה של אהרן סלע כמצוין בהערה 8, ניתן להבין כי המינוי של המפכ"לים הראשונים היה ככל הנראה ללא הגבלת זמן – ראה גם במעריב מיום 10.9.1976, עמ' 1 . המפכ"לים הנוספים שכיהנו מעל 3 שנים היו – אריה איבצן למעלה מארבע וחצי שנים (1981-1985), דוד קראוס – 4 שנים (1985-1990), דודי כהן – 4 שנים (2007-2011) ויוחנן דנינו למעלה מ-4 וחצי שנים (2011-2015).

[10] שלמה אהרונישקי 2001- 2004.

[11] החלטת הממשלה מספר 1584 מיום 22.4.2007.

[12] כזכור גם כהונתו של סגן המפכ"ל בני קניאק הופסקה על ידי השר דיכטר יחד עם התפטרותו של קראדי.

[13] החלטת הממשלה מס' 2729 מיום 16.1.2011.

[14] הארכת כהונת המפקח הכללי של המשטרה – הצעה להחלטה מיום 14.1.2014 מטעם השר לבט"פ.

[15] החלטה הממשלה מספר 1196 מיום 19.1.2014.

[16] החלטת הממשלה מס' 556 מיום 11.10.2015.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “אי הארכת כהונתו של המפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך – פניה של פוליטיקה מכוערת

  1. אבי ידידי, כתיבה מרשימה ומכילה, הכתבה מנותחת עד כדי משכנעת, כתמיד. שנה טובה וגמר חתימה טובה.
    אגב השר ארדן היה אומן בהליכה "בין הטיפות", פסע ממש על תבניות ביצים. לעיתים כשל פה ושם, לטובת העומד בראש.

    אהבתי

  2. א. לא חייבים להאריך כהונתו של שום מפכ"ל.
    ב. על איזו הצלחה וקידם המשטרה צריכים להוקיר אותו בשנה נוספת? הרי הוא המפכ"ל הכושל ביותר בהיסטוריה; אפילו כושל יותר מהרצל שפיר ומשה קראדי.
    מי שמתעקש להמשיך כהונתו, עושה זאת מטעמים פוליטיים!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s