ביקורת פנימית במשטרת-ישראל במלוא מובן המילה

אבי דוידוביץ (2016)

במהלך שירותי במשטרת-ישראל מילאתי כמה וכמה תפקידים * אחד מהם, מרתק ומאתגר, היה ראש יחידת הביקורת הפנימית של משטרת-ישראל (יב"ק), תפקיד אותו מלאתי בין השנים 2003 – 2006 * דוח סיכום תפקיד

פרק ראשון: קבלת התפקיד

המינוי – "מכרז תפור"

בתחילת שנת 2003 הופצה במשטרת-ישראל הודעה על כי תפקיד ראש יב"ק עומד להתפנות, וכי לתפקיד נדרש קצין בכיר, סגן-ניצב או ניצב-משנה, בעל רקע בחקירות. לימים התברר לי כי הדרישה להיותו של המועמד לתפקיד בעל רקע בחקירות, הייתה מתוך כוונה להבטיח את סיכוייו של מועד מסוים להתמנות לתפקיד; שהרי ככלות הכול את התפקיד יכולים למלא בהצלחה לא מבוטלת גם קצינים בעלי רקע אחר. כך לדוגמא קוֹדמתי לתפקיד, לא הייתה בעלת רקע בחקירות. על ניסיונות "לתפור" תפקידים ניתן לומר לעתים כי "הכורה בור בו ייפול" – זה שנתפר עבורו המכרז נשאר עם המכרז ביד, ואחר זוכה בו. כשראיתי את המברק שקרא להצגת מועמדויות לתפקיד ("מכרז" בעגה המשטרתית) ואת הרקע הנדרש, החלטתי להציג את מועמדותי.

מבחינתי אותם ימים היו ימים מתסכלים למדי. דרגת הסגן-ניצב הייתה על כתפי מזה כעשר שנים, וכמה תפקידים לקידום, שהתמודדתי עליהם, נשמטו ממני במסגרת הפוליטיקה הארגוניות הידועה והמוכרת. לפיכך התייחסתי אל סיכויי להתמנות לתפקיד ראש יב"ק בספקנות מופלגת. עם זאת, כאשר נקראתי לראיון אישי אצל סגן המפכ"ל יצחק אהרונוביץ, הממונה על ראש יב"ק, השתדלתי לשכנעו כי אני הוא המתאים ביותר לתפקיד. בין היתר הבאתי איתי לראיון מספר דוחות שהייתי אחראי להם, על מנת להמחיש את העובדה כי לא רק שאני יודע לקיים ביקורות, ולהפיק דוחות מוצלחים; אלא, ובעיקר, אני בעל יכולת מוכחת להניע תהליכי ביקורת מסובכים ומורכבים. כך למשל הצגתי לו את דוח הצוות הבין משרדי להתמודדות ומעקב עם תופעת הסחר בנשים, שעמדתי בראשו[1]; ודוח על ביקורת, יוצאת דופן בהיקפה ובמתכונתה, על תקינות המעצרים המבוצעים על-ידי הקצינים במשטרת-ישראל. מדובר בביקורת שהייתי אחראי עליה במסגרת תפקיד כראש מדור חקירות במטה הארצי.

השיחה עם סגן המפכ"ל הייתה טובה מאד, וממנה עלה במפורש כי בכוונתו למנות קצין שיצעיד קדימה את היחידה בכלל, ואת הביקורת הפנימית בארגון בפרט; ברוח עבודת מטה שהכין צוות בראשות סגן מפקד המחוז הדרומי, עוזי רוזן, על-פי מינוי של סגן המפכ"ל יצחק אהרונוביץ. סוד גלוי היה כי הצוות של עוזי רוזן מונה בעקבות חוסר שביעות רצון בולט מתפקודה של יחידת הביקורת הפנימית.

בסוף חודש פברואר 2003, יצאתי לארה"ב עם משלחת של נציגים מארגונים שונים, ממשלתיים ולא ממשלתיים, על-פי הזמנה של מחלקת המדינה של ארה"ב, לסיור לימודי בנושא הסחר בבני-אדם. ביום שני, 24.2.2003, שהיה היום הראשון לתוכנית הביקורים, בוושינגטון הבירה, במהלך הפסקת הצהריים, התקשרה אלי רעייתי ציונה, והודיעה לי כי בדיון של סגל הפיקוד הכללי של משטרת-ישראל (ספ"כ), נבחרתי להתמנות כראש יב"ק. למען האמת הדרך בה קיבלתי את ההודעה מציונה הייתה משעשעת למדי. כאשר היא התקשרה, הייתי עם חברי למשלחת בלב העיר, בכניסה לחנות ספרים. בגלל רעש הרחוב, לא שמעתי אותה היטב וחשבתי שהיא שואלת אותי האם ראש יב"ק נמצא איתנו? זאת בשעה שרעייתי למעשה אמרה לי: "מזל טוב, התמנית לראש יב"ק". במהלך השיחה הבינותי מציונה כי הממונה עלי, מרגלית קרופרו, ראש מחלקת חקירות ותביעות, התקשרה לטלפון הסלולארי המשטרתי שלי, אותו השארתי בבית, וכך היא תפסה את ציונה ובישרה לה על המינוי. מיד התקשרתי למרגלית קרופרו שברכה אותי בלבביות רבה, ולאחר מכן התקשרתי למשה מזרחי, ראש אגף החקירות, להודות לו על המלצתו החמה על מועמדותי.

חפיפה (או חפיף)

חזרתי לארץ מהסיור בארה"ב ביום ראשון, 9.3.2003, בשעות הערב המוקדמות. התברר לי כי עוד לפני שהגעתי לביתי, התקשרה לביתי ראש יב"ק היוצאת וביקשה כי אתקשר אליה כשאגיע. התקשרתי אליה והיא ביקשה כי אגיע למחרת ליב"ק, לקיים איתה חפיפה. כמו-כן התברר לי כי היא מאז תחילת החודש כבר נמצאת בחופשה לקראת פרישתה[2]. התקשרתי למרגלית קרופרו, וסיפרתי לה על השיחה עם הקצינה. ככלות הכול, כאשר יצאתי לנסיעה לחו"ל, לא עלה על דעתי שלא אחזור לתפקידי במטה-הארצי בירושלים, כראש מדור חקירות. מרגלית קרופרו הגיבה בזעם ואמרה כי לא ייתכן כדבר הזה וכי עלי להגיע למטה, ולו רק ליום אחד, "להגיד שלום", ורק למחרת להתחיל בחפיפה. ואכן, למחרת, יום שני, נסעתי למטה הארצי-בירושלים, ארזתי את חפצי האישיים ממשרדי, ונפרדתי מחברי למחלקה.

ביום שלישי, 11.3.2003, הגעתי ליב"ק להתחיל בחפיפה. זו לי הייתה הפעם הראשונה שהייתי במשרדי היחידה שהיו אז ביפו. כאמור, קוֹדמתי לתפקיד כבר הייתה בחופשת פרישה, עוד מתחילת החודש. אחרי כמה הסברים על היחידה ועבודתה, דאגה קוֹדמתי בעיקר להעביר לי את עמדותיה בנוגע לקצינים שהיא חפצה ביקרם ואחרים אותם פחות אהדה. משהבנתי עד מהרה את תהליך החפיפה, ובשים לב ליעפת שאחזתני מהטיסה, ולכך שעוד באותו ערב הייתי אמור להתראיין בטלוויזיה בתוכנית של דן מרגלית, בעניין סחר בנשים, הודיתי לה בחום על החפיפה, ונפרדתי ממנה לשלום.

למחרת, יום רביעי, היה עלי שוב להיות בירושלים, להשתתף בישיבה אצל ראש אגף החקירות, משה מזרחי, ואחר כך להיכנס אליו לשיחה אישית. כך שרק למחרת, ביום חמישי, 13.3.2003, התחלתי ממש את תפקידי ביב"ק. כבר בשעה 10:00 קיימתי עם כל היחידה שיחת פתיחה ומיד התחלתי בראיונות אישיים, להכרות עם כל אחד ואחת מאנשיה. בין לבין, התנפלתי על ערימת התיקים שהצטברה מאז תחילת החודש על השולחן – חלקם דחופים. ככלות הכול הקצין שמילא את מקומה של קוֹדמתי, זה שציפה לקבל התפקיד, כנראה אותו אחד "בעל הרקע בחקירות" שניסו "לתפור" לו את המכרז, לא טרח ככל הנראה לטפל בתיקים שהצטברו מאז שנודע כי אני הוא הקצין שמונה לתפקיד ראש היב"ק.

הענקת הדרגה – מי לא רצה לאשרה?

הדיון בספ"כ על מינויי לתפקיד היה כאמור בתאריך 24.2.2003. באותה תקופה המפכ"ל היה שלמה אהרונישקי, והשר לביטחון הפנים היה צחי הנגבי. בדרך כלל השר מאשר בחתימתו מינוי של קצין בכיר בתוך כשבוע מיום הדיון בספ"כ. והנה חולפים הימים מאז הדיון בספ"כ, ואינני שומע דבר וחצי דבר על אישור השר למינויי ולהענקת הדרגה המיוחלת. ביום 25.3.2003 הייתי בפגישה במשרד לביטחון הפנים בירושלים עם סגל עובדי המבקר הפנימי במשרד, שקובי שיבר ז"ל היה ממלא מקומו. בתוך כך פגשתי שם באקראי את היועצת המשפטית של המשרד לביטחון הפנים, חנה קלר, ובין היתר סיפרתי לה כי חלף חודש מאז הדיון בספ"כ, והשר עדיין לא חתם על המינוי שלי. הוספתי כי אינני יכול להשתחרר מהתחושה כי קיים קשר בין אי חתימתו על המינוי, ובין העובדה כי בשנת 1997, בשעה שצחי הנגבי היה שר המשפטים, התנהלה חקירה מתוקשרת בפרשת מינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה. אני הייתי אז חבר בכיר בצוות החקירה המיוחד (צח"מ) שהוקם לחקור בפרשה, ובין היתר הייתי הממונה הישיר על חקירתו של צחי הנגבי, כשבסופה המליץ הצוות על העמדתו לדין פלילי. יובהר כי בסופו של דבר התיק נסגר נגדו מחוסר ראיות. אדגיש כי בכל חקירותיו של צחי הנגבי בפרשה זו, כחשוד, הוא נחקר על ידי. יומיים לאחר אותה שיחה עם חנה קלר, בתאריך 27.3.03, חתם צחי הנגבי על המינוי והאישור על העלאה בדרגה.

טכס קבלת הדרגה מהמפכ"ל אהרונשקי. לצידי רעייתי ציונה, 31.3.2013.
טכס קבלת הדרגה מהמפכ"ל אהרונשקי. לצידי רעייתי ציונה, 31.3.2013

מאוחר יותר, הגיש צחי הנגבי תצהיר לבית המשפט העליון, בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, נגד חזרתו לכהן כשר לביטחון הפנים[3]. בין היתר, ציין הנגבי בתצהירו כי הטענה שהועלתה נגדו בעתירה, שלפיה חוקרי המשטרה צריכים לחשוש מפני האפשרות שישוב לתפקידו כשר לבט"פ, מופרכת מעיקרה. כדוגמא לכך, והייתה זו הדוגמא האחת והיחידה שהובאה בתצהיר, ציין הנגבי, כי אימץ את המלצת המפכ"ל אהרונישקי, וקידם את סגן-ניצב אבי דוידוביץ, מבכירי צוות החקירה שהמליץ להעמידו לדין בפרשת בר-און, לדרגת ניצב-משנה.

ראשית ואחרית דבר – יש קבלות

בסמוך לכניסתי לתפקיד, קיימתי סבב של פגישות אישיות עם כל חברי סגל הפיקוד הבכיר של משטרת-ישראל, מהן שאבתי רעיונות והצעות מועילות לתפקיד המורכב והרגיש אליו נתמניתי זה לא מכבר. מפגישות אלו, ומפגישות אחרות שקיימתי, הצטיירה תמונה עגומה למדי על היב"ק, כיחידה שמידת הרלבנטיות שלה לארגון מוטלת בספק, וכמעט אבד עליה כלח. למרבה הצער לא יכולתי שלא להסכים עם הערכה זו. יחד עם זאת, אקדים ואומר כי בתוך מספר חודשים חוללתי מהפכה שקטה ביחידה בתפקודה ובמעמדה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתעודת ההצטיינות שקיבלה היחידה מהמפכ"ל.

כמעט כל תוכניותי ורעיונותיי, באשר לתפקודה של היחידה, התגשמו והתממשו, לטובת היחידה והארגון, גם על אפם וחמתם של כל המלעיזים והמקטרגים מבית ומחוץ. התגברות על התנגדויות היא כנראה לחם חוקם של מרבית המבקרים הפנימיים, על אחת כמה וכמה בארגון שסבל מחוסר תרבות של ביקורת, אם לא למעלה מזה[4].

הישג חסר תקדים שעד היום לא חזר על עצמו - תעודת הצטיינות ליב"ק מהמפכ"ל, ינואר 2006
הישג חסר תקדים שעד היום לא חזר על עצמו – תעודת הצטיינות ליב"ק מהמפכ"ל, ינואר 2006

פרק שני: הבסיס הנורמטיבי לביקורת הפנימית במשטרת-ישראל

הבסיס הנורמטיבי להפעלת הביקורת הפנימית במשטרת-ישראל אמור לעמוד על ההיררכיה הבאה:

  1. החוק: חוק הביקורת הפנימית
  2. הפסיקה
  3. פקודות משטרת-ישראל[5]
  4. תורת הפעלה
  5. נהלי יב"ק
  6. נהלי לשכת המבקרים הפנימיים בישראל

אסקור אחת לאחת כל נורמה, כפי שהתקיימה, אם בכלל, בעת כניסתי לתפקיד, ובמהלך שלוש השנים שעברו מאז.

