הפרופילאות הפלילית הלכה למעשה

אבי דוידוביץ (2013)[1]

חוקרי משטרה רבים מתייחסים אל הפרופילאות הפלילית בביטול מוחלט. חלקם יפנו לעזרת הפרופילאי אך כאשר כלו כל הקיצים לגלות את זהותו של העבריין, וגם זאת בספקנות מופלגת – כאילו פנו למגידי עתידות, או לבעלי אוב. המציאות היא שבפשעים רבים בלתי מפוענחים, יכול הפרופילאי לחסוך לחוקר משאבים רבים – ובכלל זה זמן יקר – על ידי מיקוד החקירה. הפרופילאי דולה ומנתח מחומר החקירה בכלל ומזירת העבירה בפרט מאפיינים התנהגותיים מהם הוא ירכיב את המאפיינים האישיותיים של העבריין, שיכולים לכלול: מגדר העבריין, טווח הגיל שלו, מבנה גופו, מוצאו האתני, רמת אינטליגנציה, השכלה ומקצוע, מקום מגורים אפשרי, עבר פלילי וסוג העבר וכיוצא באלה מאפיינים.

מתוך כתב העת "ביטחון פנים" גיליון 4
מתוך כתב העת "ביטחון פנים" גיליון 4

לא זו אף זו, הפרופילאי יוכל לשחזר את תהליך ביצוע העבירה, ובכך יסייע לחוקר לזהות אם התוודותו של העבריין היא אמתית, או שהיא הודאת שווא. כך או כך, יוכל החוקר גם לקבל מהפרופילאי ייעוץ לגבי אסטרטגיית התשאול המתאימה ביותר לאותו עבריין, אם וכאשר ייתפס, על מנת לחלץ ממנו כדין – התוודות תקפה.

חקר מקרה – הזירה כבבואה לאישיות העבריין[2]

ק' הייתה צעירה נאה ובריאה, ללא כל עבר פלילי, שנראתה מעט מבוגרת ל- 22 שנותיה כאשר מצאה את מותה. את בית הספר התיכון היא סיימה בהצטיינות, ובעת שנרצחה היא הייתה סטודנטית חרוצה ושקדנית. מכיריה וקרובי משפחתה סיפרו שהיא הייתה מקובלת בחברה ואהובה על הכול, ומעל לכול על בן זוגה לו הייתה נשואה – ב'. ב' היה איש מסודר ומוכשר, מדריך טיסה שעבד בשעות גמישות, בעיקר בסופי השבוע, בשדה תעופה סמוך למקום מגוריהם. לק' ולב' עוד לא היו ילדים. הם התגוררו באזור מגורים המאפיין את המעמד הבינוני. עיקר הבילוי שלהם בשעות הפנאי היה בחיק משפחותיהם. ק' עבדה כפקידה בחברה מסחרית שמשרדיה שכנו במרחק של כקילומטר מביתה. היא הייתה עובדת טובה ומוערכת, והועסקה בשעות עבודה סטודנטיאליות – בדרך ככל בשעות אחרי הצהריים והערב, למעט בסופי השבוע. לפי עדויות בני משפחתה היא הייתה קצת נאיבית. ניתן היה להונות ולהוליך אותה שולל בקלות יחסית. לפעמים הייתה שוכחת לנעול את דלת הכניסה של הבית.

ב' – בן זוגה של ק' – הוא זה שמצא את גופתה כשחזר הביתה מעבודתו, במהלך סוף שבוע אביבי, והוא זה שהתקשר – אחוז בהלה והלם – למוקד החירום. לחוקרים התברר כי ביום הרצח הוא קם משנתו בשעה 05:30, אכל ארוחת בוקר קלה ויצא לעבודתו בשעה 06:30. ק' התעוררה בסמוך לשעה שב' יצא מהבית. היא תכננה לעשות באותו יום סידורים – לקנות מצרכים לבית, להכין אוכל, ולשבת ללמוד. ב' חזר הביתה בשעה 18:00 לערך. הוא זכר שדלת הכניסה הייתה סגורה, אך בהיותו המום ונרגש מהאירוע, התקשה לזכור אם הדלת הייתה נעולה. בחדר השינה נתגלה לו המחזה המחריד. רעייתו האהובה מוטלת על המיטה ללא רוח חיים, כפותה, וניכר כי עברה התעללות נוראה. עד מהרה הוסר לחלוטין כל חשד מב' – אם היה בכלל חשד כזה שהוא קשור לרצח. אנשים רבים ואמינים שהו במחיצתו לאורך כל אותו יום בשדה התעופה – באוויר ועל הקרקע.

