הרעלת עופרת מכלי נשק

אבי דוידוביץ (2016)

העופרת הינה מתכת רעילה מאוד ומסוכנת לאדם * נזקיה הם בלתי הפיכים, סכנתה גדולה במיוחד בגלל שהיא נמסה במים, בחום, באלכוהול ונספגת בגוף בקלות * התחמושות רוויה בעופרת אשר בשעת הירי מתפשטת לכל עברשרידי ירי

הסוכנות האמריקאית לאיכות הסביבה סיווגה את העופרת כמתכת רעילה במיוחד לגוף האדם, אפילו כשמדובר במנות זעירות ביותר. כאשר אדם נושם או סופג עופרת בדרך כלשהי, העופרת מתפשטת בכלי הדם, וברגע שהיא מגיעה לתוך גוף האדם, קשה מאוד להוציאה משם. העופרת מסבה נזקים חמורים ביותר לאדם. לרוע המזל, אנשים העובדים עם נשק חם, או בסביבת מטווחים, אינם מודעים להשפעות המזיקות של העופרת. לכן, על כל העובדים במטווחים לנקוט באמצעי זהירות על מנת למנוע חשיפה מיותרת ליסוד הרעיל הזה

השפעות העופרת על גוף האדם

כ- 6% מכל העופרת הנספגת בגוף (דרך הנשימה, מערכת העיכול וכו') נשארת בדם, או ברקמות הרכות של הגוף כמו בכליות, במוח או באיברים חיוניים אחרים. שאר 94% נספגים בעצמות. מאחר והגוף מתייחס בטעות אל העופרת כאל חומר חיובי, וסובר שמדובר בסידן, חומר החיוני לאדם ואינו מופרש בכלל החוצה, הגוף אינו פולט את העופרת! אולם, הגוף כן מצליח להתפטר מעט מהעופרת המגיעה אליו, ע"י פריקה. הזמן הנדרש לפרק את העופרת נמדד במונח הנקרא במדע "מחצית החיים", שפירושו – הזמן הנדרש לגוף לפלוט בשתן ובצואה את מחצית החומר שמתפרק מעצמו. לעופרת הנמצאת במחזור הדם, או הנמצאת ברקמות הרכות של הגוף, יש אורך "מחצית חיים" של כ- 30 – 40 ימים והיא יוצאת מהגוף דרך השתן, הצואה, הזיעה, מהציפורניים ומהשיער. אולם, לעופרת הנספגת בעצמות, אורך "מחצית החיים" מגיע לכדי 20 שנה, היינו, מחצית מהחומר שהגיע לגוף ונספג בעצמות, אפילו כתוצאה מחשיפה אחת לעופרת, יישאר שם במשך 20 שנה.

הנזקים הבריאותיים

במשך עשורי השנים האחרונות, התפשטה הנוכחות של העופרת בסביבת מגורי האדם, מבתי החרושת, תעשיית החשמל ומוצריו, ומשימוש בדלק עם עופרת. רק לאחרונה התחילה לרווח המודעות בכל הנוגע לסכנות הנשקפות מהעופרת. בשנת 1971 החלו בארה"ב לאכוף חוקים בהם תקנים לכמות העופרת המותרת להיות בצבעים. בשנת 1978 החלו לעבור לשימוש בדלק נטול עופרת. מכל מקום, למרות אמצעים אלו ואחרים, כמויות העופרת הנמצאת במזון, במים ובקרקע, הינה מספקת בכדי לגרום נזקים חמורים לאדם.

