רצח סדרתי

אבי דוידוביץ (30.6.2017) 

הקדמה

רצח סדרתי היא תופעה המהלכת אימים על הציבור[1]. מדובר בתת קטגוריה של רצח רבים[2], שזכה לחשיפה נרחבת בסרטי הקולנוע שבמקרים רבים דמיון ומציאות משמשים בהם בערבוביה. רוב רובו של המחקר על התופעה נעשה בארצות-הברית – ולא בכדי. הרצח הסדרתי נפוץ שם לעומת מקומות אחרים בעולם. בישראל דל ומצומצם המידע הסדור והידע הזמין על התופעה, ואף לא מחקר אחד ראוי לשמו בתחום נעשה בארץ. נפתח את דיונינו בהבהרת תופעת הרצח הרבים ובמה מתייחד הרצח הסדרתי מתת הקטגוריה האחרת החוסה בגדר תופעה זו והיא הרצח ההמוני. נציע הגדרה לרצח הסדרתי ונציג טיפולוגיה של רוצחים סדרתיים על פי המניע העיקרי של הרוצח.

רצח רבים מהו?

רצח סדרתי הוא תת קטגוריה של רצח רבים, על כן ראוי להבהיר רצח רבים מהו. בספרות ניתן למצוא הגדרות רבות לרצח רבים, חלקן סותרות זו את זו. אינני רוצה להישאב לפולמוסים על ההגדרה שאין בהם תוחלת ולכן נתמקד בעיקר.

(DeLisi & Scherer, 2006, p. 367) הגדירו עבריינים שביצעו המתות רבות (Multiple Homicide Offenders) כנאשמים שרצחו יותר מאדם אחד במסגרת מסכת פלילית אחת[3]. על אף הבהרתם מהי מסכת פלילית[4], נותרה הגדרתם עמומה. ראשית, הגדרתם מתייחסת לנאשמים – ולפיכך נשאלת השאלה אם במקרה בו הרוצח לא הוגדר כנאשם, היינו לא הועמד לדין, בין אם בגלל שמת ובין אם מסיבה אחרת, האם ייחשב הוא כרוצח רבים? שאלה נוספת מתעוררת מהרכיב בהגדרה "רצח של יותר מאדם אחד". האם 2 נרצחים הם בגדר רצח רבים, או 3, או יותר? עניין מהותי נוסף הטעון בירור לא רק בהתייחס להגדרה זו, אלא גם לרבות אחרות – האם ניסיון לרצח ייחשב גם במניין מעשי הרצח?

לפיכך מצאתי לנכון להציע הגדרה הממצה את הייחודיות של התופעה בה עסקינן, כהאי לישנא: רצח רבים הוא המתה בזדון ובכלל זה ניסיון להמתה בזדון של שלושה בני אדם ויותר, על-ידי אדם אחד או יותר שחברו לשם כך. הטעמים לשימוש במונח המתה בזדון ולא ברצח, ולהכלת הניסיון בהגדרה – יובאו להלן בפרק רצח סדרתי – הגדרה. ההחלטה כי רצח רבים מתייחס לשלושה בני אדם או יותר באה לייתר את הדיון על מניין הנפגעים הנדרש על מנת שאירוע של המתה של יותר מאדם אחד ייחשב כרצח רבים. (אדלשטיין, 1999) היטיב לדווח על השיטות השונות שהתפתחו במחקר למניין מספר הנפגעים להגדרת רצח רבים. כך למשל נמצא כי רצח המוני ייחשב כרצח של מעל 4 נפגעים, רצח בולמוסי – מעל 3, ואילו רצח סדרתי מעל 2 נפגעים (Douglas, Burgess, Burgess, & Ressler, 2006). לטעמי רצח רבים על כל תצורותיו ייחשב כמעשה בו נפגעו כאמור 3 בני אדם ויותר. לא זו אף זו, הגדרתי מוציאה מעשים של "רצח כפול", שהכלתם במסגרת זו תגרום להטיה בחקר התופעה בגלל כמותם הרבה ביחס לכמות רצח הרבים כפי שהגדרתי, וכן בגלל המאפיינים ההתנהגותיים של הרוצח המבצע רצח כפול, הדומים יותר לרוצח יחיד מאשר לרוצח רבים.

רצח רבים נחלק לשתי קטגוריות עיקריות: רצח המוני (Mass Murder) ורצח סדרתי (Serial Murder). ככלל, רצח המוני מתרחש בעיקר בזירה אחת ובפרק זמן קצר. רצח סדרתי מתרחש לאורך פרק זמן ממושך, כאשר ישנה הפסקת "צינון" בין אירוע לאירוע, והוא מתבצע על-פני זירות רבות. המהדרין מוסיפים סוג נוסף, רצח בולמוסי (Spree Murder), שהוא למעשה תת-קטגוריה של רצח המוני. רצח בולמוסי הוא מעין "מסע רצח". הוא מתבצע בפרק זמן קצוב של כמה שעות, ובכמה זירות. המאפיינים הקרימינולוגיים שלו דומים ואף זהים לרצח המוני, למעט ההבדלים שבעיקרם הם מרחביים – ריבוי זירות. במדינות בהן שכיחה תופעת הרצח ההמוני, כמו ארצות-הברית, יש טעם והגיון להפריד בין רצח המוני ורצח בולמוסי. בישראל, בה כל המקרים של רצח המוני ובולמוסי גם יחד מונים כמה עשרות בלבד, אין טעם בהפרדה זו.

