רצח אלי אוליאל ברמלה

אמנון עבדו רצח את חברו הטוב אלי אוליאל בגלל שחשד בו כי צילם את אחותו בעירום * צילומים לא היו * רימוני-יד – היו גם היו

אבי דוידוביץ (2016)

הרקע לרצח

יום חמישי, 15.10.1981, חול המועד סוכות בשעות לפני הצהריים, רינה עבדו (17) מגיעה לתחנת המשטרה ברמלה ומגישה תלונה.

המתלוננת נערה דקה וצנומה. שער שחור מוחלק המסתיר חלק מפנים קטנות ושחומות. כשסיימה את בית הספר היסודי נראה היה כי תמצא את עתידה כספרית. את צעדיה הראשונים במספרה עשתה כעוזרת לספרית, בעיקר חפיפות; לפעמים נשלחה לסידורים לטובת בעלי המספרה. דומה כי עולמה הצטמצם לשכונה בה נולדה וגדלה ולעירה – רמלה. עבריינים ופשע היו נוף ילדותה, כמו לשאר הצעירים באותו אזור. הבתים בשכונה היו "שיכונים" שניבנו בסוף שנות ה- 50 בעקבות גלי העלייה ההמוניים. בניה פשוטה ואחידה, דירות קטנות וצפופות, שבחלקן ניכר כי הזמן עשה את שלו. כל אלו ועוד תרמו את שלהם, והפכו את השכונות האלו לשכונות מצוקה ופשע.

בהודעתה שגבתה החוקרת התורנית היא מסרה כי שלושה ימים קודם, ביום שני 12.10.81, בהיותה עם חברתה, פגשה את חברה לשעבר, אלי אוליאל (20), אתו יצאה במשך 8 חודשים. אלי אוליאל הוא תושב השכונה וחבר טוב של אחיה – אמנון עבדו מרמלה (20). במהלך אותה פגישה מקרית, שלף אלי אוליאל סכין ואיים עליה שיהרוג אותה באומרו: "זה היום האחרון שלך זונה! מה את עוזבת אותי אחרי שעשיתי בשבילך כל כך הרבה?". רינה התרשמה שהוא תחת השפעת סמים, ואכן הוא גם אמר לה שהוא מסטול. הוא גם אמר לה שאחרי שהוא ירצח אותה – יתאבד. החברה שלה מיהרה לעזוב אותם, והיא נעתרה לבקשתו להצטרף אליו לקפוץ למרכז העיר – "לעיר" – לקנות סיגריות. הם עלו יחד למונית שירות לעיר והוא קנה את מבוקשו. אין להוציא מכלל אפשרות שהוא קנה גם משהו אחר. אחר-כך עצר מונית "ספיישל" והם נסעו לביתו, שם הכריח אותה לבלוע 2 כדורים והיכה אותה. הוא קרע מעליה את חולצתה, הוריד לה את החזייה, המכנסיים והתחתונים, ובעל אותה. לשאלת החוקרת השיבה כי בתקופה שהייתה חברה של אוליאל הם קיימו יחסי מין באורח סדיר. לאחר מכן צילם אותה כשהיא עירומה. היא זוכרת בברור את הבזקי הפלש של המצלמה. בסופו של דבר היא נשארה ללון בביתו. בבוקר הכין לה קפה, ונתן לה ללבוש חולצה שלו במקום חולצתה הקרועה.

במהלך הבוקר הגיע אמנון אחיה לבקר את חברו אוליאל, והוא מופתע לראות שם את אחותו. בהמשך הודעתה היא מתארת את חילופי הדברים שלדבריה התפתחו בדירה: "אמנון שאל: 'מה העניינים, מה קורה כאן?' ואלי אמר שאני אספר, ואני אמרתי שאלי יספר. ואיך שהוא התגלגלו העניינים ואני ואלי סיפרנו לאחי על כל העניינים. והראיתי לאחי את החולצה והסכין שבה אלי איים עלי, והסכין והחולצה נשארו בבית אצל אלי, והלכתי עם אחי לבית שלי". רינה הוסיפה כי היא ישנה כל אותו היום מאחר ולא הרגישה טוב.

למחרת ביום רביעי, היום הראשון של חול המועד סוכות, היא הלכה עם אחיה לאלי אוליאל לבקש את הפילם עם הצילומים שלה בעירום. כשאלי אוליאל ראה אותם מביתו בקומה השלישית, הוא זרק לעברם רימון-יד. למרבה המזל הרימון לא התפוצץ. אמנון ורינה הבינו את המסר ועזבו מיד את המקום. בסמוך לשעה 19:30 אמו של אלי הזעיקה משטרה. לשוטרים סיפרה כי אלי חצי מעולף לאחר שבלע כדורים בגלל סכסוך עם חברתו. אלי פונה לבית החולים אסף-הרופא שם עבר שטיפת קיבה ושוחרר לביתו.