חוק הביקורת הפנימית

חוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב – 1992 מחייב כל גוף ציבורי לקיים ביקורת פנימית על-ידי מבקר פנימי[6]. החוק מעצב את מוסד הביקורת הפנימית כאוֹרגן עצמאי, בלתי-תלוי, ובעל סמכויות, בין היתר על-ידי היסודות הבאים:

  • התאמה – כישורים נדרשים מהמבקר הפנימי, שתכליתם להבטיח מינוי של אדם ראוי לתפקיד מבחינת אישיותו, ניסיונו המקצועי והשכלתו[7].
  • תפקידי המבקר ובעיקרם חובותיו לבדוק, בין היתר, תקינות וטוהר מידות מצד כל נושאי המשרה בארגון שהוא משמש בו כמבקר פנימי[8].
  • כפיפות – הממונה על המקר הפנימי יהיה בדרך כלל העומד בראש הארגון[9].
  • דיון בממצאי דוח המבקר, בתוך 45 יום, על-ידי הדרג הבכיר בארגון[10].
  • אישור תוכנית העבודה – המחוקק הורה על קיום תהליך הדדי להכנת תוכנית עבודה למבקר הפנימי, בו המבקר הפנימי יהיה שותף להכנתה, ואישורה נתון לממונה על המבקר הפנימי.
  • ייחוד פעולות – עקרון זה בה להטיח כי המבקר הפנימי לא יועסק בארגונו במשימות שאינם ביקורת פנימית, או טיפול בתלונות ציבור, או בקבילות עובדים, ובתנאי ששני התפקידים האחרונים אינם באים על חשבון הביקורת הפנימית[11].
  • חובה על המצאת מסמכים ומסירת מידע למבקר הפנימי.
  • הפסקת כהונתו של המבקר הפנימי.
  • דרך מינוי עובדים בלשכת המבקר הפנימי[12].
  • שמירת תוקף – עיקר הרעיון בהוראת חוק זו הוא להבטיח כי המבקר הפנימי לא ידולל מהמשאבים העומדים לרשותו, ובכלל זה תקני כוח אדם ודרגות התקן, כלי רכב וכיוצא באלה[13].

מיהות המבקר הפנימי של משטרת-ישראל – תעודת עניות לארגון

למרות שהגדרה הפורמלית של תפקיד ראש יב"ק לא הייתה "המבקר הפנימי של משטרת-ישראל" אלא ראש יחידת הביקורת, הרי על-פי הבנתי את הוראות החוק ופקודות משטרת-ישראל, ומעבר לכך, תפיסתי את טובת הארגון והאינטרס הציבורי, טענתי כי ראש יב"ק הוא  המבקר הפנימי של הארגון. כך גם התנהגתי עד ליום שהיועצת המשפטית של משטרת-ישראל הוציאה מסמך לפיו המבקר הפנימי של משטרת-ישראל אינו ראש יב"ק, אלא המבקר הפנימי של המשרד לביטחון הפנים. משלא הצלחתי לשכנעה כי טעות בידה ופרשנותה גם פוגעת באינטרסים של הארגון, עשיתי מעשה חריג ונדיר, ופניתי על דעת עצמי בכתב ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיכריע במחלוקת שנתגלעה ביני ובינה. היועמ"ש כידוע הוא המנחה המקצועי של היועצים המשפטיים במשרדים הממשלתיים השונים, והוא גם ממונה העל, ברשות המבצעת, על קיום הוראות החוק על-ידי הגופים הממשלתיים.

לטעמי, כוונת סעיף 2.(א) לחוק הביקורת הפנימית הינה כי בכל גוף ציבורי ימונה מבקר פנימי, ובכלל זה משטרת-ישראל. המודל לפיו מבקר המשרד לביטחון הפנים הוא המבקר הפנימי של משטרת-ישראל, אינו עולה בקנה אחד עם הפרקטיקה והצורך של משטרת-ישראל בביקורת פנימית אפקטיבית. לאחר חודשים רבים של המתנה, ומספר תזכורות, נעניתי לבסוף מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי עמדתה של היועצת המשפטית של המשטרה נכונה היא, אם כי רצוי וראוי שלמשטרה יהיה מבקר פנימי משלה.

לצערי, החלטה זו תמוהה זו, העומדת בסתירה גמורה לכוונת המחוקק ולטובת הציבור, היוותה עבורי "סתירת לחי" וכרסום מהותי במעמד הביקורת הפנימית במשטרת-ישראל בכלל, ובמעמד ראש יב"ק בפרט. למיטב ידיעתי עקוב זה לא הובא למישור עד היום. בצה"ל למשל תוקן העניין רק בשנת 2012, בחזקת מוטב מאוחר מאשר אף לא.

לא זו אף זו, אגף התכנון של משטרת-ישראל חמד את תקני הדרגות הבכירות שהיו ביב"ק וביחידה לתלונות הציבור (ית"צ). לא אחת הועלתה הצעה לקחת תקן אחד של נצ"ם מאחת היחידות, ונצ"ם אחד יהיה אחראי על 2 הזרועות: על הביקורת הפנימית ועל תלונות הציבור, כך שבראש כל תחום יעמוד למעשה סנ"ץ. למעשה המשמעות של הרעיון הזה היה הנמכה במעמדה של הביקורת הפנימית בארגון. זאת לנוכח העובדה כי בשנות ה- 70 וה- 80 בראש שתי הזרועות האלו עמד תנ"ץ, כאשר על כל זרוע הופקד נצ"ם. כל עוד הייתי בתפקיד הצלחתי לסכל את היוזמה הזו. אם הייתי מנצח בויכוח על מיהות המבקר הפנימי – הרעיון הזה לא היה יוצא אל הפועל לעולם, כי לכאורה הוא מנוגד לחוק הביקורת הפנימית (שמירת תוקף). כמה שנים אחרי שעזבתי התפקיד – "שתו" תקן נצ"ם ובכך כאמור הנמיכו את מעמדה של הביקורת הפנימית בארגון.

הפסיקה

שלושה פסקי הדין הר"מ של בית-המשפט העליון עמדו מול עיני כראש יב"ק:

  1. בג"צ 7805/00 אלוני נגד מבקרת עיריית ירושלים ואח'

בעתירתה לבג"ץ טענה רוני אלוני, חברת מועצת עיריית ירושלים, בין היתר, כי היא, כנבחרת ציבור, ולא כפקיד ממונה, אינה כפופה לביקורת הפנימית. בנוסף, טענה רוני אלוני טענות נוספות על התנהלות הביקורת הפנימית נגדה. בג"ץ קבע בין היתר כי:

  • חובה לאפשר למבוקר למצות את זכות הטיעון על כל הממצאים הרלבנטיים לעניינו.
  • אין חובה למבקר להציג תרשומות פנימיות למבוקר.
  • יש ליתן חופש פעולה ואמצעים אפקטיביים למבקר הפנימי לבצע את תפקידו, בצורה יעילה ומקיפה, ובכלל זה תחומי הביקורת הפנימית העוסקים גם בענייני נבחרי ציבור.

במילים אחרות נקבע במפורש כי כול נושאי המשרה בארגון, מהמסד עד לטפחות, כפופים למרות הביקורת הפנימית. בעיקרון זה השתמשתי לא מעט וישמתיו, הלכה למעשה, לא אחת.

  1. בג"צ 5682/02 פלוני נ' רה"מ ואח'

עניינו של בג"ץ זה הוא במינוי מבקר השב"כ, ידידי היקר י'. קבוצה של אנשי שב"כ עתרו נגד מינויו של י' כמבקר, בין היתר בגלל היותו מקורב לראש השירות, דבר העלול לפגוע לדעתם בשיפוטו המקצועי בבואו לבקר עניינים הקשורים לראש השירות עצמו. הבג"ץ בסופו של דבר אישר את המינוי, גם בגלל השיהוי בהגשת העתירה. שני עקרונות אימצתי מבג"ץ זה:

  • החובה לשמור על עצמאותו ואי תלותו של המבקר הפנימי.
  • המבקר הפנימי, הינו גם שלוחו של הציבור. היינו, על המבקר לבדוק את הארגון בו הוא משמש כמבקר לא רק בראי האינטרסים של הארגון, אלא גם תוך שמירה על האינטרסים של הציבור.
  1. עע"ם 6013/04 מ"י – משרד התחבורה נגד חב' החדשות הישראלית בע"מ

מדובר בערעור שהגישה המדינה, על פסיקה של בית המשפט המחוזי, בעניין בקשה של חברת החדשות, לקבל לידיה דוח ביקורת פנימית של משרד התחבורה בעניין התעופה האזרחית וחקירות תאונות בתעופה האזרחית. בית המשפט המחוזי קבע כי על משרד התחבורה להמציא לחב' החדשות את הדוחות. המדינה, בצרות דעת, תוך הסתמכות גם על חוות דעת שנויה במחלוקת של לשכת המבקרים הפנימיים, ערערה כאמור לבית המשפט העליון, הפסידה ואף חויבה בהוצאות משפט. בין היתר נפסק בבית המשפט העליון כי: גילוי דוחות ביקורת על גוף שלטוני מקיים את זכות הציבור לדעת, מממש את עקרון שקיפות פעולתו של השלטון, מקדם את תרבות השלטון, משפר את אמון הציבור ברשויות הציבוריות, ועולה בקנה אחד עם העיקרון לפיו אין לה לרשות הציבורית משלה ולא כלום – כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן.

בהסתמך על פסיקה זו, מינואר 2006, הסברתי לנושאי משרה בארגון כי לא ירחק היום ודוחות הביקורת הפנימית של משטרת-ישראל יהיו מנת חלקו של הציבור. עובדה אשר בין היתר, מעצימה את תהליך הביקורת הפנימית.

בהקשר זה של פרסום דוחות ביקורת פנימית, אציין כי בשנתיים הראשונות לתפקידי, הייתי פעיל בלשכת המבקרים הפנימיים ואף התמניתי בינואר 2005 ליו"ר ועדת ההדרכה וההשתלמויות של הלשכה[14]. תפקיד ממנו התפטרתי כשלושה חודשים מאוחר יותר, על רקע השגותיי על התנהלות נשיא לשכת המבקרים הפנימיים וחילוקי דעות איתו באשר להפעלה של הוועדה שעמדתי בראשה. לגופו של עניין אציין כי בכנס הקיץ של הלשכה יזמתי, ארגנתי והנחיתי פאנל בנושא: "אכיפת החוק בישראל ותרומתה של הביקורת הפנימית – המצוי והרצוי", בהשתתפות אישי ציבור מהמעלה הראשונה בתחום, ביניהם השר לשעבר משה שחל, אשר סיפר כי בהיותו השר לביטחון הפנים, דאג להביא לידיעת הציבור את עיקרי כל הדוחות של המבקר הפנימי של המשרד[15].

פאנל שארגנתי והנחיתי בכנס של לשכת המבקרים הפנימיים (2006). מימין לשמאל: יעל גרמן - ראש עירית הרצליה, השר לשעבר עו"ד משה שחל, חה"כ זהבה גלאון, המפכל לשעבר אסף חפץ, פרקליטת מחוז מרכז לשעבר נורית שניט ואנוכי
פאנל שארגנתי והנחיתי בכנס של לשכת המבקרים הפנימיים (2006). מימין לשמאל: יעל גרמן – ראש עירית הרצליה, השר לשעבר עו"ד משה שחל, חה"כ זהבה גלאון, המפכ"ל לשעבר אסף חפץ, פרקליטת מחוז מרכז לשעבר, נורית שניט ואנוכי

פקודות משטרת-ישראל

שלוש פקודות אלו היו רלבנטיות ליב"ק:

  • הוראת המשטרה[16]02.08, "היחידה הארצית לביקורת (יב"ק) – יעוד ותפקידים", המובאת להלן כהאי לישנא:

1. ייעוד

ביצוע ביקורת פנים על פעילות יחידות המשטרה.

2. תפקידים

* עריכת ביקורת ארגונית, תפעולית ומשקית בכל יחידות משטרת-ישראל.

* עריכת ביקורת על קיום הפקודות, ההוראות והנהלים.

* קישור ותיאום בנושאי ביקורת עם מבקר המשטרה, מבקר המדינהועם גופים אחרים העוסקים בנושאים אלה.

* הפצת ממצאי הביקורת, לרבות ביקורות גורמי חוץ, וקיום מעקב אחר תיקון הליקויים.

* ייצוג המשטרה בתחום המקצועי בפני גורמי חוץ.

3. כפיפות

ראש יב"ק כפוף למפכ"ל, באמצעות הרמ"ט.

  • פקודת המטה הארצי[17]03.07, "בקרת מפקדים", ופקודת המטה הארצי 11.03.08, "הביקורת במשטרת-ישראל", שעיקריהן:

* בקרת מפקדים תבוצע בתדירות הבאה: אחת לשנה על-ידי ראש אגף, מפקד מחוז, מפקד משמר-הגבול, לפי העניין. אחת לחצי שנה על-ידי שאר המפקדים.

* המעקב אחר ביצוע הבקרות מוטלת על היב"ק.

* הביקורת הפנימית במשטרת-ישראל תתקיים על פי חוק הביקורת הפנימית.