החקירה העלתה שק' יצאה מהבית בסמוך לשעה 10:30 והוציאה כסף מהבנקומט. התדפיס של משיכת המזומנים נמצא בארנקה. משם נראה שהיא המשיכה ישירות למרכול לקניות. הבנק והמרכול שוכנים במרכז מסחרי קטן הנמצא במרחק של כ- 1.5 ק"מ בקו אווירי מבית המנוחה. הקבלה על רכישת המוצרים נמצאה בארנקה ועליה מופיעה השעה 11:31. כל המצרכים שהיא קנתה נמצאו בבית. קיימת אינדיקציה מרישומי שיחות הטלפון של המנוחה ומעדויות האנשים ששוחחו איתה, כי בשעה 12:32 היא הייתה בביתה בחיים והכול היה כשורה. איש מהשכנים לא הבחין באדם חשוד המסתובב באזור, או שמע קריאות לעזרה.

זירת העבירה ושיטת הביצוע

בבית לא נמצאו סימני פריצה, אין אינדיקציה לחיפוש שנעשה בבית, ולא נראה שנלקח משהו מהבית. פרט לדברים שיצוינו להלן, הכול בבית היה מסודר ועמד במקומו.

התיק של המנוחה וארנקה נמצאו במקומם על השולחן בפינת האוכל. במטבח נראו מוצרי מזון שק' קנתה באותו יום, שהיו בתהליך הכנת מאכלים שונים, כפי שהיא הכינה מעת לעת. על רצפת המטבח נמצא אחד העגילים שלה. על רצפת חדר השינה נמצא העגיל השני ולידו התלי שלו. מכנסי הג'ינס של ק', נמצאו מושלכים על הרצפה. ק' הקפידה על סדר וניקיון מופתי בבית. היא מעולם לא השליכה בגדים על הרצפה. גם תחתוניה היו מונחים ברישול על הרצפה. ליד הבגדים נמצאה אחת הכריות שבדרך כלל היו מונחות בצורה מסודרת על המיטה. נעליה גם היו מונחות בצורה לא מסודרת על הרצפה, ובסמוך להן נמצאו כף וסכין מהמטבח. חגורת מכנסיים של ב' בן זוגה נמצאה לרגלי הקצה המרוחק של המיטה. אין אינדיקציה לשימוש אלים שנעשה בחגורה.

הגופה שכבה במיטה על גבה, בחדר השינה, כשחלקה התחתון עירום וחולצתה מורמת. שיער ראשה סתור. ידיה היו קשורות לדופן המרוחק של המיטה באמצעות כבלים חשמליים שנלקחו ממתקן מים במטבח וממנורת לילה מחדר השינה. על פניה נראו בברור חבלות שיכלו להיגרם אך ורק על-ידי מכות אגרוף, או חפץ כהה, ובכל מקרה לא על ידי עצם חד. היא נחנקה למוות ככול הנראה באמצעות שני ידיו של התוקף, ללא שימוש באמצעי כלשהו. ק' האומללה נאנסה כמה וכמה פעמים. סימני הזרע שנמצאו בנרתיק, בפי הטבעת ובפיה היו של אותו אדם. בגופה נמצאו סימנים המעידים על ביצוע מעשה סדום. שעת המוות שנקבעה על-ידי הרופא המשפטי הייתה בסמוך לטווח השעות 13:00 – 15:00.

תמונת הרצח

הפרופילאי הפלילי אינו בא במקום החוקר, או במקום איש המז"פ. הוא אחד המומחים שהחוקר יכול להיעזר בו במהלך החקירה. המטרה משותפת לכולם – לחשוף את זהותו של העבריין, לתפוס אותו ולהביאו לדין. החוקר מתמקד באיסוף השיטתי של הראיות. הפרופילאי לעומת זאת, בוחן את הממצאים ההתנהגותיים של העבריין, כפי שהם עולים מהזירה ומהעדויות. בדומה להרכבת תצרף, הולכת ומתבררת לפרופילאי התמונה שקרוב לוודאי התרחשה במהלך הרצח של ק'.