המתלוננת חזרה והדגישה כי היא הגיעה להגיש תלונה אך ורק בגלל עניין הצילומים שאלי צילם אותו בהיותה עירומה, מחשש שהתצלומים יתגלגלו בעיר. משסיימה החוקרת את גביית הודעתה, בסמוך לשעה 12:30, נאמר לה להביא את אחיה לחקירה. האח, אמנון, הגיע בסמוך לשעה 15:00 ותוחקר על-ידי ראש המשרד ללחימה בפשיעה (רמל"פ), מפקח אבי דוידוביץ. אמנון הדגיש כי המקרה חורה לו במיוחד בגלל הצילומים והעובדה שהפילם נמצאים אצל אלי. אלי היה חבר של אחותו במשך 8 חודשים והיה כבן בית בביתם. אמנון אמר כי בעבר התחברה אחותו לעבריין מוכר מתחום הסמים מרמלה בשם מאיר פופוביץ, והוא דאג להפסיק מיד את הקשר הזה.

אמנון התבקש על-ידי הרמל"פ למסור הודעה על כל חלקו בעניין, אך הוא ביקש למסור אותה למחרת.

לאחר התייעצות עם מפקד התחנה, פקד אבי דותן, סוכם כי אלי אוליאל ייעצר למחרת, אחרי שתיגבה הודעה מאמנון עבדו, וכי אין צורך לקחת את המתלוננת לבדיקה רפואית-משפטית.

יום ששי

אלי אוליאל שהגדיר עצמו כנגר, היה פנים מוכרות למשטרה. שנה קודם, בתאריך 31.12.1980 בשעה 15:45 הגיעה לביתו ברמלה משטרה צבאית לעצרו בגין בריחה ממעצר צבאי בהיותו במילואים. הוא נעצר ונלקח על ידי השוטרים הצבאיים לרכבם, על מנת לקחתו למתקן המעצר הצבאי בצריפין. בדרך, בתוך הרכב, הוא הוציא רימון, שלף הנצרה וביקש שכך ייקחו אותו. השוטרים הצבאיים פנו לכיוון תחנת המשטרה ברמלה וביקשו עזרה. את הגי'יפ שלהם ובתוכו אוליאל העמידו בחצר התחנה, לא רחוק מתחנת הדלק המשטרתית. נוהל אתו משא ומתן כאשר במהלכו אחיו ואמו הוזעקו. גם הימ"מ הוזעק. לבסוף, בסמוך לשעה 19:00 שכנע אותו פסיכולוג המחוז להסגיר עצמו, והוא נלקח ע"י משטרה צבאית להמשך טיפולם.

הרימון שמדובר בו ועוד יוזכר בהמשך הוא רימון יד צה"לי מס' 26 – רימון רסס – תוצרת ישראל. משקלו הכללי כ- 400 גרם. משקל חומר הנפץ המרסק שבו: כ- 180 גרם, והוא מתערובת של שני חומרי נפץ רבי עוצמה: R.D.X ו- T.N.T. מסביב לחומר הנפץ ומתחת למעטפת החיצונית נמצאת ספירלה בת כ- 90 רסיסים. מנגנון ההפעלה שלו הוא מכני-הקשה, המייצר השהייה כ- 4.5 שניות מרגע הנקירה, עם שחרור המנוף הקפיצי, ועד לפיצוץ. המנוף הקפיצי נצור באמצעות פין פציל שבקצהו האחר טבעת שליפה הנתונה לביטחון באוזן למנוע שליפה לא רצויה של הנצרה. ככל הידוע רדיוס ההרג שלו הוא כ- 8 מטרים ורדיוס הפציעה כ- 15.

למחרת, יום ששי 16.10.81, בבוקר יצא כוח מהתחנה לביתו של אלי אוליאל. בוצע חיפוש אך לא נמצא דבר – לא רימונים ולא פילם, והוא הובא לתחנה. אוליאל נחקר באזהרה והכחיש את כל העבירות שיוחסו לו. לעניין התצלומים חזר וטען כי אכן שיחק עם מצלמה שהיה בה פלש, ועשה כאילו מצלם, אך במצלמה לא היה סרט צילום. על כן תצלומים, כפי שנטען, לא היו ואינם קיימים.

בתום חקירתו, בסמוך לשעה 11:30 התקיימה שיחה עם אמנון עבדו ואחר כך גם עם רינה. נאמר להם שאין פילם. הם הביעו שביעות רצון, מבחינתם הם באו על סיפוקם המלא ואין הם מעוניינים בהתערבות משטרתית נוספת, או בכל חקירה משטרתית בנושא. הם לא יבואו יותר אל אלי אוליאל, וכל המשך התערבות משטרתית בנושא אינה לטובת העניין. באותו מעמד הם סירבו למסור הודעות כאמור, וסוכם שיבואו ביום ראשון ואז ימסרו את הודעותיהם.