* תוכנית הביקורות השנתית תועבר לאישור המפכ"ל, ותופץ לקראת כל שנת עבודה.

* בתום עריכת הביקורת תקוים שיחת סיכום.

* דוח על ממצאי הביקורת יופץ בשני שלבים: ראשוני ומסכם.

* עקרונות הטיפול בדוחות מטעם ביקורת חיצונית.

יעוד ותפקידי היחידה

הגדרת "יעוד" של יחידה היא תמצית הרעיון המרכזי לקיומה. "תפקידי היחידה" הם תיאור כללי של הפעולות העיקריות שעליה לבצע, דהיינו מה עליה לעשות. יעוד היב"ק ותפקידיו הוגדרו כאמור בפקודות  הנ"ל, ולפיהן תפקידי היב"ק הן: ביקורת פנימית וקישור ותאום עם גורמי הביקורת החיצונית. יחד עם זאת, הוטלה על היב"ק, בסעיף 9 לפקודת מטא"ר 11.03.07, "בקרת מפקדים", אחריות מטה לקיים מעקב אחר הבקרות המתבצעות על ידי גורמי הבקרה באגפים ובמחוזות.

המצב, כאשר הגעתי ליב"ק, היה כדלקמן: ביקורת פנימית בוצעה כפי שבוצעה, ועל כך עוד ארחיב בהמשך. התאום והקישור עם גורמי הביקורת החיצונית נעשו במתכונת של "סוכנות דואר", היינו: קבלת דוחות מגורם הביקורת החיצונית; הפצתם להתייחסות הגורמים הרלבנטיים בארגון; תפילה כי ההתייחסות תגיע במועד, והעברתה – כמעט מילה במילה – לגורם הפונה.

לעניין תפקיד הקישור עם גורמי הביקורת החיצונית, ראוי לציין כי הוא עומד בסתירה להוראות חוק הביקורת הפנימית בדבר "ייחוד פעולות" וגם בניגוד לשכל הישר. ככלות הכול ביצוע ראוי של תפקיד הקישור עם הביקורת החיצונית, מציב במידה רבה את המקשר והמתאם על תקן של מייצג ומגן על הארגון, מצב המעמידו בקונפליקט מובנה וקונספטואלי עם היותו מבקר פנימי. לו הייתי "מנצח" בויכוח על מיהות המבקר הפנימי במשטרת-ישראל, כפי שתיארתי לעיל, הייתי פועל להסיר את התפקיד הזה מהיב"ק.

באשר לאחריות המטה לקיים מעקב אחר הבקרות המתבצעות על ידי גורמי הבקרה באגפים ובמחוזות, התברר לי כי מזה שנים רבות, היו אלו אך אותיות מתות.

בשים לב לתרבות הארגונית הקלוקלת בכל הנוגע לקיום בקרות וביקורת פנימית, זיהיתי פערים רבים שאת מרביתם ניתן היה לצמצם באמצעות תשומות מזעריות. אחד מהפערים היה העדרו של גורם מקצועי מנחה בתחום הביקורת בארגון. לפיכך, ומכוח אותה אחריות מטה שהוגדרה בסעיף 9 לפקודת מטא"ר 11.03.07, "בקרת מפקדים", החלטתי להקים מערך של קציני בקרה במחוזות, באגפים ובמשמר-הגבול; ולשמש להם, ולכל הארגון, גורם מטה מקצועי בתחום הביקורת, כפי שארחיב להלן בסעיף: היב"ק כגורם מנחה מקצועי.

אומנם קיימת לכאורה סתירה בין היות היב"ק גורם מטה מנחה מקצועי בתחום הביקורת, ובין עקרון ייחוד הפעולות של המבקר הפנימי, כפי שהזכרתי. אולם במצב העגום של הביקורת בארגון, ולאור הפערים העצומים במעמדה הביקורת, כפי שבא לידי ביטוי במבנה הארגוני של המשטרה, ולפערים בתפקוד ובמקצועיות הביקורת; ולנוכח העובדה כי הביקורת כמקצוע בארגון, פרוץ לחלוטין ואיש אינו נטול אחריות על התחום, לקחתי על עצמי את התפקיד, ללא בקשה לתוספת במשאבים פיזיים, ובהצלחה לא מבוטלת.

לנוכח כל השינויים שחוללתי ביחידה ובביקורת הפנימית, והיותן של הפקודות הנ"ל לא מעודכנות, יזמתי עבודת מטה סדורה לעדכנן. למותר לציין כי לאור אי הצלחתי בויכוח על מיהות המבקר הפנימי של משטרת-ישראל, גם עבודת מטה זו לא צלחה.

היב"ק כגורם מנחה מקצועי

מקור הכוח והסמכות לנטילת התפקיד של אחריות מטה והנחייה מקצועית בתחום הביקורת במשטרת-ישראל, מבוסס על הכרה ואמונה פנימית עמוקה כי על היב"ק להרים את הנטל ולמלא את החלל הקיים בארגון במובן זה, אך גם על סמך גיבוי ראוי לציון שקיבלתי מסגן המפכ"ל אהרונוביץ. עם זאת, מהבחינה הפורמלית, נשענתי כמובן על ההוראה בסעיף 9 לפקודת מטא"ר 11.03.07 "בקרת מפקדים", המטילה על היב"ק אחריות מטה למעקב ארצי אחר ביצוע הבקרות. הרציונל ותפיסת היב"ק כגורם מנחה מקצועי, נובעים מההבנה כי חיוני לקיים בארגון תהליכים מובנים, שיטתיים ואפקטיביים של בקרות מפקדים, בנוסף לתהליכי פיקוח מוסדרים המוטלים על כל בעל תפקיד האחראי על תהליך, או ממונים על פקודים, מכוח הנהלים המקצועיים בכל תחום והאחריות הכוללת של כל בעל תפקיד.

במטרה להבטיח קיומם ופעולתם של כל אמצעי הביקורת, במקצועיות הראויה, נדרש גורם מטה מקצועי אשר יתווה את המדיניות וידאג להתמקצעות קציני הבקרה באגפים ובמחוזות. היותו של היב"ק גורם מטה מקצועי, אפשר גם תכלול של הגורמים במטא"ר לביצוע ביקורות פתע, וביקורות יחידתיות מטא"ריות מתוכננות. תכלול הגורמים המטא"ריים הינו "מכפיל כוח ואיכות" לביקורת במשטרת-ישראל, כפי שיורחב בהמשך.

מינוי קציני בקרה באגפים ובמחוזות

לראשונה בתולדות הארגון הוקם מערך בקרה בארגון, הכפוף מקצועית ליב"ק. ביוזמתי, הנחה סגן המפכ"ל את האגפים והמחוזות למנות קציני בקרה בכל האגפים והמחוזות; אף אם, בהעדר תקן לקצין כאמור, יהיה המינוי בנוסף על תפקיד מסוים (נע"ת). בתוך כך הונחה אגף משאבי-אנוש, להעביר מראש לסגן המפכ"ל, כל מינוי של קצין בקרה עד דרגת רב-פקד (ועד בכלל), לצורך המצאת המלצתו על כשירות המועמד לבצע התפקיד, אשר תתבסס בין היתר על חוות דעתו של ראש יב"ק.

במסגרת זאת התקיימו מפגשים של פורום קציני הביקורת, בתדירות של כאחד לחודש, במהלכם נשמעו סקירות והרצאות והתקיימו דיונים מקצועיים. כך למשל, נתקיימו סיורים מקצועיים במתקן "אפרת" בנגב, במרכז תחמושת בצה"ל, במפעל אינטל בקרית-גת, בבזק, ובמתחם כנסיית הבשורה בנצרת. נערכו גם מפגשים עם הסגנים למפקד מחוז צפון, דרום ומרכז, וגורמי חוץ (ראש מחלקת בקרה ומעקב בצה"ל ועוד). במהלך המפגשים נדונו סוגיות מקצועיות רבות אשר תרמו בין היתר להתגבשות המערך במחוזות ובאגפים.

גולת הכותרת של תהליך זה הייתה הכשרה והסמכה לקצין ביקורת פנימית במשטרת-ישראל. 16 קצינים עברו שתי השתלמויות שאורגנו על ידי היב"ק, ועמדו בהצלחה במבחן בכתב, הוסמכו לתפקיד זה.

הדרכות בקורסים לקצינים

נבנתה תוכנית הדרכות מודולרית בתחום הביקורת הפנימית והבקרה בקורסים לקצינים, על פי דרג הקורס, ובאופן בידולי על פי מגזר השייכות המקצועי של הקורס. בהתאם לכך הוכנו מקראות ייחודיות למרכז ללימודי משטרה (לקורס קצינים) ולמכללה לקצינים (לקורסים לראשי משרדים, לפיקוד ומטה, ולקורס הניהול והפיקוד הבכיר). לקורס הקצינים (יעודי ומנהלי) ניתנו הרצאות מבוא. חניכי הקורסים לראשי משרדים, על פי המגזרים המקצועיים, תרגלו ביצוע בקרה הלכה למעשה ונבחנו על איכות עבודתם על ידי קציני היב"ק. התרגילים כללו את כל השלבים העיקריים של הבקרה: תדריך, סקר מקדים, ביצוע הבקרה במשרד הרלבנטי בתחנה, שיחת סיכום בפורום פיקוד המרחב, וכתיבת דוח בקרה.

בהתאם לתכנון המודולרי, לחניכי קורס הפיקוד ומטה יועד תרגיל למפקדים שבעיקרו קיום דיון על ממצאי הבקרה; ולחניכי הקורס לניהול ופיקוד בכיר הוצע לקיים פאנל ודיון על הביקורת הפנימית ככלי ניהולי. בשעה שההרצאות לצוערים בקורס הקצינים והתרגילים בקורסים לראשי משרדים קצרו משובים מצוינים, לא הצלחתי ליישם את התוכנית בקורס לפיקוד ומטה והניהול והפיקוד הבכיר. ככלות הכול לא תמיד הצלחתי להבקיע את המכשולים בהם נתקלתי.

בדיקת תוכנית העבודה של האגפים והמחוזות

כל האגפים והמחוזות נדרשו להעביר ליב"ק עותק מתוכנית העבודה השנתית שלהם במטרה לוודא כי אכן הוצאו הנגזרות שלהם במטרה לוודא כי אכן הוצאו הנגזרות בהלימה מלאה לתוכנית העבודה השנתית של היב"ק, שבמובן זה היוותה תוכנית על לביקורות לכל הארגון.

קישור עם גורמי הביקורת החיצונית – כרוניקה של קונפליקט מובנה

משטרת-ישראל היא ארגון שקוף יחסית, המשתף פעולה עם גורמי ביקורת חיצונית, לעתים כמי שכפו עליו הר כגיגית. גורמי הביקורת החיצונית הם: מבקר המדינה, המפקח הכללי במשרד ראש הממשלה[18], מבקר המשרד לביטחון הפנים, ומבקרים רשמיים (סנגוריה ציבורית, ארגונים לא ממשלתיים מוכרים ואח' אשר היותם גורמי ביקורת חיצונית הוסדרה בינם ובין המשרד לביטחון הפנים ומשטרת-ישראל). כל דוחות הביקורת מגופים אלו מועברים ישירות ליב"ק. בתקופתי הם נבדקו בקפידה והועברו לגורמים הרלבנטיים במשטרת-ישראל, לצורך קבלת התייחסות, לא פעם תוך הוספת הסברים ודגשים.

מובן כי העמידה על לוח הזמנים לקבל ההתייחסויות הייתה דקדקנית. לאחר קבלת ההתייחסות, היא נבדקה לעומק על ידי. במידת הצורך נדרשו הגורמים במ"י להשלים את התייחסותם. ככל שנמצא לנכון עברה ההתייחסויות עיבוד והעשרה ובסופו של דבר הוצאתי תגובה רשמית לביקורת בשם משטרת-שראל.

מדובר בלמעלה ממאה דוחות בשנה. לא אחת מתקיימים דיונים בפורומים שונים (בכנסת, בממשלה וכיו"ב) בעקבות ביקורות אלו, בהם היב"ק משתתף באורח פעיל. לפי הצורך השתתף היב"ק באורח פעיל בהכנת המענה. זכורה לי הביקורת של מבקר המדינה על ביצוע האזנות הסתר על-ידי משטרת-ישראל, אשר טיוטא של דוח הביקורת הועברה אלי, כמקובל להכנת ההתייחסות של הארגון[19]. עם כל חשיבות הנושא שנבדק על ידי משרד מבקר המדינה, מצאתי כי הביקורת לקתה בפגמים מתודולוגיים רציניים, אשר פגעה הן בתוקף הפנימי והן בתוקף החיצוני של הממצאים, והייתי שותף פעיל במלוא מובן המילה, להכין את המענה של המשטרה לביקורת.

לקראת הכנת תוכנית העבודה של היב"ק לשנים 2004 – 2006 דאגתי לתיאום עם משרד מבקר המדינה ועם מבקר המשרד לביטחון-הפנים במטרה למנוע כפילויות בביקורות ולסנכרן, עד כמה שניתן, בין הביקורת הפנימית ובין הביקורת החיצונית.