כלי נשק וחשיפה לעופרת

החשיפה לעופרת בקו הירי במטווח מתחילה מיד ברגע שהיורה לוחץ על ההדק והנוקר מכה בכדור. פעולה זו גורמת למעין פיצוץ בתרמיל הכדור. ברגע זה, ענן של עופרת מתפשט באוויר ואבק של עופרת נדבק לידיים של היורה. נשורת של עופרת מתפשטת גם ברגע שהכדור עובר בקנה, ואז ענן נוסף של עופרת פורץ מהקנה החוצה. ואז, כאשר הקליע פוגע במטרה, ענן נוסף טעון בעופרת, עולה לאוויר. כאשר היורים נושמים עננים אלה, העופרת מגיעה ישירות לריאותיהם, והיא נספגת מהר בכלי הדם. הדם מעביר את העופרת לרקמות הרכות של הגוף ולעצמות. חום הנובע מעישון, מזיעה או מאמץ גופני, מאיץ את התהליך הזה.

העופרת יכולה גם להגיע לעור ולשיער, ומשם להיספג בגוף. אם חלקיקי עופרת מגיעים לפה, הם עלולים להיספג לגוף דרך מערכת העיכול. החשיפה לעופרת נמשכת גם בשעה שמנקים את כלי הנשק לאחר הירי, מאחר וניגוב הנשק משאיר שרידי עופרת על העור, דרך ידי המנקה. חומרי שימון וניקוי לנשק עלולים לזרז את תהליך ספיגת העופרת דרך העור, מאחר והם מסלקים את השומן הטבעי של העור המגן עליו, וחושפים את נקבוביות העור לספיגה קלה של חלקיקי העופרת.

סימפטומים של הרעלת  עופרת

הרעלת עופרת יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים רבים ושונים, המקשים לעיתים של האבחון בהרעלת עופרת. בדרך כלל יופיעו כאבי בטן, עייפות, בחילות, כאבי ראש, עצירות, רגזנות ודיכאון. כמו-כן יכולים להופיע כאבים בשרירים, חולשה בשרירים, איבוד משקל, אין-אונות, עוויתות וחוסר דם. ככל שכמות העופרת בגוף תגדל, כך גם יגרם נזק לכליות.

גילוי העופרת בגוף

בדיקות לגילוי העופרת יכולות להיעשות בכמה אופנים. בדיקת כמות העופרת בדם יכולה להצביע על חשיפה לעופרת זה מקרוב, אולם, אינה מספקת מידע על חשיפה בעבר. הבדיקה משקפת כמות עופרת במיקרוגרמים ביחס לדציליטר דם. כמות העופרת הסבירה שתימצא בדם מבוגר צריכה להיות 15 מיקרוגרם ב- 100 דציליטר דם. אצל ילדים ונשים הרות אסור שיהיה יותר מ- 10 מיקרוגרם ב- 100 דציליטר דם. על פי נהלי השרות האמריקאי לבריאות ולגהות בעבודה, יש להעביר מתפקידו עובד שבדמו יימצא 40 מיקרוגרם עופרת ומעלה.

בדיקת אבץ יכולה, בנוסף לבדיקה הרגילה של העופרת בדם, לקבוע חשיפה ממושכת, וכן קיימת בדיקה מיוחדת לקביעת כמות העופרת בעצמות. אולם, זוהי בדיקה מסובכת הנעשית במקרים נדירים בלבד.

סיכונים מיוחדים

לגברים, רמת עופרת גבוהה, עלולה לגרם לאין אונות ולעקרות. העופרת עלולה לגרום לשינויים בתאי הזרע, דבר שגרם למומים מולדים.

נשים הרות הן רגישות לחשיפה לעופרת, בגלל השינויים ההורמונליים הנגמרים כתוצאה מן ההיריון. העופרת עלולה לגרום להפלות ולמומים אצל העובר.

ילדים רגישים להרעלת עופרת יותר מאשר מבוגרים. ילדים החשופים לעופרת עלולים לפתח איטיות, נסיגה אינטלקטואלית, האטה בהתפתחות ובעיות נפשיות. רמת עופרת גבוהה בדם אצל ילדים, עלולה להביא לנזק בלתי הפיך למוח ולמערכת העצבים. מאחר וחלק מהסימפטומים דומים לאלו הנגרמים ממחלות ילדים שונות, רופאים רבים אינם בודקים אצל ילדים את רמת העופרת.