רצח סדרתי – הגדרה

ההגדרה המוצעת על ידי לרצח סדרתי היא ביצוע, או ניסיון לבצע שלוש המתות בזדון ויותר, באירועים שונים, כשבין כל אירוע מתקיימת תקופת צינון של למעלה מכ- 24 שעות. כמה מן התנאים בהגדרה מחייבים הבהרה. ראשית התנאי באירועים שונים הוכנס כאחד התנאים ההכרחיים להגדרה, על-מנת להוציא מגדר ההגדרה מצב בו נרצחים שלושה בני-אדם אך בשני אירועים שונים[5]. שנית, השתמשתי במונח המתה בזדון ונמנעתי מלהשתמש במושג רצח לא רק בכדי להימנע מטאוטולוגיה, אלא על מנת שההגדרה תמצה את התופעה. למושג רצח יש גם הגדרה משפטית שהיא צרה ודווקנית כנאה וכיאה למשפט הפלילי, המשתנה ממדינה למדינה. ההיצמדות להגדרות המשפטיות עלולה לעוות את המחקר על תופעה קרימינולוגית. לעתים, מטעמים משפטיים שונים, מואשמים רוצחים, או מורשעים בעבירת הריגה ואפילו בעבירות אחרות – ולא בעבירת רצח. אי הכלתם במסגרת מחקרית כרוצחים מגחכת את המחקר ואת החוקר. לדוגמא משה לוי שכונה "מזריק הנפט", המית את אשתו הראשונה וניסה להמית באותה שיטה את אשתו השנייה ואחר כך אדם נוסף. הוא הורשע בסדרה של עבירות חמורות ובראשם הריגה וניסיון לרצח[6]. ברצח הוא לא הורשע מטעמים משפטיים שאינם רלבנטיים לעניינו ולעובדה כי למעשה מדובר ברוצח סדרתי. לכן ולפי העניין אדם שהואשם בגרימת חבלה חמורה יוכל להיחשב לצורך דיוננו כמעשה של ניסיון לרצח, ואדם שהואשם בהריגה – או לא הואשם כלל – יכול להיחשב כרוצח. כך למשל אשר רבי שב – 6 אירועים שונים שנפרסו לאורך כשלוש וחצי שנים, רצח 5 אנשים וניסה לרצוח 3 נוספים, לא הועמד לדין בגלל מצבו הנפשי[7]. הוצאתו מגדר הרוצחים הסדרתיים רק בגלל שלא הועמד לדין והורשע ברצח הינה כמובן שטות מוחלטת.

שלישית – בשונה מן ההגדרות המקובלות, ההגדרה המוצעת על ידי מכילה גם את העבירה ניסיון לרצח. ניסיון לרצח במדינת ישראל היא עבירה עצמאית[8]. במקרים רבים המבדיל בין הניסיון ובין הרצח הוא רק עניין של מזל או גורל, תלוי בעין המסתכל. לפעמים העובדה שהמעשה לא הסתיים ברצח, היינו נפגע העבירה לא מצא את מותו – אינה תלויה בעבריין כלל וכלל, אלא בגורמים חיצוניים לגמרי כגון טיפול רפואי מהיר ויעיל, או הכדור שנורה מרובה הצלפים במטרה להרוג החטיא את הלב בכמה מילימטרים. הממצאים הסטטיסטיים של עבירות הרצח והניסיון לרצח מצביעים על מגמה זהה. קיים מתאם גבוה בין שתי עבירות אלו (r=.909) המוכיח מעל לכל ספק ששתי הקטגוריות כמעט זהות והמפריש ביניהן הוא מידת ההצלחה בלבד (פישמן, ג' וארגוב מ', 1980, עמ' 31). לפיכך, אי הכלת עבירת ניסיון לרצח במסגרת דנן, היא החטאה גדולה של העניין ואיוולת גמורה. למשל, הרוצח ג'ק טייטל שבין השנים 1997-2008 רצח "רק" 2 אנשים, אבל ניסה לרצוח 3 נוספים, הכין והפעיל 2 מטעני חבלה, ואגר אמצעי לחימה בכמות היכולה להספיק לכיתת לוחמים, אינו אלא רוצח סדרתי[9]. לעומת זאת, החוקרים הנצמדים להגדרה המקובלת לפיה רוצח סדרתי ייחשב למי שרצח בפועל 3 בני אדם ומעלה, יוציאו את ג'ק טייטל מ"מסך הרדאר" שלהם. שרה אלקנוביץ שירתה ב- 6 בני אדם, הואשמה בעבירות שאינן ניסיון לרצח, אך לא הועמדה לדין בגלל אי שפיות. האם לצורך המחקר אין להכלילה בשל כך במסגרת הקטגוריה של הרוצחים הסדרתיים? אלקנוביץ, הצטיידה באקדח ועמלה להסליקו כדבעי בתוך תיק היד שלה, הקפידה להתאמן בירי ובחרה את הנפגעים במדויק ומתוך כוונה ברורה ומוגדרת להמיתם. למזלם הטוב הכדור בעל הקליבר הקטן פגע במקום בגוף שלא המיתם[10]. ככל הנראה הידע שרכשה בכלי נשק ומצבה הנפשי מנעו ממנה את ההפנמה כי הירי שהיא מבצעת אינו קטלני (ליבוביץ-דר, 2002).

לאור כל האמור לעיל עולה כי ההגדרה המוצעת על ידי רחבה מהגדרות רבות אחרות ומכניסה מחד גיסא לגדר תופעת הרצח הסדרתי רוצחים לאו דווקא על-פי תבחין משפטי צרוף, אלא גם במידה מסוימת על-פי תבחין התנהגותי. מאידך גיסא היא מוציאה את כל המקרים שאינם עונים לתנאים ההכרחיים הייחודיים של הרצח הסדרתי[11].