התוקף הגיע לביתם של ק' וב' וניסה לפתוח את דלת הכניסה מבלי שנקש בדלת או צלצל בפעמון. המזל הטוב ששיחק לו היה הגורל המר שלה. הדלת לא הייתה נעולה. אם היה מצלצל בדלת והמנוחה הייתה פותחת לו את הדלת, היא הייתה מניחה קודם את הכף בו עבדה, מנגבת את ידיה ורק לאחר מכן הייתה ניגשת לפתוח את הדלת. כזאת מסודרת הייתה. אם היה מצלצל והמנוחה הייתה פותחת את הדלת, התקיפה הייתה מתבצעת כבר ליד הדלת ובדרך לחדר השינה, ולא במטבח שם נמצא אחד העגילים.

הוא פותח את הדלת לאט, נכנס בשקט לדירה, ומפתיע את ק' השקועה בהכנת מאכלים שונים ומאזינה למוסיקה. ק' הנמצאת בתדהמה מוחלטת כשהיא רואה את הפורץ, קופאת על מקומה מאימה ובהלה כשהכף שאתו עבדה, אחוזה בחוזקה בכף ידה. התוקף מתנפל על ק' במתקפת "בליץ" אלימה, תוך לפיתת ראשה וצווארה עד כדי כך שעגיל אחד נשמט ונופל על הרצפה. ק' ממשיכה לאחוז בכף מאימה, או מתקווה שהכף תשמש אותה להגנתה. הפורץ גורר את ק' לכיוון חדר השינה בכוח ובאלימות רבה, מאיים עליה כדי שתפשוט את מכנסיה ותחתוניה (הבגדים אינם קרועים) ומטיל אותה על המיטה. בשלב הזה הוא הכף נשמטת מידה. הקורבן ספג מכות, לפיתות וחניקות כל כך חזקות ורבות עד שלא נותר בו ניצוץ של התנגדות. בשלב כלשהו הגיע התוקף לסכין בה השתמש לצורך איום, או כמכשיר קהה להכות באמצעותו את המנוחה. כנראה וגם נעשה ניסיון לכפות את ק' למיטה באמצעות חגורת המכנסיים של ב' שהייתה בחדר השינה, אולם היא הייתה קצרה מדי ולכן השתמש התוקף בכבלי החשמל שמצא. מתי בדיוק עשה שימוש בכל אלו יצטרך החוקר לברר עם הרוצח כאשר ייתפס. אלו פרטי חקירה מוכמנים שרק הרוצח מכיר ויידע לתת הסבר לאופן השימוש שנעשה בהם. הפרופילאי אינו בעל חכמת הנסתר וייתכנו ממצאים שאין הוא יכול ליתן הסבר ודאי להימצאותם. במקרים כאלו כאמור יפנה הפרופילאי את תשומת ליבו של החוקר שישים לב אם החשוד, המודה במעשה, מתייחס לממצאים אלו והאם ההסבר שהוא מספק בעניינם מתיישב עם רצף הממצאים והשכל הישר.

מעשה האינוס הראשון היה מעשה סדום. אקט זה הנתפס אצל תוקפים רבים כמשפיל ומבזה את הקורבן, מסב להם תחושה של עליונות, אך גם נועד להגשים פנטזיות ולהכניע את הקורבן. במנח אחר – כשהקורבן המוכה שרוע על גבו ופניו מופנות אל התוקף, הוא עלול לאבד מיכולת התפקוד המיני שלו. העובדה כי התוקף אינו רואה את פניו של הקורבן מסייעת לו לאיין ולבטל את אנושיותו של הקורבן ולהחפיצו. ייתכן ובעת המעשה אחזה המנוחה בכרית כמנסה להקל על הכאבים ולהתמודד עם האימה. כשסיים התוקף את המעשה (ייתכן ובמנח זה התוקף ביצע כמה תקיפות בזה אחר זה, כולל חדירה וגינאלית) הוא העביר אותה למצב שבו הוא יוכל לבצע אינוס אוראלי. לשם כך הוא מקים אותה מהמיטה כשהיא ממשיכה לאחוז בכרית, כשכבת מגן, אך הוא מושך ממנה את הכרית בחוזקה ומעיף אותה בידו הימנית הצידה, לצד ימין.