אלי אוליאל שוחרר לביתו.

הרצח

שבת, 17.10.1981. בסמוך לשעה 15:00 אמנון עבדו מגיע לבית בו מתגוררים קרובים של אלי אוליאל, דירה בקומה הראשונה על עמודים, ברחוב אברהם הלל 11 ברמלה. ברשותו 2 רימוני רסס. הוא מצווה על בני המשפחה לעזוב את המקום ונותר עם אלי אוליאל. המשטרה מוזעקת למקום. לאזור מגיעים שכנים וסקרנים רבים. למרבה המזל משחק כדורגל הסתיים והשוטרים שהיו במגרש נקראו להגיע למקום לסייע בניהול האירוע. אמנון ואלי מתיישבים על המרפסת הקטנה כשאמנון אוחז בידיו רימונים. אחד בכל יד. השוטרים מנסים להידבר איתם. אמנון דורש כי למקום יגיע דוידוביץ. הוא מוזעק לבוש מכנסיים קצרים וחולצת T ולרגליו כפכפים מגומי. אמנון אומר לו שכעת ילמד כיצד מנהלים חקירות, ומוצאים את הפילם. בתוך כך הוא חולץ ניצרה מאחד הרימונים. קצין המודיעין של התחנה, ישראל דור, רושם אחר כך בדוח:"… שניהם עישנו סיגריות ואלי שתה קפה שחור, ראיתי בידיו של אמנון רימון ללא ניצרה. שאלתי את אמנון 'מה הוא רוצה בדיוק'? ואמר לי 'אני רוצה את הפילם, ואם לא יביאו את הפילם אני אעוף יחד עם אלי למרות שגדלתי איתו ביחד'. פניתי לאלי ואמרתי לו 'אם יש לך פילם תגיד לנו ונלך נביא ונסגור את העניין הזה'. אלי הוציא ראש מהחלון ואמר לי 'בעיניים שלי – אין פילם". בהמשך, מדווח הקמ"ן, כי פנה לאחיו של אמנון, שישכנע אותו להסגיר את עצמו. האח פנה אל אמנון ואמר לו: "אמנון תגמור עניין אם אין פילם אז אין פילם". הקמ"ן שאל את אמנון "ואם אין פילם מה אנחנו עושים?" אמנון אמר: "אני מאמין לאחותי ויש פילם. ואלי גדל איתי ביחד ואם לא יביא – נעוף שנינו" והראה לי שיש עוד רימון בבטן. ראיתי שאמנון גוחן לעבר אוליאל, משוחחים ביניהם. לא שמעתי מה שוחחו ואז אמנון הזדקף ואמר לי: שמע, יש לאלי בבית עוד שני רימונים מתחת לבלטות במרפסת ואולי גם הפילם שם".

צוות המודיעין והבילוש יצא מיד לביתו של אמנון, נעשה חיפוש ולא נמצא דבר.

קצינים בכירים מגיעים לזירה ביניהם מפקד התחנה ומפקד המחוז ניצב גבי עמיר ז"ל, שפנה גם הוא לאמנון ודיבר איתו. הימ"מ הוזעק והתחיל לתפוס עמדות.

מפקד מחוז מרכז גבי עמיר ז"ל מעניק לאבי דותן את כתב המינוי למפקד תחנה רמלה ולאבי דוידוביץ את דרגת הפקד כרמל"פ ת' רמלה, דצמבר 1981
מפקד מחוז מרכז גבי עמיר ז"ל מעניק לאבי דותן את כתב המינוי למפקד תחנה רמלה ולאבי דוידוביץ את דרגת הפקד כרמל"פ ת' רמלה, דצמבר 1981

ניהול האירוע ובכלל זה בידוד הזירה והאסטרטגיה של הדוברים עם החוטף – היו יכולים לשמש כחקר מקרה לניהול אירוע של חטיפה ומיקוח – על דרך הדוגמא השלילית.

בסמוך לשעה 17:00 אמנון הגיף את התריסים. אלו שהכירו את פעולת הרימון זיהו שתי נקירות של הפיקות. מיד אחר כך נשמעו שני פיצוצים אדירים מהדירה שעלתה מיד בלהבות. אלי אוליאל נהרג על אתר. אמנון ניסה למלט את עצמו לאחר שהפעיל את הרימונים ונס אל מעבר למחסה בדירה. הוא נפצע קשה מאד וחולץ מהדירה הישר לבית החולים. הוא הועמד לדין בגין רצח, הורשע ונדון למאסר עולם. פילם? – לא נמצאו!

רימונים רמלה 1981

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s