מאפייני הרצח הסדרתי

רובו ככולו של הידע המחקרי על רצח סדרתי מקורו מארצות-הברית. על כן כל הנתונים והתיאורים דלהלן מתייחסים לשם, אלא אם צוין במפורש אחרת[12]. ניתן לאפיין את הרצח הסדרתי ולהבדילו משאר סוגי הרצח, על-פי התבחינים הבאים:

מיקוד באדם מסוים – ההבדל בין רצח המוני ובין רצח סדרתי הוא הבדל מהותי הניכר לא רק במספר האירועים והזירות, אלא גם במאפיינים נוספים הנוגעים בעיקר למאפייני האישיות של הרוצח ושיטת הביצוע. הרצח הסדרתי הוא יותר "אישי", ממוקד באדם מסוים – בדומה לרצח רגיל. רוצח המוני יכול לפעול נגד מוסד או ארגון מבלי משים על מיהות הקורבנות שייפגעו.

כלי הנשק – הרצח הסדרתי נעשה בדרך כלל באמצעות הרג קר ולא בנשק חם. זאת לעומת 63.4% ממעשי הרצח הרגילים המבוצעים בעזרת כל ירייה (כספי, 1999, עמ' 78) ואילו 67.8% מהרצח ההמוני בישראל נעשה באמצעי לחימה "חמים".

עבירה מאורגנת – ככלל, הרצח הסדרתי היא עבירה מאורגנת הניכרת בזירה מאורגנת. היינו מימד התכנון הוא מאפיין מרכזי של התופעה. ניכרת דאגה מצד הרוצח להסוואת המעשה או לטשטש הראיות, כמעט ברמה של פשע מקצועי.

שיעור גילוי נמוך – הרוצח הסדרתי בשונה מהרוצח ההמוני פועל ומתכנן היטב על-מנת שלא יתגלה וייתפס. רוצח סדרתי אחד יכול במהלך שנות פעילותו לרצוח מספר של אנשים הגדול יותר מהרוצח ההמוני, הרוצח בממוצע 4.8 בני אדם במהלך הרצח. חלק ניכר ממעשי הרצח הסדרתי אינו מתגלה – העבריין אינו נתפס. זאת בניגוד לרצח ההמוני בו שיעור הגילוי גבוה במיוחד – בגלל התאבדותם, או הריגתם , או תפיסתם על אתר של מרבית הרוצחים ההמוניים.

הערכת היקף התופעה – הערכת היקף התופעה מתאפיינת מצד אחד בהערכת יתר ומצד שני בהערכת חסר. אין לדעת איזו הערכה גוברת אך לפי דעתי בישראל גוברת הערכת החסר. הערכת היתר, בדרך כלל ע"י "ניפוח המספרים", מקורה ברצון של רשויות אכיפה לקבל תוספות של משאבים. ייחוס מעשי רצח רגילים לרצח סדרתי משרת גם משטרות מקומיות כתירוץ לאי פענוח מקרי רצח באזורם. הערכת החסר נובעת ממגבלה אובייקטיבית לכאורה הנקראת על-ידי (Linkage Blindness (Geberth, 1995 היינו מעין עיוורון במציאת הקשר בין אירועים. מעשי הרצח של רוצח סדרתי נעשים בתחום של יחידות משטרה שונות, שלעתים הקשר בינים רופף מאד. במיוחד מדובר בארצות-הברית בה פועלות כ- 5,000 משטרות שונות, מרביתן עצמאיות. לאחר התקפות הטרור בספטמבר 2001, השתפר הקשר והעברת המידע בין המשטרות. עם זאת היכולת לזהות במקרים שונים המתפרסים לאורך שנים – ולעתים מדובר בשנים רבות – כי מדובר באותו רוצח, היא מוגבלת מאד. הדימוי שהתקבל מסרטי הקולנוע על שיטת הביצוע הזהה לחלוטין של הרוצחים הסדרתיים הוא במקרים רבים רחוק מהמציאות. השונות בשיטת הביצוע, בזמן ובמרחב הפעולה של רוצחים רבים מקשים מאד על יצירת הקשר בין אירועים שונים שנעשו על-ידי אותו תוקף. גורם מהותי נוסף המביא להערכת חסר היא כמות המקרים הבלתי מדווחים כרצח, או שאינם מגיעים לידיעת המשטרה, או שהמשטרה סברה כי מדובר במוות שנגרם כתוצאה מתאונה, או התאבדות, או שסווגו על-ידי המשטרה כאדם נעדר ולא כתיק רצח[13]. חלק לא מבוטל מהרוצחים הסדרתיים שואפים לפעול לאורך שנים רבות מבלי להיתפס, על כן חלקם מצליחים גם להסוות את מעשה הרצח עצמו. הערכת חסר יכולה גם לנבוע מטעם שאינו מקצועי צרוף אלא פוליטי. בעיקר מדובר ברצונם של מפקדי משטרות, או הדרג הפוליטי הממונה עליהן, למנוע פאניקה בציבור לנוכח חשד על קיומו של רוצח סדרתי (אומנם בארצות-הברית מרבית המשטרות כפופות לראשי ערים אך בסופו של דבר תהיה לעולם המשטרה כפופה לדרג פוליטי כלשהו). ככלות הכול רצח סדרתי גם מעורר בהלה ופאניקה בקרב הציבור יותר מכל רצח אחר בדרך כלל – רגיל או המוני. במהלכה של כל פאניקה שכזו תופנינה תמיד טענות מביכות כנגד המשטרה, או דרישות ממנה שהיא איננה ששה או יכולה לקיים.