אחרי האונס האוראלי התבצע ככל הנראה אונס וגינאלי כשהמנוחה שוכבת על גבה. בשלב הזה היא מותשת לגמרי, אין נראים על הגופה סימני התנגדות בצידם הפנימיים של הירכיים, האופייניים להתנגדות קורבן אונס למניעת פיסוק הרגליים על ידי רגלי התוקף. לבסוף יחנוק אותה בשתי ידיו, מתסכול, כעס וזעם. ייתכן גם מחשש שעלולה לזהותו אם תישאר בחיים. אם יספר לחוקרים כי חנק אותה בכדי להשתיקה, יטיל הפרופילאי ספק בכך. לקורבן האומלל הזה, המותש והחבול, הכפות בשתי ידיו, כבר לא נותר כוח המספיק להקים קול צעקה.

מיהו הרוצח?

בארגז הכלים של הפרופילאי נמצאים פרופילים רבים של סוגים שונים של עבריינים, וכלים באמצעותם הוא יכין פרופיל של עבריין, ששיטת הביצוע שלו מתאימה לממצאים המונחים בפניו. מי שביצע את הפשע הזה הוא עבריין המסווג כ"לא מאורגן". הוא לא הביא איתו ציוד לכפות את הקורבן, וככל הנראה גם לא אמצעי מניעה (שרידי זרע של אדם זר אחד נמצאו במקומות רבים בגופה). הוא לא הצטייד בכפפות (טביעות אצבע של אדם שאינו בעל גישה חוקית לדירה נמצאו במקומות רבים בזירה, כולל על תקע הכבל החשמלי שנלקח מהמטבח ושימש לקשירת הקורבן). התוקף, ככל הנראה, עזב את הזירה מיד לאחר שסיים את הרצח, מבלי שניסה להעלים ראיות מהזירה. ההנחה כי הרצח בוצע מחשש שהעבריין יזוהה על-ידי הקורבן – אינה מופרכת – ומכאן ניתן להניח כי התוקף לא הצטייד בכיסוי פנים. כל ההתנהגויות האלו מאפיינים את הפושע ה"לא מאורגן". הפרופילאי למד מהספרות המחקרית ומניסיונו המקצועי כי אנס ורוצח "לא מאורגן" הוא בדרך כלל אדם אימפולסיבי, אגרסיבי, בעל השכלה ואינטליגנציה ממוצעת ומטה.

הפרופילאי מכיר כמה סוגים של אנסים. במקרה זה האנס אינו מהסוג הנקרא פולחני/טקסי. אנסים אלו הם פושעים "מאורגנים", הדואגים להצטייד מראש בכל האמצעים הנחוצים להם לביצוע המעשים, ומבצעים מעשים ייחודיים מעבר למה שנדרש בכדי לקיים את העבירה העיקרית (התעללות מסוימת, השארת "מזכרות" או נטילת "מזכרות", השחתה של הגופה והזירה וכיוצא באלה). הוא גם אינו מהסוג "הכוחני המרגיע" – האנס המבלה זמן ממושך יחסית עם הקורבן לפני או אחרי האונס; אם הוא משתמש בכוח אזי אך ורק במידה הנדרשת להכניע את הקורבן. הוא מצטייד באמצעים לביצוע העבירה כולל לצורך העלמת ראיות (כפפות, כסוי ראש או פנים, אמצעי מניעה). התוקף כאן ככל הראה גם אינו מהסוג "הכוחני האסרטיבי" – זה שאומנם תוקף באלימות ואינו "מאורגן" אך תקיפותיו אינן מגיעות לאלימות קיצונית כמו במקרה זה.