ריבוי כמותי של ביקורת אינו בהכרח תורם לארגון, ואינו בהכרח מצביע על איכות הביקורת. נהפוך הוא, הגזמה בכמות הביקורות, עלולה להביא לזילות הביקורת וליצירת לאווירה עוינת כלפיה. לכן פעלתי בו זמנית, להעלות את רמת הביקורת הפנימית והבקרות בארגון, ולצמצם את מספרן באופן ניכר. לגבי ביקורת חיצונית נראה לכאורה כי הגורם המבוקר אינו יכול לשלוט במספר הביקורת. אולם, בהתנהלות מקצועית ונבונה, ניתן גם להצליח בהיבט זה, והמספרים מעידים בעד עצמם[20]. במהלך השנים 2003 – 2005 חלה ירידה בכמות הביקורות שנעשו במשטרת-ישראל. את הירידה בכמות הביקורות הפנימיות והבקרות ניתן להסביר על ידי שינוי במיהות היחידה המבוקרת בביקורות היחידתיות על-ידי היב"ק. מביקורות יחידה ברמת משרד בתחנה שנעשו עד שניכנסתי לתפקידי, נעשו הביקורות היחידתיות ברמת מרחב (בשנת 2004) וברמת מחוז (בשנת 2005).

ההתנהלות של נושאי משרה בארגון מול הביקורת החיצונית הייתה לעיתים מורכבת, עד כדי פגיעה בארגון. היו מפקדים שמצד אחד התייחסו על הביקורת החיצונית כאל "קוץ בישבן", כעניין "שלא שווה" את הזמן שלהם להתעסק איתו. אבל, ולו רק למראית עין, הם דאגו להציג מצג שהם משתפים פעולה עם הביקורת על ידי כך שהורו לפקודיהם לספק למבקרים כל מידע וחומר שיידרש. אולם, הם כאמור לא היו מעורים בתהליך. לא קיבלו את המבקרים לשיחת פתיחה מסודרת, לא דאגו להתעניין לאורך מהלך הבדיקה על מה שקורה, ולא קיימו מעין שיחת סיכום עם הביקורת. את כל התהליך הם השאירו כאמור לפקודיהם. פקודיהם הם מסרו את המידע הנדרש למבקרים. לפעמים היה מידע זה חסר או לא מדויק, כי לא תמיד בעל תפקיד זוטר מכיר ומתמצא בכל תהליך עבודה, גם אם הוא חלק ממנו. היו מקרים שבעלי תפקידים זוטרים, מסרו למבקרים מידע לא מדויק מתוך מניעים לא ענייניים. למשל אם היו מופקדים על תהליך מסוים, ולדעתם הוטל עליהם עומס רב מדי, הרי הם מצאו מספיק סיבות טובות להסביר למבקרים מדוע התהליך לקוי. המפקדים כאמור, שלא היו מעורים בתהליך הביקורת, התעוררו רק עם קבלת טיוטת הדוח. מצב שלפעמים כבר די מאוחר מלתקן טעויות אצל המבקר. מזלם של אותם מפקדים שיחק בזכות משך התנהלות הביקורת החיצונית, שלפעמים אורכת חודשים רבים, ופרקי הזמן הקצרים שנושאי משרה כיהנו בתפקידם. כאשר תגיע טיוטת הדוח הם לא יהיו שם, ולמפקד החדש בוודאי לא תמיד יש עניין להגן על קודמו, לפעמים בדיוק להיפך. כך בסופו של דבר הארגון עצמו יוצא ניזוק מההתנהלות הזו. הדוגמא הבולטת ביותר למצב שתיארתי לעיל, הייתה ביקורת מבקר המדינה בנושא האזנות הסתר כפי שציינתי לעיל.

תורת הפעלה ואסטרטגיה

המונח תורת הפעלה לקוח מהמונח הצבאי 'תו"ל – תורת לחימה', בדומה למונח המשטרתי "נוהל הפעלה" הנקרא בצבא "נוהל קרב". תורת הפעלה אמורה להכיל את כל ההיבטים האופרציונליים של עולם התוכן המקצועי של המערכת אליה היא מתייחסת, במקרה זה של היב"ק, המהווה לצורך העניין גם יחידה פונקציונלית וגם מגזר מקצועי. מתורת ההפעלה ייגזרו הנהלים המקצועיים ועל כך עוד נרחיב בסעיף בהמשך. עם זאת דומני כי במשטרת-ישראל, קדמו הנהלים המקצועיים לתורת ההפעלה, מסיבות שונות ומשונות[21], וישנם מגזרים שלמרות שפע הנהלים הקיימים אצלם, הם עדיין לא הצליחו לכתוב תורת הפעלה ראויה[22], או שתורת ההפעלה שלהם אינה מעודכנת.

לטעמי, ככל שנוגע הדבר ליחידת מטה ייחודית, האמונה על תחום מקצועי, על תורת ההפעלה לכלול גם את האסטרטגיה שלה, היינו הפעולות אשר יאפשרו ליחידה להשיג את מטרות העל שלה. ייתכן ויהיה מי שיחלוק על תפיסה זו, המשלבת את תורת ההפעלה והאסטרטגיה כמקשה אחת. אבהיר כי אלמלא עסקינן, כאמור, באוֹרגן אחד מסוים מתוך ארגון, ולא בארגון כולו, הייתי בהחלט מסכים איתו.

יחד עם זאת נראה כי אין מחלוקת על ההנחה כי גם תורת ההפעלה וגם האסטרטגיה הן נגזרות ממדרג הנורמות שתיארתי לעיל, לאמור: החוק, הפסיקה והפקודות.

בתוך כשנה וחצי מאז שנכנסתי לתפקיד, באוגוסט 2004, הצלחתי להפיץ בארגון תורת הפעלה זמנית לביקורת במשטרת-ישראל. ראוי להדגיש כי הפצת תורת ההפעלה נשתה בנוהל סדור, שכלל כתיבת המסמך (בחזקת יש מאין), הפצתו להתייחסויות גורמי הבקרה במשטרה, ריכוז ההתייחסויות ותיקונים ככל שנדרש, והפצה סופית של המסמך המחייב. המסמך הוגדר כזמני הואיל וניהלתי כאמור לעיל עבודת מטה לתיקון הפקודות הרלבנטיות ליב"ק. בפרקים הבאים אביא מספר עיקרים מתורת ההפעלה, הן כאלו הנוגעים להיבטים המקצועיים והן הנוגעים לאסטרטגיה של היב"ק, שכאמור, לטעמי במקרה זה, משולבים זה בזה.

אמצעי הביקורת

אמצעי הביקורת בארגון מתפרסים על פני שלושה רבדים והם: פיקוח (Internal Check), בקרה (Internal Control) וביקורת פנימית (Internal Audit). ההבדל המהותי בין האמצעים הוא במיהות הגורם המבצע את הביקורת אשר משפיע בהכרח על היקף הביקורת ומרכזיותה בארגון. הפיקוח נעשה על-ידי כל בעל תפקיד ממונה בתחומו, כחלק מובנה מאחריותו. בדרך כלל תהליך הפיקוח אינו מתבטא בדוח פורמאלי, אלא אם כן מתגלה ליקוי חריג. הבקרה מבוצעת על-ידי קציני מטה מקצועיים בתחום עיסוקם, עבור הממונים עליהם. הבקרה מתנהלת בצורה סדורה ובסופה מופק דוח על התנהלותה וממצאיה. הביקורת הפנימית נעשית על-פי חוק על-ידי המבקר הפנימי של הארגון והיא חוצה מגזרים ואגפים. במידה רבה ניתן לומר כי הביקורת הפנימית היא הביקורת על הבקרות, והבקרות הן הביקורת על הפיקוח.

סוגי הביקורות במשטרת-ישראל – לצאת מן הקופסא

ביקורות יחידתיות

ביקורות יחידתיות הן ביקורות מתוכננות, המבוצעת ביחידה מסוימת בהתאם לנושאים ולמועדים שנקבעו בתוכנית העבודה השנתית. כאשר הגעתי ליב"ק התברר לי כי הביקורת היחידתיות נעשו ביחידות קצה, אפילו קטנות ביותר, כמו למשל משרד החקירות בתחנת שפרעם. לא זו אף זו, גם באותן יחידות קצה, נבדקו נושאים בלי תכנון מראש ובלי אבחנה בין עיקר וטפל. כך גם שיחת הסיכום[23] התנהלה על ידי הקצין המבקר מול הממונה הישיר על היחידה המבוקרת, שהייתה בדרך כלל כאמור יחידת קצה. כאשר עמדתי על כך כי שיחות הסיכום יתקיימו בפני דרג של מפקד מרחב לפחות, היו כמה קצינים ביחידה שהסתייגו מכך. לטעמי ההסבר להסתייגותם היה פשוט מאד: הביקורות היו כל כך עלובות ומעמד היחידה היה בהתאם, עד כדי כך שהמבקר עצמו חשש משיחת סיכום מול דרג בכיר שכזה.

ואגב הביקורות היחידתיות שנעשו כאמור ביחידות הקצה, הן התקיימו על-פי תוכנית מעין מחזורית, ולא מתוך הערכת סיכונים. בהתחשב בעובדה כי במשטרת-ישראל כ- 1,000 יחידות קצה[24], הרי ניתן היה להשלים מחזור של ביקורת יחידתית אחת לכתריסר שנים, ועוד במקרה הטוב.

עם כניסתי לתפקיד קיימתי סבב של מפגשים עם מבקרים פנימיים ומומחים אחרים בתחום. הפגישה עם מקבילי בצה"ל, שהיה אז ממלא-מקום ראש מחלקת בקרה ומעקב (בו"מ), משה דניאל, הניבה רעיון שהביא למהפך בשיטת ביצוע הביקורות היחידתיות במשטרת-ישראל. אמצתי את מודל הביקורות המטכ"ליות המבוצע ביחידות בסדר גודל של חטיבה ומעלה, על ידי קצינים מקצועיים ממחלקת בו"מ[25] ומהגורמים המקצועיים המטכ"ליים, יחדיו, כאשר הביקורת מנוהלת באחריות מחלקת בו"מ. תוכנית הביקורות היחידתיות שונתה, והיא כללה אך יחידות ברמת מרחב (או המקבילה לה ברמתה במטה: מחלקה, או במג"ב: מחטב. והיא התבצעה בשיתוף כל הגורמים המקצועיים במטה, באחריות יב"ק. בכך הושגו מספר מטרות:

  • היחידה המבוקרת הייתה בדרג "אסטרטגי" בארגון ולא יחידת קצה שכמעט ואינה משפיעה על הארגון.
  • מניין היחידות בדרג מרחב כאמור, מאפשר קיום סבב של ביקורות יחידתיות אחת לשנתיים לערך.
  • קיבוץ כל הגורמים המקצועיים מאפשר ביקורת איכותית על מרבית תחומי הפעילות של היחידה המבוקרת.
  • סנכרון הביקורת היחידתיות הביא לצמצום במספר הבקרות שנעשו מטעם גורמי המטה, תוך מניעת כפילויות וחוסר תיאום בין הגורמים המבקרים.
ביקורות על בקרות מפקדים

כמותווה בפקודת מטא"ר 11.03.07 "בקרת מפקדים", חובה על המפקדים לקיים בקרה שנתית ביחידותיהם: בקרת ממ"ז אחת לשנה ובקרת ממ"ר אחת לחצי שנה. אחריות מטה למעקב ארצי אחר ביצוע הבקרות הוטלה על היב"ק (סעיף 9. ב. לפקודה).

מתוך הבנה כי היב"ק יכול לקיים ביקורת בכל אחת מיחידות מ"י אחת לשבע – שמונה שנים, וכי על היב"ק לתעדף את הביקורות, הוחלט בהשראת צוות הבדיקה על מערך הביקורת הפנימית והבקרה במשטרת-ישראל, בראשות תנ"צ עוזי רוזן, לקיים ביקורות על בקרות הנעשות במשטרת-ישראל. בדרך זו מושגת מטרה כפולה ומכופלת. מצד אחד היב"ק לא נדרש לבקרות ביחידות קצה ומצד שני הוא מניע למעשה תהליכי בקרה איכותיים בארגון. בכך גם מילא היב"ק את העיקרון לפיו הביקורת הפנימית היא הביקורת של הבקרות.

ביקורות יחידתיות ראויות לציון

מלר"ת

הביקורת במלר"ת, המרכז להערכה רפואית-תפקודית, בנעורים, הייתה כלולה בתוכנית העבודה לשנת 2003, אותה הכינה קודמתי לתפקיד. הקצינה אשר הופקדה לקיים הביקורת במלר"ת, תכננה לקיים ביקורת "שגרתית". היינו סדירות – השוואה בין ביצוע תהליכים ביחידה המבוקרת ובין נהלי העבודה שלה, או הוראות מחייבות אחרות. כאשר נוכחתי לדעת זו אמורה להיות ביקורת רדודה, עמדתי על כך כי בנוסף, ובעיקר, תיבדק היעילות והאפקטיביות של המלר"ת. לשמחתי, הצלחתי לגרום לכך כי הביקורת תעשה ברוח זו, ובסופו של דבר, הגם שהמטלה הסתיימה בשנת 2004, יצא דוח לעילא ולעילא.

יאל"כ

הביקורת היחידתית ביאל"כ, היחידה הארצית לאכיפה כלכלית, ראויה לציון בזכות קיומה גם באמצעות מיקור חוץ. הגורם המקצועי הממונה על היאל"כ, היה כידוע האגף לחקירות ולמודיעין (אח"מ), שהוא גם הממונה פיקודית על היאל"כ. לפיכך סברתי כי אין זה ראוי שהאח"מ יבצע את הביקורת, ובמצב שכזה, בהעדר גורם מקצועי שיבצעה, היב"ק אמורה להיכנס לנעלי המבקר. אולם, באותה תקופה לא היה ביחידה קצין שהיה מסוגל להוביל ביקורת מקצועית בחקירות. לפיכך פעלתי בנוהל סדור, ושכרתי במסגרת מיקור חוץ את שירותיו של מי שהיה סגן ראש אגף החקירות בעבר, ומילא שורה של תפקידים בתחום חקירות ההונאה וחקירות בכלל, תת-ניצב (בדימוס) יוסי פורטוגל. שוב עלי לציין שהליך שכזה היה חסר תקדים במשטרת-ישראל.