היקף התופעה – מקורו של רוב הידע המחקרי כאמור מארצות-הברית – ולא במקרה. 76% ממקרי הרצח הסדרתיים מתבצעים שם. 21% מתרחשים באירופה – בעיקר בבריטניה, גרמניה וצרפת, ורק 3% בעולם "השלישי". ישראל בוודאי נכללת בקטגורית העולם השלישי. מובן כי הערכה זו היא הערכה בעלת תוקף נמוך בגלל הבעייתיות בהערכת התופעה כפי שתוארה לעיל ובגלל העובדה כי מדינות רבות בעולם אינן מפרסמות כלל סטטיסטיקות פליליות, או שלאורך שנים רבות הן פירסמו נתונים שקריים – ועל כן לא ניתן לסמוך על נתונים משווים בין מדינות. החל משנות ה- 70 עלה שיעור הרצח הסדרתי בארצות-הברית ב- 22%. ב- 25 השנים האחרונות ממוצע הנרצחים ברצח סדרתי בשנה בארצות הברית עומד על 60 – 100 בני אדם, שהוא פחות מחצי אחוז מהממוצע של מקרי הרצח השנתי שם.

מאפייני הקורבנות של הרוצח הסדרתי

מגדר וגיל – מרבית נפגעי הרוצחים הסדרתיים הם נשים, זאת כאשר מרבית הנפגעים ברצח רגיל הם גברים – בשיעור של עד כדי למעלה מ- 76.4% (כספי, 1999, עמ' 76). לכן במרבית המקרים של רצח סדרתי מתגלה מרכיב מיני. גיל הנרצחים דומה לממוצע גיל הנרצחים ברצח רגיל ואינו מאפיין. שיעור הילדים הנרצחים ברצח סדרתי נמוך משיעורו ברצח המוני ועומד על פחות מ- 10% מהנפגעים. עם זאת שיעור זה גבוה משיעור הילדים הנרצחים ברצח רגיל.

בחירת הקורבן והכרות איתו – בחירת הקורבן היא בהתאם למאפיין סוג הרצח הסדרתי כפי שיפורט להלן. אם הרקע הוא אידיאולוגי (פשע שנאה, טרור וכיו"ב) הנפגעים יהיו מאותה הקבוצה של הרוצח, או כאלו המסמלים אותה או כלפיה מכוונת האידיאולוגיה – תרבות הנגד. ברצח סדרתי אין בדרך כלל "תרומה" של הקורבן, בניגוד לרצח ההמוני בו לקורבן יש "תרומה" כלשהי למניע, כגון מאבקי כוח במשפחה, נקמה על רקע רומנטי, תעסוקתי וכד'. רוב הקורבנות (61%) אינם מכירים את הרוצח, לעומת 47.9% ברצח רגיל (כספי, 1999, עמ' 77). בכל מקרה למרבית הקורבנות אין "תרומה" אישית לקורבנותם – למעט העובדה שחלקם מסמל משהו לתוקף, או שהם מהווים מבחינתו אמצעי להשגת מטרה.

הפרופיל של הרוצח הסדרתי

גיל, מגדר ומוצא אתני – בדרך כלל גיל הרוצחים הסדרתיים, כשהם נתפסים, הוא מבוגר מגיל הרוצחים הרגילים, ש- 60% מהם צעירים מגיל 34 (כספי, 1999, עמ' 76). עם זאת יש לקחת בחשבון שהרוצחים הסדרתיים התחילו לרצוח בגיל צעיר יחסית לרוצחים הרגילים – עוד בשנות ה- 20 לחייהם, זאת בשעה שאצל הרוצחים הרגילים רק 20.2% הם צעירים מגיל 24 (כספי, 1999, עמ' 78). 86% מהרוצחים הסדרתיים הם גברים – לעומת 82.4% גברים ברצח הרגיל. הרוצח הסדרתי פועל בעיקר בתוך הקבוצה האתנית אליה הוא משתייך. רוב הרוצחים הסדרתיים הם לבנים – כ- 80% שזהו שיעור נמוך במקצת ביחס לאחוז הלבנים באוכלוסיה הכללית (ארה"ב). לעומת זאת לכושים המהווים כ- 20% מהרוצחים הסדרתיים ייצוג מעט גבוה בהשוואה לשיעורם באוכלוסיה הכללית.

רקע משפחתי והיסטוריה פלילית – על הרקע המשפחתי של הרוצחים הסדרתיים נמצא סטטיסטית כי הם נוטים להיות הבנים הבכורים במשפחה שלהם, שהיא בדרך כלל משפחה שאינה מתפקדת היטב – "משפחה הרוסה", או שאחד ההורים נפטר כשהיה הרוצח בגיל צעיר מאד. חלקם חוו ניצול, התעללות והזנחה. לכן חלק גדול מהם גדל מחוץ למשפחה הביולוגית. עובדה זו עולה בקנה אחד עם הפעילות הפלילית האחרת שלהם. למחצית הרוצחים הסדרתיים יש עבר פלילי קודם, או שהם גם מבצעים פעילות פלילית בנוסף למעשי הרצח, שאינה בהכרח קשורה אליהם. חלק מהם ייעצרו ואף ישפטו בגין עבירות אחרות, מבלי שהרשויות יחשדו שמאחוריהם שובל של נרצחים.

