מתווה חנינות מיוחד לרגל חגיגת 70 שנות עצמאות לישראל – יוזמה מבורכת או מיותרת?

אבי דוידוביץ (7.4.2018)

לרגל חגיגות 70 שנות עצמאות למדינת ישראל, החליט נשיא המדינה בשיתוף שרת המשפטים ליזום מתווה חנינות מיוחד על מאסרים פליליים וקנסות ולמחיקת מרשם פלילי. יש להניח כי אם היו לומדים מניסיון העבר ולא פונים להחלטות המבוססות לכאורה על נאיביות ומידה של פופוליזם, ניתן להניח כי החלטה אומללה זו לא הייתה באה לעולם. להלכה אין מדובר בחנינה כללית, אלא בחנינה שתינתן בעקבות בקשת חנינה ובדיקה פרטנית על-פי תבחינים שפורטו בהחלטת הנשיא והשרה, אולם ברי לכולי עלמא שמדובר למעשה בחנינה כללית והצגתה כמתווה חנינות מיוחד אינה אלא מכבסת מילים הבאה ככל הנראה לכסות על המימד הפופוליסטי עליה היא מבוססת.

בדרך כלל הטיעונים העומדים בבסיס ההחלטות על חנינות כלליות הם סביב התחושה כי על רקע פטריוטי יגלו העבריינים הזדהות על החברה, יהיו אסירי תודה על שחרורם ויחזרו למוטב.

חנינה כללית בישראל ניתנה פעמיים במהלך 70 שנות קיומה. הראשונה הייתה בשנת 1949 והשנייה לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967. החנינה בשנת 1949 ניתנה לכל העצירים והאסירים מכל הסוגים, הן שכבר נדונו והן שמחכים לדינם, פרט לאלה שנדונו על עבירות שעונשן היה מאסר עולם או מוות (דבר, 10.2.1949, עמ' 1).

פקודת החנינה הכללית משנת 1949 וחוק החנינה 1967

ביום ששי 11.2.1949 שוחררו 167 אסירים ועצירים שעניינם נדון על ידי בתי דין אזרחיים וצבאיים. ביניהם היו 40 עצורי לח"י שהחנינה ניתנה ביום השביעי לשביתת רעב שלהם כמחאה על מאסרם, אליה הצטרפו גם בני משפחותיהם. על-פי עיתון קול העם מספר העצורים הפוליטיים שנהנו מהחנינה הגיע ל-80 (קול העם, 10.2.1949, עמ' 1). כך או כך, 42 אסירים ועצירים שהואשמו בעבירות שדינן מיתה או מאסר עולם לא שוחררו. לפיכך מתוך 54 נידונים שנשפטו על ידי בתי דין אזרחיים, לא נהנו מהחנינה 4 נידונים למאסרי עולם, אולם הוקל בעונשם. 20 עצירים שמשפטם טרם הסתיים שוחררו ו- 20 נותרו במעצר. מבין 32 איש שנדונו על ידי בתי הדין הצבאיים שלושה לא נהנו מהחנינה. 83 עצורים היו על פי הדין הצבאי שמשפטם טרם הסתיים, מהם 15 לא שוחררו (הצפה, 11.2.1949, עמ' 1). כמו-כן בוטלה העמדתם לדין של כל אלו שנתפסו בעבירה עד ליום החתימה על החנינה ושלא היו עצורים. אין דיווח בכמה מדובר אולם ניתן להתרשם על מניינם לפי הדיווח מדרום הארץ לפיו מדובר ב- 200 אזרחים ממושבות הדרום שעברו עבירות שונות, לרבות נאשמים על ידי המועצות המקומיות, וכ- 120 עברייני תנועה (הצפה, 13.2.1949, עמ' 1. הבקר, 10.2.1949, עמ' 1. הבקר, 17.2.1949, עמ' 4).

אין דיווח על הרצידיביזם של האסירים והעצירים ששוחררו. ככל הנראה גם לא היה ניתן לבצע מחקר סדור בעניין זה ועל כן אין לדעת אם אותם משוחררים אכן כיבדו את החנינה שהוענקה להם ולא ביצעו עבירות נוספות לאחר מכן.

לעומת זאת החנינה של 1967 נבדקה במחקר יסודי על-ידי החוקר הנודע לסלי סבה  ז"ל מהאוניברסיטה העברית בירושלים בעבודתו לתואר דוקטור (1976). התברר כי באותה חנינה שוחררו כ- 500 אסירים. סבה בדק את מידת הרצידיביזם שלהם. קבוצת הביקורת הייתה 500 אסירים ששוחררו לפני החנינה, אולם היו זכאים לה אם היו במאסר במועד הענקת החנינה. התברר כי שיעור הרצידיביזם אצל החנונים היה 57.1% ובקבוצת הביקורת 57.4%. מכאן ניתן לקבוע כי החנונים לא היו "אסירי תודה" על החנינה שהוענקה להם על רקע הניצחון במלחמת ששת הימים. המציאות סתרה על פני התמימים שסברו כי על העבריינים יזדהו על גל הפטריוטיזם ולא יבצעו עבירות אחרי שזכו לחנינה הבלתי צפויה.

התערבות של גורם מנהלי ויהיה המכובד ככל שיהיה בהחלטות בתי משפט אמורה להיעשות במקרים חריגים ונדירים, בשום שכל ובמחשבה תחילה. תעשיית החנינות והשחרורים המוקדמים בישראל מגיעה למימדים מופקרים, בלי שיש לכך כל הצדקה עניינית.

בשולי הדברים יצוין כי המחקר מהארץ ומהעולם מוכיח כי דווקא בשעות משבר בטחוני, טועים הרבים והטובים הסוברים כי הכול יגלו לויאליות וקונפורמיות עם המדינה הנמצאת במצב מלחמתי – ובכלל זה העבריינים. כך היה בלונדון בתקופת הבליץ, בדנמרק הכבושה על-ידי הנאצים כאשר המשטרה המקומית נסגרה בעקבות הצלת יהודי דנמרק, במלחמת יום הכיפורים בישראל ועוד. בכל אותם המקומות ובאותם ימים קשים העבריינות – בעיקר האינסטרומנטלית – גברה ועלתה למימדים עצומים.

מתווה החנינות המיוחד לרגל חגיגות ה- 70 למדינה אינו אלא יוזמה להעניק חנינה כללית שראשיתה בפופוליזם ואחריתה בחוסר אחריות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s