ביקורות נושאיות

ביקורת נושאית היא ביקורת המתוכננת הבאה לבדוק נושא מסוים, חוצה יחידות או מגזרים. לטעמי, הייתה זו גולת הכותרת של עבודת הביקורת הפנימית. ככלות הכול מדובר במטלה המתוכננת בתוכנית העבודה השנתית, כתוצאה מהערכת סיכונים ומתבצעת כולה על ידי היב"ק.

ביקורות נושאיות ראויות לציון

בשנת 2003

  • השימוש בתיקי א"ת לבגירים

מספר התיקים הפליליים שנפתחו על-ידי משטרת-ישראל, נגד בגירים, וסווגו א"ת (אי-תביעה)[26], הגיע לעשרות אלפים מדי שנה. הביקורת על השימוש בסיווג זה הייתה אחת הביקורות החשובות שבוצעו ביב"ק בשנת 2003 (הביקורת הסתיימה בשנת 2004). חשיבותה של ביקורת זו נובעת מן העובדה כי היא עסקה לא רק בעניין מנהלי פנים ארגוני, אלא גם כי הליקויים שנתגלו במהלך הביקורת והוסדרו בעקבותיה, השפיעו למעשה על מאות אלפי אזרחים, גם אם מרביתם לא היה מודע לכך. הביקורת חשפה שימוש מופקר בסיווג הא"ת. במקרים רבים בניגוד לחוק, במקרים אחרים תוך פגיעה בשוויוניות האכיפה. בחלק מהמקרים השימוש בא"ת הכתים אזרחים, שלא לצורך, על-ידי רישום במערכת הפלילית המשטרתית. יוער גם כי השימוש שנעשה בהליך הא"ת, גם הביא לעיוות מסוים במדידת העבריינות (הסטטיסטיקה הפלילית).

בסיפוק רב אציין כי ראש אגף החקירות דאז, משה מזרחי, אימץ את כל ממצאי הביקורת והורה ליישמם על אתר, פרט להמלצה אחת והיא לבטל את הסיווג א"ת לבגירים, אותה ביקש לבחון על-ידי צוות מקצועי שהקים על אתר. בסופו של דבר, כשנתיים מאורח יותר, סיווג הא"ת לבגירים, שנעשה בו כאמור שימוש שערורייתי, בוטל.

אני מבקש להוסיף בשולי הדברים, ובהמשך לדברי על התנהלות הארגון מול גורמי הביקורת החיצוניתאת העובדה כי ביקורת זו גם שימשה את משרד מבקר המדינה בביקורת שקיים על סדרי סגירת תיקים פליליים בשל היעדר עניין לציבור, בדוח 56ב' לשנת 2005, עמ' 353 – 378.

  • אבטחת כוחותינו (מ"י/שב"כ) במתקני חקירה של השב"כ בבתי מעצר משטרתיים

מטעמים ברורים לא ארחיב בעניין ביקורת ואסתפק ואומר כי ביקורת זו נעשתה בשיתוף פעולה מלא עם משרד מבקר שב"כ, עד כדי כך שנשקלה אפילו הכנת דוח משותף על הביקורת. כידוע מאז זרמו מים רבים בירדן ובתי המעצר המשטרתיים הועברו לאחריות שב"ס.

בשנת 2004

  • ניפוק דלק למתנדבי המשמר האזרחי

הביקורת חצתה מגזרים ומחוזות ועסקה בעניין רגיש הנוגע להספקת תלושי דלק למתנדבי המשמר האזרחי אשר משתמשים בכלי הרכב הפרטיים שלהם במהלך התנדבותם.

הוצאות לחקירות ולמודיעין

הביקורת בדקה את ההוצאות במגזר החקירות והמודיעין על הנושאים הבאים: מחקרי תקשורת, עדי מדינה, גמולים למקורות, מדובבים, תמלולים ותרגומים. הביקורת הביאה להסדרה ולהתייעלות בשורה של עניינים בתחום רגיש זה.

בשנת 2005

  • דוחות פנימיים

מדובר בביקורת שבדקה את מידת אכיפת חוקי התעבורה על-ידי אנשי משטרה שאינם ממערך התנועה. הנחת היסוד לביקורת הייתה כי מאות אנשי משטרה (גם בלבוש אזרחי), משתמשים בדרך בכלי רכב משטרתיים (חלקם מוסווים), ונחשפים לעבירות תעבורה – חלקן חמורות. ככלות הכול מדובר ב"מכפיל כוח" עצום לאכיפת חוקי התעבורה. הפרוצדורה הייתה כי על איש המשטרה הנתקל בעבירה כאמור, למלא דוח המכונה "דוח פנימי" ולהעבירו לטיפול יחידת התנועה הרלבנטית, שם "ישוחזר" הדוח ויישלח כדין לנילון. ממצאי הביקורת העלו תמונה עגומה ומטרידה על כמות מזערית של דוחות פנימיים שהוגשו על-ידי אנשי משטרה כאמור, ושטופלו כהלכה ביחידות התנועה. הביקורת לא הסתפקה בתיאור המצב הקיים, אלא ביקשה לרדת לסיבתיות. בצעד חסר תקדים יזמתי מהלך בו מחלקת מדעי התנהגות (ממד"ה) ביצעה עבור הביקורת סקר נרחב ובו שאלות שאפשרו ניתוח המצב. המסר הכללי שהתקבל מהסקר תאם את המסקנות ממצאי הביקורת: אדישות ואטימות לאכיפה באמצעות דוחות פנימיים.

  • בטיחות כלי הרכב המשטרתיים

גם ביקורת זו היא דוגמא לפריצת הדרך באיכות הביקורות שנעשו על-ידי היב"ק. כאן "גייסנו" את אגף הרכב במשרד התחבורה, המפעיל בין היתר את הניידות לבדיקת כלי-רכב בדרכים, על מנת שיבדוק את כלי הרכב במתכונת הזהה לבדיקת כלי הרכב האזרחיים הנבדקים במדינה[27]. כמו בכל ביקורת אחרת שהובלתי, המתודולוגיה, לרבות התוקף הפנימי והחיצוני, הייתה תנאי הכרחי לביצוע הביקורות. במקרה זה התוקף הפנימי ניתן מעצם "גיוס" אגף הרכב של משרד התחבורה, לבדיקות כלי-הרכב בפועל; מהלך שנטרל מראש כל טענה נגד איכות ודיוק הבדיקות, שהרי משטרת-ישראל מסייעת לאגף בבדיקות, ואכיפה מאסיבית בדרך זו מתבצעת לאורך השנים. מענה לסוגיית התוקף החיצוני נתתי גם כן. התוקף החיצוני נועד לבסס את הטענה כי מדגם כלי הרכב שנבחר להיבדק, אכן מייצג את כל כלי הרכב במשטרה. המדגם נעשה בסיוע הסטטיסטיקאי הבכיר של המשטרה, סגן-ניצב דוידי גרדר-שגיב, ובאישורו, כי אכן מדובר במדגם מייצג.

הביקורת עצמה נעשתה בפועל במתכונת של מבצע. מאות כלי-רכב נקראו על אתר להתייצב לבדיקה, במספר אתרי בדיקה ברחבי הארץ. בעשרות רבות של כלי-רכב משטרתיים נמצאו ליקויים חמורים. כמה מהם לא הורשו לצאת מאתר הבדיקה בנסיעה אלא אך בגרירה. בשולי הדברים ראוי לציין כי חלק מהצלחת הביקורת נבע מהשתתפותם של המתנדבים שגויסו ליב"ק, אשר אפשרו להכפיל את מניין קציני היחידה ובכך לאייש את כל אתרי הבדיקה שנבחרו, ולקיים את הבדיקה כמעט על כל כלי הרכב שעלו במדגם. על פרויקט המתנדבים ביב"ק ארחיב בהמשך.

בשנת 2006

חלק מהביקורות מתוכנית העבודה של שנת 2006 הסתיימו אחרי שסיימתי את תפקידי ביב"ק בתאריך 13.7.2006. עם זאת רובן נעשו ביוזמתי ותחת הנחייתי.

  • סחר בבני אדם

האתגר המקצועי שעמד בפני הביקורת הזו היה גיבוש מתודולוגיה אשר תתאים לבדיקת מימד של איכות אכיפת החוק, בתופעת פשיעה ייחודית, הכוללת גם היבט ויקטימולוגי מהותי. לשמחתי, גובשה שיטה אופטימאלית לבדיקת הנושא שבאמצעותה נמצאו פערים מהותיים בין המדיניות המוצהרת של הארגון, ובין מימושה בפועל, בכל הנוגע לטיפול המשטרתי בתופעה. דוח הביקורת כפי שהופץ בארגון, יכול לשמש כ"מערך שיעור" בהיבטים שונים של תקיפת תופעת הסחר בבני אדם.

  • מענקי השתלמות ולימודים

ההצעה לבדיקת הנושא הועלתה על ידי חשב משטרת-ישראל, במסגרת ההכנה הסדורה של תוכנית העבודה לשנת 2006 שכללה, בין היתר, פנייה לכל סגל הפיקוד הבכיר של הארגון לקבל הצעות לביקורות על-ידי היב"ק. החשב, בהסבירו למבקרים את הרקע להעלאת הרעיון, ציין כי החשב הכללי פנה אליו בעניין, וביקש כי תקוים ביקורת בעניין. מדובר בסכומי כסף ניכרים, הניתנים לקצינים בכירים בסמוך לפרישתם לצורך לימודים שונים, בארץ ובחו"ל. התברר כי מענקים אלו נעשו ללא אמות מידה ברורות, תוך חריגה מהנורמות המחייבות. יצוין כי משרד מבקר המדינה קיים ביקורת גם על זה במסגרת ביקורת על תנאי פרישה של קצינים בכירים במשטרת-ישראל, בשירות בתי הסוהר ובצה"ל, דוח 58 ב' לשנת 2007, עמ' 3 – 24.

  • כילוי סמים

כידוע, הסמים הנתפסים על-ידי משטרת-ישראל, ומדובר בכמויות היכולות להגיע למספר טונות מדי שנה, מושמדים בתום כל ההליכים המשפטיים הנוגעים אליהם. ההליך נקרא כילוי והוא מתבצע במתקן שיש ברשותו תנורים רבי עוצמה וסידורים אחרים הנדרשים לביצוע הליך שכזה, ועומדים בדרישות החוק בכל הנוגע לשמירה על חוקי איכות הסביבה. למותר לציין כי הוצאת הסמים מהמחסנים השונים והובלתם למקום הכילוי, וכל הליכי התיעוד, הם מבצע לוגיסטי ואבטחתי מורכב, עתיר סיכונים. הביקורת התלוותה לתהליך, מתחילתו ועד סופו, והציפה נקודות תורפה קריטיות.

ביקורת מיוחדות

ביקורת מיוחדת היא ביקורת המבוצעת על פי צורכי השעה, לפי הוראת המפקד הממונה על יחידת הביקורת.

ביקורות מיוחדות ראויות לציון

בשנת 2003

  • מבצע סגירת תיקים במפלג התביעות של מחוז תל-אביב

מדובר במבצע שהטיל צל כבד על איכות אכיפת החוק במדינה. בתהליך שכונה "מבצע" נסגרו כ- 13,000 תיקי חקירה שהועברו על ידי יחידות החקירה במחוז תל-אביב, לטיפול מפלג התביעות המחוזי, לאחר ששכבו שם כאבן שאין לה הופכין, ונסגרו כאמור בצורות משונות ושונות[28]. המפקח הכללי דאז, שלמה אהרונישקי, ביקש כי היב"ק יקיים ביקורת על התנהלות המבצע. כאשר קיבלתי המטלה הגדרתי לעצמי ולביקורת כי היא תעסוק אך ורק בבדיקת התנהלות המבצע. היינו התכנון, אישור התוכנית, הפיקוח והבקרה וכיוצא באלה דברים. את הבדיקה הפרטנית של תיקים, אם נסגרו בסמכות וכדין, השארתי לבדיקת הגורמים המקצועיים באגף החקירות/מחלקת חקירות ותביעות.

בלית ברירה הטלתי את מטלת הביקורת על קצין מהיחידה שגילה אנטגוניזם לביקורת מסיבות וממניעים שאין כאן המקום לפרטם. אחד הליקויים החמורים שנתגלו בביקורת היה כי המבצע יצא לדרך מבלי שאושר על-ידי פרקליטת המחוז. החמור מכך היה כי התקיימה ישיבה אצלה, בה הוצגה לה התוכנית, אך פרקליטת המחוז ביקשה להיוועץ קודם עם פרקליט המדינה, ורק לאחר מכן ליתן למחוז את האישור. המבצע כאמור יצא לדרך מבלי להמתין לאישור. המבצע, שנסגרו במהלכו תיקים רבים בחוסר סמכות, ואף נגד עבריינים פעילים, התנהל ללא פיקוח ובקרה והביא לתוצאה הבלתי נסבלת שתוארה לעיל. אחת ההמלצות של הביקורת, אשר נגעה לראש מפלג התביעות, הועברה לטיפול מחלקת המשמעת של המשטרה.