אישיות, אינטליגנציה ועבר פסיכיאטרי – רמת ה- I.Q של הרוצחים הסדרתיים הוא ממוצעת ומעלה. אולי זו גם הסיבה שהם מעדיפים לרצוח אנשים זרים, שאינם מכירים אותם. עובדה זו ראויה לציון לא רק בגלל שהיא מקשה על גילוי הרוצח ותפיסתו אלא גם כי עובדה זו מתאימה למאפיין שצוין לעיל לפיו בדרך כלל אין "תרומה" של הקורבן. עובדה החייבת להיאמר בהדגשה יתרה מתייחסת לעברם הפסיכיאטרי של הרוצחים הסדרתיים. רק 7% מהם בעלי היסטוריה שכזו. זאת בניגוד לדעה העממית המייחסת להם טירוף, חולי נפשי, או כפי שהם לעתים מוגדרים בהגדרה הספרותית "חולי רוח". עם זאת ניכר כי הרוצחים הסדרתיים מתאפיינים בהפרעות קשות באישיות. מרביתם בעלי אישיות אנטי סוציאלית וחלק לא מבוטל הם בעלי מאפיינים פסיכופאטיים – אך כאמור – לא פסיכוטיים או סכיזופרניים, או כזו המאיינת את אחריותם הפלילית או את כשירותם לעמוד לדין. עובדת היותם בעלי I.Q ממוצע ומעלה, ובעלי הפרעה אישיותית אנטי סוציאלית מחמירה את מסוכנותם. חלקם מתאפיינים גם ביכולת מניפולטיבית גבוהה במיוחד, על כן אין להתפלא כי במקרים רבים הם מצליחים להשיג חוות דעת פסיכיאטריות כי אין הם אחראיים על מעשיהם או אינם כשירים לעמוד לדין[14].

שיטת ביצוע והתנהגות מרחבית – לא נחזור על רכיבים בשיטת הביצוע של הרוצחים הסדרתיים שצוינו לעיל. נוסיף כי ככלל, בדומה לרוצח ההמוני, פועל הרוצח הסדרתי לבדו, אלא שכאן זהו "אחד על אחד" מול הנפגע. 81% מהם פועלים כיחידים בשעה שברצח רגיל רק כ- 60% עד 66% מהרוצחים פועלים כיחידים (כספי, 1999, עמ' 78). רק 12.2% פועלים בזוגות – בדרך עם כלל קרוב משפחה, ואך 7% פועלים בצוות של שלושה שותפים ויותר. הרוצח הסדרתי פועל באזור גיאוגרפי מוגדר. מחקרים שנעשו בתחום הפרופילאות הגיאוגרפית הראו כי רוצחים ואנסים סדרתיים פועלים בממוצע בתחום רדיוס של עד 46 ק"מ ממקום מגוריהם (Canter d. and Youngs, 2008, p. 4).

טיפולוגיה

(אדלשטיין, 1999) סיווג 6 טיפוסים של רוצחים סדרתיים[15] על בסיס המניע או הגורם העיקרי של הרצח. לעתים קרובות לא ניתן לאפיין באופן ברור מניע חד ערכי של הרוצח הסדרתי כי כמה מניעים וגורמים חוברים להם יחדיו. במטרה למנוע הטיה סטטיסטית שרוצח אחד ייספר יותר מפעם אחת, נאלצים לעתים החוקרים לברור את המניע או הגורם העיקרי של הרוצח, ובקטגוריה זו להכלילו.

  1. השגת רווח חומרי

מדובר במניע אינסטרומנטלי צרוף הנחלק לשני סוגים עיקריים: 1) השגת הון ונכסים מירושה, או ביטוח, או ממעשי שוד 2) מתנקש מקצועי. רוצח הפועל בכדי להשיג כספי ירושה או ביטוח יכול להיות אישה הנישאת למספר בני זוג ורוצחת אותם בכדי לזכות בירושה, או בדמי ביטוח החיים שלהם. רוצח כזה אינו עוסק בעניינים הנוגעים למין, ההכרות שלו עם הנרצח יכולה להיות משמעותית. בדרך כלל אין הוא פעיל בתחומים פליליים אחרים למעט אלו הנדרשים בכדי לבצע את מעשי הרצח ולזכות בשלל. מני פרדו הוא דוגמא לרוצח סדרתי הפועל להשגת רווחים תוך ביצוע מעשי שוד. לעומת אלו למתנקש המקצועי אין בדרך כלל הכרות עם הנפגע, אך הוא פעיל בתחומי פשע רבים אחרים. מובן כי מעשי הרצח שלו אינם מלווים באקטים מיניים, והמרחקים שהוא יעבור בכדי לבצע את מעשי הרצח יכולים להיות בטווחים החוצים מדינות ויבשות.

  1. תסכול והשפלה

רוצחים סדרתיים המונעים מתוך תסכול והשפלה הם בעיקר רוצחים אכספרסיביים, אך גם אלמנטים של סוגים אחרים של רצח סדרתי יכולים להשתלב במניע זה המהווה הציר העיקרי למעשיהם. אצל טיפוסים אלו נמצא לעתים קרובות התנהגות של שימוש בסמים או באלכוהול וגם מעורבות בעבירות שאינן קשורות למעשי הרצח. הזירות בדרך כלל לא יהיו מאורגנות. נדיר שיהיה שימוש בנשק חם או תקיפות מיניות כנגד הנפגעים. יכולה להיות היכרות עם הנפגע, אבל היא בדרך כלל שטחית וקצרה.

  1. פסיכוטי

מדובר בקטגוריה נדירה למדי אך מוכרת בעיקר מסרטי הקולנוע שם מככבים לרוב רוצחים סדרתיים מהסוג דנן. מדובר בחולה נפש המבצע את מעשי הרצח כסימפטום של המחלה, כחלק ממנה ובהשפעתה. בדרך כלל רוצחים אלו אינם פועלים בכדי לספק יצר מיני. הם אינם מכירים את הנפגע ומעורבותם בפעילות פלילית אחרת היא פונקציונלית ותלוית ההקשר בלבד. הם פועלים לבד, ללא שותפים. בהשוואה לרוצחים הסדרתיים האחרים, את הרוצחים האלו קל יותר לגלות, לתפוס אותם ולקבל מהם הודאה. ככלל, הם אינם כשירים לעמוד לדין בגלל מצבם הנפשי, או שהם אינם נושאים באחריות פלילית למעשיהם בגלל מחלתם.