כללי זהירות במטווח

ראוי לנקוט באמצי זהירות לפני הירי במטווח ולאחריו, במטרה להגן על היורים, ועל המדריכים ומשפחותיהם, מפני הרעלת עופרת. כללי זהירות והיגיינה נאותה הם שני האמצעים ההכרחיים. בנוסף, על כל היורים והמדריכים למלא אחר כללי ה"עשה" ו"לא תעשה" הבאים:

  1. אסור לעשן במטווח – העישון של טבק מסוגים שונים במטווח, חייב להיאסר במטרה למנוע האצה של נשימת העופרת וספיגתו בדם, או על ידי ספיגת העופרת למערכת העיכול באמצעות הידיים האוחזות בסיגריה.
  2. אסור לאכול במטווח – שרידי העופרת בידיים ובפנים עלולים להיכנס לגוף כתוצאה מהמגע עם האוכל. אבק העופרת הנישא באוויר כתוצאה מהירי, עלול לזהם גם את המזון.
  3. אסור לאסוף תרמילים בכובע – משתמשים רבים במטווחים נוהגים להשתמש בכובעים שלהם בכדי לאסוף תרמילים, דבר המזהם את הכובע בשרידים של עופרת. כאשר חובשים שוב את הכובע, העופרת נדבקת לשיער ונספגת לעור. ניתן לספק קופסאות לאיסוף התרמילים.
  4. יש להיות מודע לכך שהפנים, הזרועות והידיים הינם מזוהמים בעופרת – על היורים והמדריכים לשטוף את עצמם במים קרים, ובהרבה סבון. מומלץ להשתמש במים קרים, הואיל ומים חמים מאיצים את הספיגה של העופרת בכך שהם מרחיבים את נקבוביות העור. אם מים אינם בנמצא אפשר להשתמש במגבונים לחים, או להשתמש במים ממיכלים ובמגבונים מיוחדים לכך.
  5. השיער והבגדים מזדהמים – על היורים והמדריכים ללבוש בגדי עבודה עם שרוולים ארוכים ורצוי ללבוש גם סינורים. יש להחליף הבגדים לפני החזרה הביתה. אין לנקות בגדים מזוהמים על-ידי שאיבה, או ניעור או אמצעי אחר המפיץ את העופרת באוויר. בכדי למנוע הדבקה מהעופרת וזיהום בגדים אחרים, יש לכבס את הבגדים מהמטווח בנפרד מהכביסה האחרת. במשפחות בהן ישנם תינוקות וילדים קטנים, יש לנהוג במשנה זהירות, הואיל וילדים קטנים הם רגישים במיוחד לזיהום של עופרת. החלפת הבגדים לבגדים נקיים לפני עזיבת המטווח, תתרום למניעת זיהום חוזר של הידיים או של כלי הרכב.
  6. להחליף נעליים לפני הכניסה למגורים – הנעליים יכולות להעביר עופרת לתוך הבית. יש להשאיר את הנעליים מחוץ לדלת, על מנת למנוע השארת עקבות עופרת ברצפה ובשטיחים. כחלופה, ניתן להשתמש בכיסויים לנעליים, אותם יש להשליך בתום המטווח. שואבי האבק הביתיים אינם מסלקים את העופרת מהבית, אלא הם מפיצים אותם באוויר אותו אנו נושמים, או שהם נספגים שוב בשטיח.
  7. להימנע ממגע פיזי עם אחרים עד אחרי הרחצה, החפיפה והחלפת הבגדים – העופרת עוברת ונדבקת ממגע רגיל. אין לחבק או לנשק אחרים עד לאחר המקלחת והחלפת הבגדים. יש להימנע מכל מגע עם היורה כל עוד הוא לובש את בגדי המטווח.
  8. לשנן את כללי הזהירות – על היורים והמדריכים לשנן את כללי הזהירות במטרה להגדיל את המודעות לסכנות הטמונות מהעופרת בכלל, ובמטווחים הפרט.
  9. מטווחים סגורים – במרבית המטווחים הסגורים בעיית אבק העופרת היא חמורה יותר מאשר במטווחים הפתוחים. מכל מקום, האחראים על המטווח יכולים לנקוט במספר צעדים שתכליתם להפחית את שיעור אבק העופרת במתקנים אלו. אחד האמצעים הוא בחירת סוג התחמושת. קליע לא מצופה גורם לזיהום עופרת הרבה יותר מאשר קליע מצופה. כדור של רובה ציד גורם לזיהום אויר מעופרת בכמות גדולה בהרבה מכל כדור אחר. כיום, רבים מיצרני התחמושת מנסים לפתח תחמושת נטולת עופרת. אין להניח שטיחים במטווחים סגורים, מאחר ושרידי העופרת נדבקים לאריג ומזהמים אותו. יש להתקן מערכת יניקת אוויר רבת עוצמה הכוללת שלוש שכבות של מסנני אויר על מנת לצמצם את זיהום האוויר. הואיל ומים אינם יכולים להרחיק זיהומי עופרת, יש לשטוף את המטווח במעט מים, דבר שיפחית את הפצת הזיהום. רצוי כי עובדי התחזוקה במטווח יעטו מסכות וילבשו סרבלים בשעה שהם מנקים מטווחים סגורים.