בשנת 2005

  • ההערכות להתנתקות

ההתנתקות שהתבצעה בקיץ 2005, הייתה ללא ספק אחד המבצעים הגדולים והמורכבים שנוהלו על-ידי משטרת-ישראל מאז ומעולם. במהלך ההכנות למבצע, הוטל על היב"ק לקיים ביקורת על ההכנות למבצע. כשאני לוקח בחשבון את האופן שהמשימה הוטלה על היב"ק, אינני מוציא מכלל אפשרות כי היא ניזומה כצעד דפנסיבי, "כסת'ח" בעגה היומיומית. עם זאת, המטלה השתלבה היטב עם תפיסתי המקצועית כי הביקורת הפנימית אינה צריכה לבוא על תהליכים שהסתיימו, אלא גם על תהליכים בזמן אמת, "על תקן" של שותף עסקי להנהלת הארגון.

ביקורות פתע

ביקורת פתע היא ביקורת הנעשית ללא התראה מראש במטרה לבדוק נושא מסוים ביחידה, או את מכלול עבודת היחידה, או אם תוקנו ליקויים שנתגלו בביקורות קודמות.

ביוזמת סגן המפכ"ל אהרונוביץ ובניצוחו, החלו להתבצע בשנת 2003 ביקורות פתע במשטרת-ישראל במתכונת מתכללת מטא"רית, חסרת תקדים בארגון.

הביקורות נעשו על פי מודל שהוסדר בנוהל אשר כלל את התהליכים הבאים: היחידה המבוקרת נבחרת ע"י סגן המפכ"ל בהתייעצות עם המפכ"ל. מספר ימים לפני ביצועה, מכנס ראש יב"ק את נציגי האגפים לתדרוך, בו נמסר להם על מיהות היחידה המבוקרת ודגשים לביקורת. התדריך מנוצל גם לסיכום והפקת לקחים מן הביקורת הקודמת.

בתום התדריך נערכים האגפים המקצועיים לביקורת ביחידה שהוגדרה, תוך הקפדה על מידור מירבי. ערב הביקורת, מתדע סגן המפכ"ל את מפקד המחוז הנוגע על קיומה. מרבית הביקורות החלו בדיוק בשעה 06:00, תוך הפתעה מלאה של היחידה המבוקרת. תהליך הביקורת נמשך בפועל כ- 4-5 שעות, ובסיומו התבצעה שיחת סיכום בהשתתפות סגן המפכ"ל. בשיחה השתתפו, בנוסף לקציני היחידה המבוקרת ומפקדיה, גם בעלי תפקידים בכירים מהרמות הממונות.

מכל המשובים שנתקבלו ומן ההתרשמויות הלא פורמליות, ניתן לציין כי מעבר להיבטים הקונקרטיים של הצבעה על ליקויים מבצעיים ופעולה מיידית לתיקונם, תרמה הביקורת במתכונת זו, ליחסי הגומלין תקינים בין המטא"ר ליחידות השטח, ולתחושת האחריות המשותפת שבין יחידות המטה ובין יחידות הקו.

ביקורת מעקב

ביקורת מעקב היא ביקורת חוזרת, באותה יחידה, המבוצעת בעקבות ממצאי ביקורת קודמת, ושמטרתה לבדוק אם תוקנו הליקויים שנמצאו בביקורת קודמת.

ניהול סיכונים

ניהול סיכונים הוא פעילות מובנית ושיטתית לזיהוי וניתוח סיכונים, העלולים להשפיע על יכולתו של הארגון להשיג את מטרותיו. הגישה המסורתית בה המבקר הנו מעין "פקח", אשר בא לבדוק בדיעבד פעולות של הגוף המבוקר, פינתה את מקומה לגישה הרואה את המבקר כשותף עסקי. על פי גישה זו הביקורת הפנימית מוערכת על פי תרומתה לקידום והשגת מטרות הארגון, כאשר בסיס עבודתה הוא ניהול סיכונים. על הביקורת הפנימית לסייע לארגון על ידי הערכת חשיפת הארגון לסיכונים הנוגעים לשליטה ולפעולות אחרות אשר בליבת הארגון. המשמעות המעשית של הפעלת הביקורת באוריינטציה של ניהול סיכונים, היא בעיקר על-ידי בדיקת תהליכים אסטרטגיים.

כאשר הגעתי ליב"ק ובדקתי את תוכנית העבודה שהוכנה לשנת 2003, וגם של שנים קודמות, מצאתי כי הן לא הוכנו על בסיס הערכת סיכונים. תוכנית העבודה של שנת 2003 אשר עודכנה מיד בסמוך לכניסתי לתפקיד, ושלוש אלו שבאו אחריה, כבר נעשו על בסיס הערכת סיכונים מובנית ושיטתית.

פוקוס על בדיקת ניצול המשאבים הקיימים

ככלל, ניתן לומר כי ביקורת פנימית מתבססת על שתי גישות. האחת, עניינה ביקורת על הפעלת המשאבים הקיימים – האם היא נעשית על פי הנהלים הקיימים, והאם המשאבים מנוצלים באפקטיביות: היינו האם ניתן להפיק תועלות נוספות מהמשאבים הקיימים. הגישה השנייה פונה לפערים בין המשאבים הקיימים ובין אלו הנדרשים לביצוע משימות נדרשות, ובלשון אחרת: אלו משאבים נוספים נדרשים על-מנת לבצע את המשימות הנתונות.

בשים לב למחסור הידוע והמתמשך במשאבים העומדים לרשות משטרת-ישראל, שונה הפוקוס בעת ביצוע ביקורות על ידי היב"ק, על ניצול המשאבים הקיימים, ולא על הדגשת הפערים בין המצוי לרצוי. הנחת עבודה זו התבססה גם על ההבנה כי הביקורת הפנימית אינה גורם "עוקף אגף התכנון", אשר אמון על הקצאת המשאבים בתוך הארגון. בכל מקרה בו פנתה היחידה המבוקרת להדגשת הפערים בין הקיים לנשאף, היה עליה להצביע על עבודת מטה שנעשתה על ידה ועל ידי הרמות הממונות מעליה, על-מנת לתקף את הצורך בתעדוף מחוזי או אגפי שונה, תוך ויסותים או התייעלות פנימית.

ככלות הכול ביקורת המבוססות אך על בדיקת הפערים במשאבים עלולה לייתר את הביקורת הפנימית במובן הצרוף של המושג, ולהפוך את יחידת הביקורת לאגף תכנון ב'. יתרה מזאת, מתן אפשרות לגורמים המבוקרים להשיב על ממצאי הביקורת ולהסבירם, כפונקציה של מחסור במשאבים, מאיינת במידה רבה את הביקורת על סדירות ואפקטיביות, ומנטרלת תהליך אמיתי של תיקון הליקויים.

כאשר ביקשתי כי יבדקו גם יעילות בתפקוד של היחידות המבוקרות, נתקלתי בהתנגדות עזה מצד כמה מהקצינים ביחידה, אשר טענו כי מתפקידם לבדוק אך ורק סדירות, התאמה לנהלים, ולא יעילות, או על אחת ומה אפקטיביות.

ככלל, הביקורות נעשו על ידי קצין מבקר אחד, כל אחד בתחומו המקצועי. זאת הייתה התפיסה וזאת הייתה שגרת העבודה. קצין שבא ממגזר החקירות אמור היה לעשות ביקורות ביחידות החקירה. קצין שבא מהאג"ם – ביקורות באג"ם, וכך הלאה. כך נוצר מצב שאם לא היה קצין ביחידה ממגזר מסוים, המגזר הזה לא נבדק. במילים אחרות, בארגון כמו משטרת-ישראל קיימים מאות מגזרים מקצועיים, הן בתחום הייעודי, והן בתחום המנהלי. לשיטתם, אם רצו לקיים ביקורת כמעט בכל תחום, הרי יחידת הביקורת הייתה אמורה למנות עשרות רבות של קצינים, אם לא למעלה מזה.

התפיסה כי הביקורת הפנימית היא מקצוע בפני עצמו, וכמעט כל מבקר אמור לבצע ביקורות כמעט בכל התחומים, הייתה לזרה. גם עבודה בצוותים – הייתה בגדר איסור, שגרה כזו עלולה להפרות, או לגבות זה את זה חס ושלום. ככלות הכול התנהלות כזו עלולה הייתה לייעל ולהשביח את העבודה ביחידה, רחמנא לצלן. למותר לציין כי מיד עם הגעתי, כל מטלות הביקורת התנהלו אך ורק בצוותים.

מיקור חוץ

מיקור חוץ (Outsourcing) בביקורת הפנימית אינו אמור להיות משאת נפשו של המבקר הפנימי, אולם במקרים הנדרשים, בייחוד כשאין בידי המבקר הפנימי חלופה ראויה אחרת, שׂומה עליו לא להסס ולהשתמש בהליך זה. אלא שביב"ק שמעו על מיקור חוץ, לכל היותר, מקריאת מאמרים מקצועיים בתחום הביקורת הפנימית, אם בכלל. לראשונה מאז שהוקם היב"ק בשנת 1974, ביקשתי מסגן המפכ"ל תקציב יעודי ליב"ק, למיקור חוץ, אשר ייכנס לבסיס התקציב של היחידה. התקציב אושר וכך יכולתי לקיים ביקורות באמצעות מיקור חוץ.

שלוש ביקורות נעשו בשיטה זו. על שתיים כבר דיברתי (הביקורת בנושא בטיחות כלי רכב משטרתיים, בה נשכר אגף הרכב של משרד התחבורה, המפעיל את הניידות לבדיקת בטיחות כלי רכב בדרכים; והביקורת היחידתית ביאל"כ). ביקורת נוספת שבוצעה בדרך זו הייתה הביקורת על ניהול הפרויקטים במנ"ט, מנהל הטכנולוגיות, הגורם האחראי בין היתר על מערכות המידע והמחשוב בחייל. לצורך הביקורת נשכר שירות מחב' "זיו האפט". זו הייתה הפעם הראשונה שמנ"ט נחשף לביקורת מקצועית בתחומו, שנעשתה על -ידי גורם בעל שם מפורסם. שוב הוכיח היב"ק כי אין עניין, נושא ויחידה שאינו "בדיק".

שיחות סיכום

שיחת סיכום מתבצעת בתום עריכת הביקורת ותכליתה כפולה. ראשית, נועדה היא להביא בפני המפקדים את ממצאיה העיקריים של הביקורת ולקבל את תגובתם הראשונית. ליחידה המבוקרת תהא הזדמנות לפעול לתיקון הליקויים עוד לפני הפצת הדוח הראשוני (טיוטת הדוח). שנית, השיחה מאפשרת לקבל משוב מיידי על הביקורת באמצעותו ניתן יהיה לתקן פגמים שנפלו בביקורת גופה.

על פי הנחיית סגן המפכ"ל התבצעו שיחות הסיכום בפני מפקדים ברמת מפקד מרחב ומעלה, ובהשתתפות ראש יב"ק. נתברר כי שיחות בפורום שכזה תרמו להאצת תהליך תיקון הליקויים וישום ההמלצות, להחשת התגובה של היחידות המבוקרות לטיוטת דוח הביקורת, ולתחושת האחריות המשותפת בין גורמי הקו, המטה והביקורת.

עד תחילת שנת 2003 שיחות סיכום היו חלולות. לא זו אף זו, דיון "כהלכתו" על ממצאי הביקורת, היה מושג זר לחלוטין. לא קיים.

דיונים על ממצאי ביקורת

על פי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב – 1992, דיון על ממצאי ביקורת הינו דיון אשר אמור להתקיים בהנהלת הארגון תוך 45 ימים מיום הגשת דוח הביקורת. לדיון מטרות אחדות ובעיקרן וידוא כי כל הליקויים תוקנו, כי ננקטו הצעדים למניעת הישנותם, והחלטה אם לאמץ את המלצות הביקורת. ניתן להפיק מדיון כאמור תועלות נוספות כגון הערכת בעלי התפקידים המבוקרים, הערכת הביקורת ועוד.

לצערי, במהלך תקופתי התחלפו 4 ממונים עלי, שלא רק היו בעלי אישיות שונה, אלא גם החזיקו בתפקידים שונים ובדרגות שונות. עובדה זו השפיעה לא מעט על קצב קיומם של הדיונים על ממצאי הביקורת, ובהכרח על השלכותיהם.

שת"פ עם המבקרים בגופים הביטחוניים

ביוזמתי, ולאחר שנפגשתי בנפרד עם כל עמיתי בגופים הביטחוניים, הוקם פורום מקצועי של המבקרים הפנימיים בגופים הביטחוניים: צה"ל, שב"כ, שב"ס והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, "המוסד". הפורום עסק בעניינים מקצועיים הנוגעים לביקורת הפנימית בארגונים הביטחוניים. כך גם סייעו חברי הפורום איש לעמיתו בכל הנוגע ללימוד מערכים שונים בארגונים בהם הם משרתים. כך לדוגמא נעזר היב"ק בצה"ל ובשב"כ על-מנת ללמוד כיצד מנוהלים התשתיות והפריסה, או צי הרכב, כחלק מהסקר המקדים לביקורות שנעשו בנושאים אלו. אחד ההישגים החשובים של הפורום היה השתלמות בת 3 ימים רצופים שקיימנו לכל אנשינו, בנובמבר 2005.