במקרה שלפנינו מדובר באנס הזועם (Anger Rapist). אנס זה מתאפיין בתקיפות המתבצעות בשיטת ה"בליץ" – התנפלות פתאומית בכוח ובאלימות רבה, מעל ומעבר לנדרש בכדי להכניע את הקורבן. התנגדות של הקורבן תגרום רק לתגובה אלימה עוד יותר מצידו. כשיסתיים האונס, יהיה הקורבן פצוע באופן בינוני ומעלה, עד כדי מוות. משך האירוע קצר יחסית, התקיפה נעשית ללא תכנון והכנות מוקדמות או בדפוס קבוע. במהלך התקיפה יפגין התוקף כעס רב, ישפיל את הקורבן במעשים ובניבולי פה בלשון גסה. העבריין הוא בדרך כלל בגיל נפגע העבירה או מעט צעיר ממנו. הוא אדם הנוטה לתוקפנות, ובכלל זה אלימות במשפחה, נהיגה פרועה והפרת הסדר הציבורי. אם הוא עובד אזי יעבוד בעבודה פיזית בה מוציא את האגרסיות שלו. מכיריו ידברו על "צד אפל" שבאישיותו – נעלם לשעות או לימים, משתתק, שותה לשכרה או צורך סמים, ומנבל את פיו בעיקר בכל הנוגע לנשים. הוא גם מתאפיין בנשירה ממסגרות – בתי-ספר, צבא, עבודה. יהיו כאלו ממכיריו שיגדירוהו כ"זאב בודד". נוהג לשתות אלכוהול בכדי להתגבר על עכבות. בחירת הקורבן היא מקרית, אך לפעמים גם סימבולית – דמות המזכירה לו אישה משמעותית בחייו. בחקירה במשטרה הוא עלול להתנהג באלימות וגם לנסות לברוח. הוא משקר ומסוגל לפברק אליבי באיומים. פועל בדרך כלל בסביבת המקומות בהם מתגורר, או בהם נמצא לצורך עבודה ובילוי. אינו יוצא למסעות ציד בכדי לצוד קורבנות. הוא בעל השכלה ואינטליגנציה ממוצעת ומטה.

לפיכך יציע הפרופילאי לחוקר לחפש אדם הצעיר מגיל 22 – הגיל של המנוחה. "האנס הזועם" מעדיף קורבנות שמעט מבוגרות ממנו. בכל מקרה מדובר בתוקף צעיר, בעל אונות שופעת במיוחד. הוא בריא בגופו וחזק פיזית – הכוח שהפעיל מעיד על כוח פיזי רב של התוקף. הוא אינו איטר יד ימין – הכרית כזכור הושלכה כנראה לצד ימין. הוא בעל השכלה ואינטליגנציה ממוצעת ומטה כפי שעבריין "לא מאורגן" ואנסים "זועמים" מתאפיינים. אנס מסוג זה פועל בסביבה בה הוא שוהה ומכיר ואינו יוצא למסעות ציד, לכן הוא מתגורר או עובד ברדיוס של כ- 3 ק"מ מבית המנוחה. כאדם שאינו בנוי לעבודה "משעממת, מעודנת ומוסדרת" כפי שראינו במאפיינים של האנס "הזועם" – הוא אינו עובד בעבודה משרדית, או בפס ייצור מונוטוני בסרט נע. הוא כאמור גם בעל עבר פלילי בתחומי האלימות ובכלל זה עבירות תנועה בעלות אופי בריוני (נהיגה על השול, אי ציות לשוטר וכד'). אליבי שייתן (בן משפחה, עמית לעבודה) עלול להיות מפוברק, לכן על החוקר לקחת זאת בחשבון – ולא פחות מכך, הוא עלול להיות אלים בעת המעצר והחקירה.

בכך, מסתיים תפקידו של הפרופילאי. בניגוד למה שרואים בסרטי הקולנוע ובסדרות הטלוויזיה, את הפעילות המבצעית ואת החקירה יבצעו החוקרים והבלשים. הפרופילאי ככל שיתבקש, יוכל לסייע להם אם ירצו לקבל המלצות לתשאול האופטימלי של החשוד, כדי לחלץ ממנו כדין התוודות תקפה. עד אז – הפרופילאי כבר יהיה עסוק עם תיק אחר.

סוף דבר

האנס הרוצח נתפס כעבור כמה ימים. למרות גילו הצעיר – 17 – הוא דאג ליצור לעצמו אליבי מיד כשחזר מזירת הפשע למרכול השכונתי, שם עבד כסבל ושליח. פועל הניקיון במרכול, אדם כבן 40, רפה שכל, נכנע חיש מהר ללחץ שהוא הפעיל עליו, שיגיד לכל מי שישאל – החל במנהל וכלה בקצין המבחן או בשוטר, שהוא היה איתו במשך כל שעות הצהריים, באותו יום נורא. בחקירה הוא מסר כמה גרסאות. בראשונה הכחיש מכל וכל שביצע את הפשע ושבכלל היה בדירה. הוא טען שהמשטרה מתנכלת לו ורודפת אותו בגלל תיק "קטן" של קטטה במקום ציבורי, שנפתח לו לפני כשנה, ועוד תיק "עוד יותר קטן" של דקירת אחת המורות בחטיבת הביניים משם נשר. הרדיפה הזו של המשטרה לטענתו, היא זה שהביאה אותו להתנגד (באלימות רבה) למעצר "השווא" שלו, שבוצע במהלך יום העבודה שלו במרכול, לעיני כול.