  1. אידיאולוגיה

בקטגוריה זו נפגוש רוצחים המבצעים לא רק רצח סדרתי, אלא גם רצח המוני סדרתי[16]. בין רוצחים אלו נמצא רבים הפועלים במסגרת קבוצתית. פעולותיהם אינה כרוכה בדרך כלל בהיבטים מיניים כלשהם. הנפגעים אינם מוכרים להם אישית. הם מסמלים בעיניהם את תרבות הנגד. רוצחים אלו יכולים להגיע לרמות תחכום וארגון גבוהות מאד, והם יעדיפו שימוש באמצעי לחימה "חמים" ומשוכללים. אם הם חלק מקבוצה, היא יכולה להיות בעלת מאפיינים של ארגון פשיעה או ארגון טרור: מידור, חלוקת תפקידים, היררכיה, תהליכים ואמצעים לשימור הקבוצה וכיוצא באלה.

  1. סאדיזים וסיפוק מיני

זו אחת הקטגוריות השכיחות ביותר מבין ששת הסוגים של הרוצחים הסדרתיים בארצות-הברית. הציר המרכזי של הרצח הוא גרימת סבל לנפגע, ממנו מפיק הרוצח הנאה או סיפוק מיני. בדרך כלל ילווה הרצח בתקיפות מיניות מרובות – ובכלל זה תקיפות עם מאפיינים ברורים של פאראפיליה, עד כדי נקרופיליה. בקטגוריה זו נמצא גם ילדים רבים שיפלו קורבן למעשים אלו. הכרות עם הנפגע אינה קיימת בדרך כלל. מדובר בצייד הפועל לבדו או עם בן/בת זוג. בדרך כלל כל מעשה רצח כזה מתאפיין בריבוי זירות: זירת החטיפה, זירת התקיפה המינית ולפי העניין מקום החזקת הנפגע, זירת הרצח וזירת סילוק הגופה, או חלקיה, בזירות משניות נוספות. רוצחים אלו יפתחו קריירות פליליות אחרות, גם שאינן קשורות לעיסוק המרכזי שלהם – הרצח הסדרתי. הם מונעים מפנטזיות רבות. חלקם הגדול הם אנשים מתוחכמים, מניפולטיביים, בעלי אישיות סוציופטית עד כדי פסיכופטית. רובם ככולם אינם חולי נפש וכשירים לעמוד לדין, למרות שהסנגוריה תעשה כמיטב יכולתה להביא מומחים שיעידו שאין הם אחראיים למעשיהם, או שהם חולים הזקוקים לטיפול רפואי ופסיכולוגי ולא לעונש.

  1. רוצח סדרתי על-ידי מורשה

רצח על-ידי מורשה איננה תופעה נדירה. המורשה הוא אדם שמתוקף תפקידו או קרבתו לנפגע יש לו את הרשות והנגישות לטפל בנפגע ולסעוד אותו. בין המקרים האלו ניתן למצוא את הרופא או האחות הממיתים את המטופלים שלהם "מתוך רחמים", או עובד במוסד לחסרי ישע הממית את החוסים והדיירים במוסד על מנת להקל על תנאי עבודתו, או קרוב משפחה מדרגה ראשונה הפועל בהתנהגות מינכהאוזנית[17] – בכדי לשפר את הסטטוס החברתי שלו, דימויו העצמי, או לפי עניין לזכות בכספים של הנפגע. במקרים אלו לא נמצא תקיפות מיניות, ההכרות עם הקורבן היא הדוקה ואפילו אינטימית, וככלל הרוצח אינו עבריין בתחומים אחרים למעט אלו הקשורים למעשי הרצח עצמם.

למאמר על רצח סדרתי בישראל

הערות:

[1] התעניינותי בעניין באה בעקבות עיסוקיי בתחום הפרופילאות הפלילית.

[2] יש המכנים את התופעה בשם Multiple Victims Murder (אדלשטיין, 1999) או בשםMultiple Victims Homicides (Douglas, Burgess, Burgess, & Ressler, 2006, p. 437). בעברית הולך ומשתרש המושג רצח מרובה קורבנות (אדלשטיין, 1999).

[3] Criminal defendants who murder more than one person during a criminal episode.

[4] All criminal activity irrespective of when it was committed that comprises a single criminal case or filing. For example, a defendant who murders nine people during a 5-day span would, after capture, likely be charged with nine counts of murder. Even though the killings were committed at different times, overall the criminal episode and subsequent court filing comprises a discrete entity.

[5] למשל ג'וס מטיאס, חברתו מרליטה בלבירן ואחיינו ג'ואי מטיאס הפיליפינים, רצחו שלושה בני אדם תוך ביצוע שני מעשי שוד מזוין: ב- 2.8.94 את רוזיטה סללילה (44), וב- 8.1.95 את בני הזוג דונה פינול ואבנר הראל (47) שגופותיהם נמצאו כשישה ימים לאחר מכן, וכך נודע על הירצחם (ע"פ 3006/96). מכאן כי רצח זה לא ייחשב כרצח סדרתי.