תעודה על ההשתתפות בהשתלמות לעובדי הביקורת הפנימית בגופים הביטחוניים
תעודה על ההשתתפות בהשתלמות לעובדי הביקורת הפנימית בגופים הביטחוניים

על מנת להמחיש את רמתה הגבוהה ואיכותה של ההשתלמות, אציין כי בשיחת הפתיחה נשאו ברכות בין היתר השופט אליעזר גולדברג, מבקר המדינה לשעבר ומאיר דגן ראש המוסד, שהלך לעולמו בשנת 2016. בין המרצים והמשתתפים בפאנלים אציין את: האלוף במילואים, ד"ר יום טוב סמיה; יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר; פרופ' שמעון שטרית, שר המשפטים לשעבר; עו"ד אמנון זכרוני; פרופסור רון שפירא, הדיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ועו"ד משה שחל, שר לשעבר בממשלות ישראל.

נהלי יב"ק

משנת 2003, אז הופצו לראשונה נהלי יב"ק, ועד סוף תקופתי, הוכנו והופצו למעלה מ- 20 נהלים, המתווים ומסדירים את פעילות הביקורת הפנימית והבקרות בארגון. הנהלים עסקו בהיבטים הבאים: מבנה דוח ביקורת, אופן ביצוע ביקורות פתע וביקורות יחידתיות מטא"ריות, הסדרת המעקב אחר תיקון ליקויים, ההתנהלות מול גורמי הביקורת החיצונית, הכשרה והסמכת קציני ביקורת פנימית במשטרת-ישראל, ומתכונת לבקרה במשרדים ובתחומים הבאים: מרכז שירות לאזרח (מש"ל), חקירות נוער, חקירות אלימות במשפחה (אלמ"ב), זיהוי פלילי, רישום ומוצגים, חקירות (כללי); מודיעין, סיור, אבטחה, תנועה, קהילה ומשמר אזרחי אק"מ, משמר-הגבול (מג"ב), לוגיסטיקה (את"ל), בטיחות ומשאבי אנוש (אמ"ש).

הכנת הנהלים והפצתם כאמור נעשתה בהליך סדור שכלל הכנת טיוטת הנוהל ביב"ק, הפצתה להערות המחוזות והאגפים, עיבוד סופי של הנוהל והפצתו כמקובל בארגון.

נהלי לשכת המבקרים הפנימיים בישראל

כזכור, רצף הנורמות לביקורת הפנימית במשטרת-ישראל שהתוויתי, נע מהוראות החוק, פסיקת בתי- המשפט, פקודות משטרת-ישראל, תורת ההפעלה, נהלי יב"ק ועד לנוהלי לשכת המבקרים הפנימיים בישראל. הכללת נהלי לשכת המבקרים הפנימיים במסגרת הבסיס הנורמטיבי להפעלת הביקורת הפנימית בארגון, נועדה למלא מספר תפקידים. ראשית, בכל מקום שאין הנחיה מפורשת ברצף הנורמות, ראוי לפנות לקובץ זה. שנית, הכללת נהלי הלשכה מתיישבת עם הוראות החוק ועם התפיסה המקצועית של הביקורת הפנימית בחייל.

נהלי הלשכה מתפרסמים בקובץ הנחיות מקצועיות וכוללים שני אלו:

  1. תקנים מקצועיים לביקורת פנימית, המבוססים על ה- Standards for the Professional Practice of Internal Auditing מטעם ה- Institute of Internal Auditing של ארצות- הברית.
  1. הנחיות מקצועיות, המבוססות על החוק והתקנים המקצועיים, ומוצאים מטעם הלשכה.

לקראת ההשתלמות הראשונה שקיימתי לקציני היב"ק ולקציני הבקרה באגפים ובמחוזות, עוד ביוני 2003, הכינותי חוברת עם לקט מקורות לבסיס הנורמטיבי לביקורת הפנימית במשטרת-ישראל, ובה הכללתי מקובץ ההנחיות של הלשכה את הגדרת המקצוע ואת הקוד האתי.

פרק שלישי: ניהול היב"ק

החזון

חזון של יחידה מבטא את ההבנה שלה לגבי מה היא מבקשת להיות, גם מבחינת מקומה בארגון, או כיצד היא רוצה שהעולם בה היא פועלת ייראה ויתייחס אליה. החזון מתייחס אל עתיד לא מוגדר, והוא מהווה כמקור להשראה, כמצפן ניהולי לפיו היחידה צריכה להתנהל. החזון אמור להיות מנוסח בקצרה, באופן הממצה את לב ליבו של ייעוד היחידה, מוציא את כל הטפל, וקל לזכירה. החזון, כמקור להשראה, אמור להיות מאתגר, שאפתני, ואולי אפילו בלתי ניתן להשגה, אבל ראוי וערכי.

חזון יב"ק הוגדר לאחר דיונים מעמיקים בשנת 2004[29], והוא משקף את השאיפה לבסס את היחידה כגוף מטה, המוכוון לסייע לפיקוד משטרת-ישראל להשיג את מטרות הארגון בצורה מיטבית, ביעילות ובמסגרת שלטון החוק. וזהו החזון:

יישום ממצאי הביקורת הפרטית והמלצותיה בכל הארגון

הגשמת החזון משמעותה איון הליקויים, שהתגלו בביקורות השונות, בכל הארגון. למימוש חזון שכזה נדרשות בין היתר איכויות בביצוע מטלות הביקורת ובמעקב אחר תיקון הליקויים, שאותן ניתן להשיג על-ידי התמקצעות והגברת האפקטיביות של הביקורת הפנימית בארגון.

ערכים

הערכים הם אמונות ועקרונות לגבי האופן הראוי לתעדף את העבודה, ולהוציאה מהכוח את הפועל, שעל כל אנשי היחידה לקיים. מעבר ובנוסף לערכים של הארגון, שישה ערכים הצבתי כנר לרגלי וכמצפן ליחידה כולה והם:

עיסוק בעיקר ובתיקוף

המבקר הפנימי יבדוק נושאי ליבה, עניינים מהותיים הנוגעים לסדירות, ליעילות ולטוהר המידות, ולא בזוטי דברים. התנהלותו אמורה להתבצע על בסיס מתודולוגיה אמפירית, שתבסס תוקף פנימי וחיצוני.

אומץ ורגישות

הביקורת הפנימית תחול על כל נושאי המשרה בארגון, ללא יוצא מן הכלל, ותתקיים ללא מעצור שאינו מן העניין. עם זאת, היא תתנהל בהתחשבות מרבית באילוצי הגורמים המבוקרים.

עיתוי

הביקורת תתנהל על פי תוכנית העבודה השנתית, ועל פי תוכנית מטלת הביקורת הספציפית, תוך עמידה על מסגרות זמן סבירות ומתוחמות, בייחוד במשך הזמן שבין שיחת הפתיחה ועד לדיון על ממצאי הביקורת. מטלת ביקורת הנמשכת לאורך זמן בלתי סביר, או שיהוי רב בין מועד הפצת הדוח ובין קיום הדיון על ממצאי הביקורת, מביאים לא רק לזילות בביקורת, אלא בכרסום בחיוניותה.

יושרה

ראש יב"ק ואנשיו, יקיימו את האתיקה המקצועית בהקפדה יתרה, ויצטיינו במתן דוגמא אישית בהתנהגותם ובתפקודם. עליהם להיות ללא רבב מוסרי ועם שיפוט ערכי גבוה.

גיבוי

גיבוי הדדי אינו רק ערך, אלא דרך פעולה, על בסיס כבוד הדדי ובמסגרת הקוד האתי. חיפוי אינו גיבוי. ביטוי לגיבוי ראוי הוא נטילת אחריות מלאה גם במקרים של אי הצלחות וכשלים.

אהבת הארגון

קיום ביקורת פנימית במקצועיות, ב"שותפות עסקית", ולא מתוך מניעים זרים כמו נקמנות וכד'.

יעדים ומדדים

אסף חפץ, בעת שכיהן כמפכ"ל בין השנים 1994 – 1997, הוביל בתבונה רבה תוכנית אסטרטגית למשטרת-ישראל, ובין היתר החליט כי הארגון יתנהל גם על-פי יעדים ומדדים שנתיים (יעמדי"ם). לצורך הטמעת השיטה בארגון, החליט אסף חפץ כי ההתנהלות במתכונת זו תתחיל באופן חלקי וניסיוני ("פיילוט") והיא תיושם ביחידות האופרטיביות "יחידות השטח". יהודה וילק המפכ"ל שבא אחריו, החליט כי היעמדי"ם יהיו חלק בלתי נפרד משגרת העבודה בארגון, על כל יחידותיו, הן בשטח והן במטה. כאשר הגעתי ליב"ק בחודש מרץ 2003, לא היו יעמדי"ם ליחידה לשנת 2003. ואילו באשר לשנת 2002, היה אומנם מסמך שהוגדר כיעמדי"ם ליב"ק, אולם למעשה היה זה תוכנית עבודה שנתית, סטנדרטית, שהייתה נהוגה ביב"ק מקדמת דנה, מעין "סידור עבודה".

לקראת סוף החציון הראשון של שנת 2003, נעשתה ביחידה עבודת מטה יסודית, שכללה הערכת מצב מעמיקה, אשר על פיה הוגדרו יעדים ומדדים לחציון השני של שנת 2003. היעדים שהוצבו כאמור ביטאו את התפיסה כי המבקר הפנימי אינו "פקח", או צופה מן המצד הבוחן ושופט תהליכים, בדרך כלל בדיעבד; אלא הוא שותף עסקי, הרואה עצמו חלק מהנהלת הארגון ונושא באחריות להצלחתו. ובהתאם הוגדרת מטרת העל של היב"ק: שיפור פעילות הארגון באמצעות ביצוע ביקורת פנימית. עיקרי הבעיות והאתגרים, היעדים, המדדים, ומידת השגת היעדים בסוף השנה, מפורטים בטבלה 1.

טבלה 1: הבעיות, האתגרים, היעדים, המדדים, ומידת השגתם בשנת 2003

יעד הבעיה / אתגר היעד המדד ההישג
1 אנשי היחידה אינם מעודכנים בידע המקצועי בתחומי עיסוקם שיפור הידע המקצועי של אנשי היחידה 80% מקציני היחידה עוברים שתי השתלמויות היעד הושג במלואו
עובדות המזכירות עוברות השתלמות היעד הושג בציון טוב
2 פקודות מטא"ר והוראות המשטרה בנושא הביקורת אינן מעודכנות תיקון הוראת המשטרה מס' 2.02.08 ופק' מטא"ר 11.03.07, 11.03.08 הגשת טיוטות לעדכון ההוראה והפקודות הוגשו הצעות לתיקון ההוראה ופקודת מטא"ר 11.03.08
3 הקשר עם קציני הביקורת באגפים ובמחוזות הינו רופף שיפור והידוק ממשקי העבודה עם קציני הביקורת ביחידות מ"י ביצוע 4 מפגשי עבודה בחציון בוצעו 3 מפגשים
4 התייחסות היחידות לדוחות ביקורת מגיעות באיחור קיצור משך הזמן לתגובות המבוקרים קבלת מענה ל- 80% מהדוחות בתוך חודש מקבלתם ביחידות היעד הושג כמעט במלואו

גם בשנים שבאו אחר כך בהן שימשתי כראש היחידה, הוגדרו ליחידה יעדים מאתגרים, שהשתלבו עם יעדי הארגון, וגובשו מדדים תקפים לבדיקת מידת השגת היעדים.

בניין הכוח והפעלתו

בניין הכוח והפעלתו נעשתה בהלימה מלאה ליעוד ותפקידי היחידה, לתורת ההפעלה ולאסטרטגיה, לחזון, לערכים, וליעדים שתוארו לעיל כפי שארחיב להלן.

כוח האדם ביחידה

זהו כמובן נושא רגיש מאין כמוהו ועליו תקום ותיפול כל מסגרת בארגון. האמת חייבת להיאמר, גם אם איננה במסגרת התקינות הפוליטית שהתקדשה בשנים האחרונות במקומותינו. עד לשנת 2003, חלק מהקצינים ששרתו ביחידה, הגיעו אליה בגלל "סידור עבודה", היינו "הנחתות" מלמעלה כדי לפתור בעיית שיבוץ כזו או אחרת. חלקם היו כל כך ממורמרים ומתוסכלים, עד כדי כך שאם הייתה להם שביעות רצון מעבודתם, הייתה זו אך ורק כתוצאה מנזקים ותקלות שהם הסבו בתחכום רב. היינו, נזקים שהצליחו לגרום לאחרים מבלי שייפגעו בעצמם.

ניתן לומר, על דרך המליצה, כי במקרים רבים נורמות העבודה ביחידה היו במסגרת "שמונה – אפס – ארבע" (4 – 0 – 8). היינו, להגיע במקרה הטוב בשעה 08:00 (תחילת העבודה אמורה להיות בשעה 07:30); לעשות מעט מאד, ולהסתלק בשעה 16:00, כאשר יום העבודה אמור להסתיים בשעה 17:00. כאשר התעמתתי עם אחד הקצינים על עניין הנוכחות בעבודה, אמר לי: "אל תפריע לנו, לא יפריעו לך", וזו אינה מליצה, זה ציטוט מדויק.