משהתברר לו שיש בידי המשטרה מעתקים של טביעות אצבעותיו בזירת הפשע, הוא הסביר שלא פעם עשה "משלוח" לבית המנוחה. החוקרים לקחו אותו לבית המנוחה על מנת שיצביע היכן בדיוק היה בדירה (בפינת האוכל ובמטבח), והיכן לא היה בדירה (בחדר השינה). משנאמר לו שטביעות אצבעותיו נמצאו בחדר השינה, הוא הגיב בהתפרעות אלימה בחדר החקירות וטען כי המשטרה שתלה את הטביעות שלו בחדר השינה, בכדי להפליל אותו בכל דרך. למחרת כשנרגע לאחר שעורך דינו ביקר אותו, הוא ביקש להסביר לחוקריו שהמנוחה הזמינה אותו לחדר השינה, אבל הוא דחה את ניסיונות הפיתוי שלה, כי חשש מבעלה שיחזור במפתיע (הוא טייס ובחור חזק) ומחשש להיעדר זמן רב מהמרכול (המנהל שלו אמור לדווח לקצין המבחן על היעדרויותיו מהעבודה ככל שישנן). נכון, הוא שיקר בגרסא הראשונית כי לא היה לו נעים להגיד שהוא ויתר על בחורה שהציעה את עצמה, וגם לא רצה שיחשדו בו, משנודע לו למחרת יום הרצח, שהיא נאנסה ונרצחה (כשהוא עזב את הבית היא כבר קמה והתלבשה, חזרה למטבח והמשיכה לבשל).

משהתברר לו שנמצא ד.נ.א שלו בגופה, הוא טען שאכן לא עמד בפיתוי שהיא פיתתה אותו וקיים איתה יחסי מין, כמעט בעל כורחו. לספר את "האמת" שאכן קיים איתה יחסי מין הוא חשש – כי פחד מבעלה וחשש שהמשטרה "תלביש" עליו את התיק (מיד כשסיים לשכב איתה הוא הסביר שהוא מיהר לחזור לעבודה. היא נשארה לשכב במיטה וכשהוא התלבש ופנה ללכת היא עוד הפצירה בו שיבוא לעוד "סיבוב", תוך שהיא מנסה לפתות אותו על-ידי מעשה אוננות. היא הייתה כזאת נימפומנית הוא הסביר לחוקר וכולם ידעו שהיא "מחפשת". מכל מקום הוא עזב את הדירה כשהיא הייתה "חיה מאד" וכמובן לא קמה לנעול את הדלת, למרות שהוא קרא לה לעשות כן. הוא בטוח שמישהו אחר כך ניצל את הזדמנות ועשה את הפשע הנורא).

לפני שנגזר עליו העונש בבית המשפט, לאחר משפט בו הוצגו כל הראיות שנאספו נגדו, ניתנה לו רשות הדיבור. הוא רק ביקש שיתחשבו בו בגלל גילו הצעיר, ובגלל שהוא בעצמו נפל קורבן להתעללות מינית כשהיה ילד קטן. הודיה וחרטה כנה לא נראתה.

[1] המאמר פורסם בכתב העת "ביטחון פנים" גיליון 4, אוקטובר 2013.

[2] המקרה המוצג מבוסס בעיקר על הרצאתו של הפרופילאי הפלילי Peter A. Smerick, בקורס לעבירות המתה ב- Southern Police Institute, באוניברסיטת לואיביל, קנטקי.

מאמר על הפרופילאות

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “הפרופילאות הפלילית הלכה למעשה

  1. אברם מה שלומכם? האם נערך מחקר לגבי הצלחות ואו כישלונות של הפרופילאות
    הפלילית, בארץ ובעולם? אם כן היש נתונים סטטיסטיים? נושא מעניין ומורכב. יכול
    לחסוך זמן ומשאבים ולמקד לעיקר. כל טוב, היה בקשר.

    אהבתי

    • עודד, תלוי את מי שואלים. אם שואלים את החוקרים הם יאמרו לך ששיעור ההצלחות שואף לאפס – מהצד של המינוס. אם שואלים את הפרופילאים הם יספרו לך סיפורים ארוכים ומעניינים, אבל בלי מספרים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s