המלצות

על המטווחים לעמוד בסטנדרטים שנקבעו למניעת הרעלת עופרת. יש למדוד את כמות זיהום האוויר במטווח ויש לדווח על כך לעובדים. יש לבצע בדיקות תקופתיות אצל העובדים במטרה לברר כמות עופרת בגופם. יש לספק לכל עובד הדורש מסכות לסינון הנשימה. יש להתקין אמצעי שטיפה ורחיצה כדי להבטיח ניקיון. יש להפריד, לחלוטין, אזורי אכילה ושתייה מהאזורים הנגועים בזיהום העופרת.

יש להציב שלטי אזהרה במטווח ובאזורי ניקוי כלי הנשק בנוסח: "זהירות, אזור נגוע בעופרת רעילה, אסור לעשן או לאכול". באזור ניקוי כלי הנשק יש להציב שילוט בנוסח: "שטוף ידיים במים קרים ובסבון".

סיכום

העופרת הינה מתכת רעילה מאוד ומסוכנת לאדם. נזקיה הם בלתי הפיכים, סכנתה גדולה במיוחד בגלל שהיא נמסה במים, בחום, באלכוהול ונספגת בגוף בקלות. התחמושות רוויה בעופרת אשר בשעת הירי מתפשטת לכל עבר. בעבר, לא היה נהוג להשתמש במטווחים במגני אוזניים ועיניים. כיום, השימוש באמצעים אלו הוא חלק בלתי נפרד מנוף המטווחים. סכנה נוספת – הרעלת עופרת – מאיימת על המשתמש במטווח. אולם, על ידי נקיטת אמצעים מנהליים וחינוכיים, ניתן להפחית את מידת החשיפה לעופרת מצד המשתמשים במטווחים וקרוביהם.

אימון בכלי ירייה נועד לסייע לשוטרים להגן על חייהם אגב מילוי תפקידם. לכן, יש להבטיח הגנה נאותה לשוטר מפני הסכנות הכרוכות באימונים אלה.

  • המאמר מבוסס על המאמר Lead Poisoning, A Firearms Safety Hazard מאת אמליה ניוברי מרטינז אשר פורסם בכתב העת F.B.I. Law Enforcement Bulletin, כרך 62 חוברת 8, עמ' 1-4 באוגוסט 1993
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s