[6] בשנת 1980 המית משה לוי את אשתו אילנה. בשנת 1984 ניסה להמית את חברתו סוזאן אמויאל. הוא נדון ל- 46 שנות מאסר. בבית הסוהר הוא ניסה לרצוח אסיר ונדון בשל כך ל- 20 שנות מאסר נוספות. בשנת 1991 מת בבית הסוהר מסרטן (ע"פ 299/85. מעריב, 27.1.1984, כתבה מאת אלי דנון).

[7] בתחילה ניסה אשר רבי לרצוח את משפחת ברדה בלוד בתאריך 26.2.1979. האם ו- 5 ילדים נפצעו. בהמשך הצליח – אחמד ברדה ו- 2 בנותיו נרצחו, אשתו ו- 2 ילדים אחרים נפצעו קשה, בתאריך 10.4.1979. אח"כ רצח את ד"ר דוד קוגן, במרפאתו בת"א בתאריך 7.3.1979. הרצח הבא היה של הנזיר גו'רג' פילומינוס, במנזר באר יעקב בשכם, בתאריך 29.11.1979. אחר כך ניסיון לרצוח נזירה במנזר באר יעקב באפריל 1982. נעצר ב- 17.11.1982 כשניסה לפרוץ שוב למנזר באר יעקב (מעריב, 2.12.1982, עמ' 3. מעריב, 1.12.1982, עמ' 16. חרות, 19.8.1962, עמ' 4. דבר, 8.3.1979, עמ' 2. מעריב, 1.12.1982, עמ' 16).

[8] סעיף 305 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

[9] מעשי הרצח בהם הורשע ג'ק טייטל הם: מאי 1997 – סמיר אלכרם בלביסי (40),  נהג הסעות מאזור ירושלים. אוגוסט 1997 – עיסא ג'ברין (57), מכרמל ליד סוסיא. בניסיון לרצח הורשע במקרים הבאים: 19.4.2007 – טרקטוריסט ליד מנזר בית ג'מאל שליד בית שמש. 20.3.2008 – עמי אורטיז (15) באריאל. 24.9.2008, פרופ' זאב שטרנהל בירושלים. בנוסף: הפעלת 2 מטעני חבלה, הכנה והפצת כרוזי הסתה והחזקת אמצעי לחימה (תפ"ח 657/09 מחוזי ירושלים).

[10] שרה אלקנוביץ הייתה בת 38 כשביצעה את סדרה של 5 מעשי ירי במשך 8 ימים באפריל 1976 בהם נפצעו 6 בני אדם, מתוכם 2 נשים ותייר אחד מגרמניה המערבית, באוטובוסים או בסמוך לתחנת אוטובוס באזור תל-אביב וחולון. הפציעות נעו מקל ועד קשה. הירי בוצע באמצעות אקדח בעל קליבר זעיר "22 אותו רכשה בינואר אותה שנה והחזיקה ברישיון. את האקדח הסליקה בתיק שתפרה במיוחד בכדי שתוכל להפעילו מתוך התיק. היא נעצרה יומיים לאחר הירי האחרון, ביום 13.4.1976. בבית המשפט המחוזי נקבע כי את המעשים ביצעה מחמת אי שפיות ועל כן נשלחה לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. ערעור המדינה נגד החלטה זו לא התקבל ע"י בית המשפט העליון (ע"פ 506/76). אחרי כשנה וחצי של אשפוז שוחררה ומאז היא חיה בקרית טבעון.

[11] למען הסר ספקי ודגש כי הכוונה בהגדרה המוצעת לעיל להתנתק לגמרי מתבחינים משפטיים.

[12] עיקרה של סקירת התופעה והמחקרים מקורה מפרקים 3 ו- 4 מהספר רצח מרובה קורבנות (אדלשטיין, 1999).

[13] מרבית הקורבנות של אברהם פור לא היו ידועים כלל למשטרה ככאלו שנפגעו ממעשה פלילי (ת"פ 149/90 מחוזי ירושלים). 2 מקורבנותיו לכאורה של יחיא פרחאן לא היו מדווחים במשטרה כמקרה רצח. דנה בנט (18) אותה חטף ורצח ב- 1.8.2003 נחשבה נעדרת ולא כתיק רצח עד אשר נתגלתה הפרשה בשנת 2009. קורבן נוסף המיוחס לפרחאן דווח למשטרה כמתאבד והוא העציר אהרון סימחוב (24) שנמצא תלוי בתאו בבית המעצר בתחנת טבריה ב- 5.3.2004 והמשטרה סברה כי התאבד. רק אחרי שנעצר פרחאן והודה בשורה של מקרים התברר כי מעשה הרצח של סימחוב בוים כהתאבדות. גם קורבנו הראשון של משה לוי משנת 1980 – אשתו אילנהלא דווח כאירוע פלילי עד שנתפס כשניסה לרצוח את חברתו סוזאן אמויאל בשנת 1984 בשיטה דומה – הזרקת נפט (ראה גם בהערה 5). חלק מקורבנותיו של ולדימיר פיניוב דווחו למשטרה כרצח רק לאחר מעצרו.

[14] צר המקום מלהכיל את שלל הדוגמאות למניפולציות שהפעילו בהצלחה רוצחים סדרתיים על פסיכיאטרים במטרה להימלט מן הדין. אחד המקרים בארץ הראוי לציון הוא יחיא פרחאן שבגזר הדין שלו נקבע במפורש על-ידי בית המשפט כי בבית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", לשם נשלח לצורך "הסתכלות", עשה מניפולציות על מנת שייקבע כמפגר (תפ"ח 127/09, מחוזי נצרת). מקרה אחר המעורר תמיהה לעניין הדיוק של חוות הדעת הפסיכיאטריות הוא עניינה של שרה אלקנוביץ שבשנת 1976 נקבע שאת סדרת מעשי הירי שביצעה עשתה "… בזמן ביצוע העבירות המיוחסות לא ידעה המשיבה להבדיל בין טוב לרע, אך עקב מחשבות-שווא של פסיכוזה פרנואידית פעלה מתוך דחף לאו-בר-כיבוש. ועוד קובעים הרופאים, כי במצב הנפשי הנוכחי, אין המשיבה מסוגלת לעמוד בדין, והיא זקוקה לאשפוז בבית-חולים פסיכיאטרי סגור" (ע"פ 506/76). אלקנוביץ שוחררה מבית החולים כעבור כשנה וחצי, מאז ועד היום לא נודע על אשפוזים פסיכיאטריים נוספים – ראה פירוט בהערה 10 (ליבוביץ-דר, 2002).

[15] פרק 3 ו- 4 מהספר רצח מרובה קורבנות (אדלשטיין, 1999).

[16] (אדלשטיין, 1999) הציע להוסיף קטגוריה ייחודית לרצח מרובה קורבנות והיא רצח המוני סדרתי, היינו סדרה של מעשי רצח כשבכל אירוע נקטלים כמה קורבנות.

[17] הכוונה לתסמונת מינכהאוזן באמצעות מורשה Munchausen Syndrome by Proxy במהלכה גורם התוקף בכוונה למחלה אצל הנפגע על מנת שיוכל לטפל בו, להוכיח את אהבתו, מסירותו, או להשיג תשומת לב מקרובי משפחה אחרים, או מהרשויות.

מקורות

אדלשטיין, א'. (1999). רצח מרובה קורבנות. באר-שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

הוד, א' (עורך). (1998 – 1999). ספר האירועים (כרך ב). ירושלים: משטרת-ישראל, אגף כוח אדם, יחידת היסטוריה.

כספי, י'. (1999). עבירות ועבריינים בישראל, 1948 – 1998. נתניה: אתיקה.

ליבוביץ-דר, ש'. (22 אוקטובר 2002). פתאום היא ירתה. אוחזר ב- 11 ינואר 2015, מתוך הארץ: http://www.haaretz.co.il/misc/1.834328

סביר, ש'. (1986). חוות דעת ד"ר מוריס רוגוב – 7 רציחות בוצעו ע"י אדם אחד. משטרת-ישראל/המטה הארצי/יאח"פ.

פישמן, ג',וארגוב, מ'. (1980). הפשע בישראל – נטיות הפשיעה בישראל בשנים 1951 – 1976. עבריינות וסטייה חברתית , ח (1), 25-35.

Canter D. and Youngs, D. (Ed.) (2008). Applications of Geographical Offenders Profiling. Hampshire: Ashgate.

DeLisi, M., & Scherer, A. M. (2006). Multiple Homicide Offenders: Offense Characteristics, Social Correlates, and Criminal Careers. Criminal Justice and Behavior, 367 – 391.

Douglas, J. E., Burgess, A. W., Burgess, A. G., & Ressler, R. K. (Eds.). (2006). Crime Classification Manual – A Standart System for Investigating and Classifing Violent Crimes (Second Edition ed.). Sann Francisco: Jossey-Bass.

Geberth, V. J'. (1995). The "Signature" Aspect in Criminal Investigation. Law and Order Magazine , 43 (11), 89-93.

Messing, J. T., & Heeren, J. W. (2004). Another Side of Multiple Murder: Women Killers in the Domestic Context. Homicide Studies , 8 (2), 123 – 158.

Pottert, J. J'. (2004). Mortality in a Long-term Open Cohort of Prostitute Women. American Journal of Epidemiology .778 – 785.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “רצח סדרתי

  1. […] רצח המוני הוא סוג של רצח רבים. בחרתי להשתמש בשם רצח רבים לתופעה הנקראת בלועזית Multiple Victims Murder (אדלשטיין, 1999) או על-ידי מלומדים אחרים בשם Multiple Victims Homicides (Douglas, Burgess, Burgess, & Ressler, 2006, p. 437) וזאת למרות שבעברית הולך ומשתרש המושג רצח מרובה קורבנות (אדלשטיין, 1999). ראשית, אני נמנע בדרך כלל מלהשתמש במושג קורבן בכל הנוגע לקרימינולוגיה בכלל ולויקטימולוגיה בפרט, אלא אני מעדיף את המושג "נפגע עבירה". לטעמי המושג קורבן טומן בחובו יסוד פטאלי, גורלי. כאילו גזירת שמים נגזרה, או איתרע מזלו של אדם והוא נעשה קורבן למעשה פלילי – ולא היא. בני אדם נפגעים מעבירות לא בגלל גורל מר ולא בגלל כוונה אלוהית נסתרת. הם נפגעים מהן כתוצאה מהתנהגות הנעשית בדרך כלל במזיד, על ידי עבריין. לכן גם השימוש במושג "מרובה קורבנות" מעלה הֶקְשר מעט פאסיבי. כאילו רוצח רָצַח ובמקרה נפגעו מספר בני-אדם. המושג "רצח רבים" מיטיב לטעמי לבטא את כוונת הרצח. רוצח רבים התכוון בדרך כלל לקטול את כל מי שנפגע, או שהוא לקח בחשבון את התוצאות האפשריות של מעשיו. רצח רבים נבדל מרצח רגיל לא רק במובן הכמותי של מניין הנפגעים, אלא גם במניע ובכוונה של הרוצח, ובמאפיינים נוספים המבדילים בין פשיעה ייחודית זו ובין המתות פליליות אחרות. ככלל, נחלק רצח רבים ל-2 קטגוריות עיקריות – רצח המוני ורצח סדרתי. […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s