במשך שלוש השנים בהן שרתתי ביב"ק, פעלתי לרענן את כוח האדם ולקלוט אך ורק קצינים איכותיים בעלי אופק קידום ושירות. במהלך שנים אלו, היחידה הלכה ונעשתה צעירה יותר. במהלך השנים 2003 – 2005 ירד הגיל הממוצע של אנשי היחידה בכ- 4 שנים. בתחילת שנת 2003 היה הגיל הממוצע ביחידה כ- 50 שנה. בתום שנת 2005 לא רק שאנשי היחידה לא התבגרו בשלוש שנים, אלא סטטיסטית הם נעשו צעירים יותר, וגילם הממוצע עמד על כ- 46.5 שנה. בהתאמה גם ממוצע ותק השירות בחיל וביחידה ירד. כאשר הגעתי ליחידה היו שם אנשים ששרתו בה שנים ארוכות מאד, תרתי משמע. הממוצע עמד על כ- 21 שנות שירות ביחידה! כעבור כשלוש שנים, משך זמן השירות הממוצע עמד על כ 8.5 שנה.

יודגש כי כל 6 הקצינים שהצטרפו ליחידה בשנים אלו, עברו תהליך מיון קפדני אשר ביסס את החיוניות בהכרת הביקורת הפנימית במשטרת-ישראל כמקצוע, וההכרח בהצבת האנשים המתאימים ביותר לתפקיד קצין ביקורת פנימית ביב"ק.

גיוס והפעלת מתנדבים

לנוכח העובדה כי תקן קציני הביקורת ביחידה עמד על 8 קצינים: 3 בתקן סגן-ניצב ו- 5 בתקן רב-פקד, מצאתי לנכון להעצים את כמות כוח האדם ואיכותו על-ידי גיוס והפעלת מתנדבים, בחזקת: "מכפיל כוח" – במלוא מובן המילה. כך החלה עבודת מטה לגיוס מתנדבים ליב"ק. בשלב הראשון אותרו מתנדבים מקרב אוכלוסיית הגמלאים (בדרגות רב-פקד עד ניצב-משנה) שפרשו משנת 2000 ואילך. התקיימו שני מפגשים עם המתעניינים. הנכונות להתנדב הייתה מעל המצופה. אולם מרביתם עמדו על כך כי הם יגויסו במסלול משא"ז. התנדבות במסלול משא"ז מקנה זכויות ביטוחיות עודפות. אולם משהתברר לי כי לא אוכל לגייס מתנדבים במסלול זה[30], נאלצתי לעבור לגיוס במסלול האגף למשאבי אנוש[31]. בסופו של דבר ולאחר תהליך ממשוך מאד[32], גויסו שלושה מתנדבים. שניים קצינים לשעבר בחייל (אחת עורכת-דין והשני שירת גם כתובע משטרתי). המתנדבת השלישית הייתה מבקרת פנימית במקצועה, שבאותם ימים למדה ביקורת פנימית וציבורית לתואר שני, באוניברסיטת בר-אילן.

תרומתם של המתנדבים לביקורת על בטיחות כלי הרכב המשטרתיים, לא תסולא בפז, והם הביאו תועלת נוספת גם בכמה ביקורות נוספות. אולם שיתוף הפעולה בין חלק מקציני היחידה ובין המתנדבים חשף כיעור, שהכרתי עוד בימים ששרתי בתחנות משטרה בהן היה כוח מתנדבים משמעותי של משא"ז. המתנדבים, בדרך כלל, הם אנשים חדורי מוטיבציה ובעלי איכויות אישיות מעל לממוצע. לעומת זאת, ישנם שוטרים וקצינים שרמתם האישית, או המוטיבציה שלהם, נופלת מאלו של המתנדבים. כל עוד משרת המתנדב את איש המשטרה ומקל עליו במישרין, יהיה שיתוף הפעולה תקין וסדיר. אך אם במהלך העבודה המשותפת "יפריע", בלשון סגי נהור, המתנדב לשוטר, הרי אז ימצא השוטר אלף ואחת דרכים להיפטר ממנו, גם על חשבון טובת היחידה והארגון.

הנוהל המשטרתי להפעלת המתנדבים, המוזכר בהערת שוליים מס' 31, לא אפשר לי להחזיר למתנדבים הוצאות נסיעה שהיו להם כדי להגיע להתנדבות. עובדה שהייתה אבן נגף בייחוד לאחד מהם, שגר בצפון הרחוק. למרבה הצער, עם סיום תפקידי ביב"ק, הסתיימה גם הפעלת המתנדבים ביחידה, וספק אם סיום תפקידם נעשה כראוי ובצורה מכובדת.

השתלמויות מקצועיות

במשך שלוש השנים שכיהנתי כראש יב"ק, התקיימו ביחידה השתלמויות מקצועיות, ואנשי היחידה נשלחו להשתלמויות מקצועיות[33], בהיקף העולה על כל ההשתלמויות שנעשו גם יחד מאז שהוקמה היחידה בשנת 1974.

ההשתלמויות שעברו אנשי היחידה בשנה זו כללו: השתלמות בת יומיים בנושא ביקורת פנימית, סדנא דו-יומית בנושא תחקיר מבצעי, השתלמות בניהול סיכונים, הכרה ושימוש במערכות מידע: שימוש במחשב ובתוכנת האופיס, פלילי-אדם (פל"א), עמדת ניתוח נתונים (ענ"ן), וניהול ידע בארגון (ני"ב). בנוסף התקיימו ביקורים מקצועיים בבזק ובמרכז תחמושת בצה"ל במהלכם נפגשנו לדיונים מקצועיים עם בעלי תפקידים רלבנטיים: מבקרים פנימיים וממונים על הביטחון. על השתלמות אחת הרחבתי את הדיבור בסעיף: שת"פ עם המבקרים בגופים הביטחוניים.

מחשוב, מערכות מידע וספרות מקצועית

מחשבים אישיים

בתחילת שנת 2003, כמעט ולא היו ביחידה מחשבים אישיים, להוציא מחשבים אחדים (שולחניים בלבד וישנים) שהיו אך ורק במזכירות ולראש היחידה. אותם מחשבים, שימשו בעיקר לצורך הדפסת מסמכים, שגם אותם הדפיסו במתכונת הדומה להדפסה במכונת כתיבה. בקושי ידעו להשתמש בתוכנת ה- Office. לדוגמא: סיעוף של מסמך (מספור) נעשה ידנית, לא אוטומטית. אם היה צורך בטבלא שהשתרעה על פני מספר עמודים, היו פותחים טבלא חדשה בכל עמוד חדש. כיתוב כמו: עותק x מתוך y עותקים, הדפיסו על כל עמוד בנפרד, כמו במכונת כתיבה, כאשר את המספרים היו ממלאים ידנית, אחד לאחד. איש לא עשה מצגת ב- PowerPoint. על ה- Outlook וה- Excel איש לא שמע! לא דוא"ל, ולא לו"זים ב- Outlook. כזכור, השנה היא 2003, כאשר לכל קציני המטה, ללא יוצא מן הכלל, כבר היה מחשב על שולחנו.

למותר לציין כי עד סוף שנת 2003, לכל אדם ביחידה היה מחשב אישי, וכל לו"ז היחידה וההודעות התנהלו באמצעות ה- Outlook.

קומפסטט CompStat

מיד בסמוך לכניסתו של יהודה וילק לתפקיד המפכ"ל, בינואר 1998, הוא אימץ את הקומפסטט ככלי ניהולי לפיקוח על מידת הישגיהן של יחידות משטרת-ישראל ואופן תפקודן, וכתהליך עבודה[34]. ניתן לומר כי כל הארגון התנהל סביב הקומפסטט, שבמידה רבה נעשה כמוסד ארגוני. ביב"ק, לעומת זאת, הקומפסטט היה מושג אבסטרקטי, לא מוכר ולא שייך. רק במהלך שנת 2003, לראשונה מאז הוכנס הקומפסטט לשימוש במשטרת-ישראל כאמור, השתלבה הביקורת הפנימית בתהליך.

"פלילי – אדם" (פל"א)

בתחילת שנת 2000 פותחה והוטמעה במשטרת-ישראל מערכת מידע אדירה למגזר חקירות, אשר באמצעותה מתנהלים כל תיקי החקירה ויחידות החקירה וכינויה: "פל"א"[35]. בשנת 2003 המערכת כבר פעלה כמעט בכל יחידות החקירה במשטרה. ביב"ק היא לא הייתה מוכרת. למעשה היא הייתה עבור אנשי היחידה בחזקת נעלם. כאנקדוטה אציין כי כאשר ניסיתי להטמיע את השימוש במערכת ביחידה, ככלי לביקורת פנימית, שלחתי את אחד מקציני היחידה, שעיקר עיסוקו היה בתחום הביקורת בחקירות, להשתלמות על המערכת. כעבור כמה שעות הוא חזר ליב"ק, כל עוד נשמה באפו, וביקש לשחררו מכל עיסוק הקשור במערכות מידע בכלל ובפל"א בפרט.

עמדת ניתוח נתונים (ענ"ן)

ענ"ן היא מערכת מנהלית אשר באמצעותה ניתן לקבל נתונים רב תחומיים על הארגון, לרבות תקן מול מצבה: החל בציוד לחימה וכלי רכב, וכלה בכוח אדם. למותר לציין כי ביב"ק איש לא שמע על דבר קיומה של המערכת. במהלך הזמן נפתחו ליחידה עמדות ענ"ן אחדות ונעשה בהן שימוש אינטגרלי בעבודה השוטפת.

מערכת למעקב אחר תיקון ליקויים

מנ"ט, בסיוע היב"ק אפיין מערכת מידע ממוחשבת לביקורת הפנימית והבקרה במ"י ("יעל") אולם לא נמצא תקציב לפיתוחה. המערכת אמורה הייתה גם לסייע בתהליכי המעקב אחר תיקון הליקויים שנתגלו בביקורות השונות. מתוך ההבנה כי המעקב אחר תיקון הליקויים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הביקורת, וכתחליף למערכת, פיתח קצין היב"ק, רפ"ק משה אלק, מערכת המבוססת על מערכת ה- Excel, שכותנה "רמזור", ואשר אפשרה מעקב יעיל אחר תיקון ליקויים.

ניהול מאגר מידע ברשת האינטראנט

אחד מתפקידי היב"ק הוא לשמור את המידע הטומן בחובו את ממצאי הביקורת. דוחות הביקורת משמשים כמקור בעל ערך רב לא רק ללימוד והפקת לקחים, על מנת להימנע מהישנות הליקויים שנגלו במהלך הביקורות, אלא אף מהווים מעין "מערך שיעור" לניהול יחידה או נושא. בנוסף יש לדוחות ערך היסטורי-ארגוני.

לשם שמירת המידע באופן אשר יקל על שליפתו לפי מילות מפתח וכד', הוקם מאגר מידע ברשת האינטראנט המשטרתית ובה דוחות ביקורת המסווגים עד "שמור". בנוסף נמצא במאגר גם חומר מקצועי מגוון העומד לרשות כל המשתמשים ברשת הפנים ארגונית.

קובץ חוקים

קובץ חוקים, שבשעתו כונה בארגון על שם מוציאו לאור "בורסי", מעודכן, לא היה ביחידה. מיד עם הגעתי דאגתי להביא ממחלקת חקירות ותביעות שני קבצים מעודכנים. זהו עניין שמן הסתם נראה לקורא זניח, שולי וטפל – אבל הוא מיטיב לתאר ולהמחיש את עדכניותה והתמקצעותה של היחידה.

מורשת והווי

אומנם היב"ק היא יחידה קטנה יחסית, אולם כל יחידה "בריאה", חייבת לקיים תרבות של מורשת והווי.

במסגרת מורשת היחידה, נפגשתי עם כל ראשי יב"ק לדורותיהם, מהראשון שבהם, ודאגתי להציב את תצלומיהם במקום בולט במשרדי היחידה, עם ציון שמותיהם והתאריכים בהם כיהנו בתפקידם. המשכתי והשבחתי את המסורת היפה שהייתה ביחידה לקיים הרמת כוסית פעמיים בשנה, לכבוד ראש השנה וחג הפסח, בהשתתפות אנשי היחידה, מתנדביה וגמלאיה. לראשונה בתולדותיה של היחידה השתתף באירוע גם סגן המפכ"ל שהיה הממונה על ראש היחידה. לצערי, לאחר שסיימתי את תפקידי נפסקה מסורת זו למשך כמה שנים. למיטב ידיעתי התצלומים של ראשי היחידה לדורותיהם היו כלא היו.

הקפדתי לקיים בכל יום לאומי (יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל) טקס מכובד – ולא היה זה דבר המובן מאליו ביחידה. וכמובן המסורת של טיולים יחידתיים נשמרה ואף ביתר שאת.

אפילוג

בתאריך 13.7.2006, עם "פיצוץ" פרשת משה קצב, מוניתי לשמש כסגן ראש צוות החקירה המיוחד (צח"מ) שהוקם לחקור בפרשה, ובכך למעשה סיימתי את תפקידי כראש יב"ק. אומנם, כפי שהסברתי בסעיף שדן בחוק הביקורת הפנימית, מינוי מבקר פנימי לתפקיד שאינו מאלו המנויים בחוק אינו תקין, אך מאחר ובמילא כבר הייתי בסוף תקופת כהונתי, על-פי סיכום שהיה לי עם המפכ"ל משה קארדי עוד מנובמבר 2005, כבר לא היה לי עניין להתנגד למינוי – הגם שכזכור בויכוח על מיהות המבקר הפנימי של משטרת-ישראל, ידי הייתה על התחתונה. לא זו אף זו, בתפקיד בצח"מ ראיתי מעין תקופת "צינון" בין תפקידי כראש יב"ק ובין התפקיד החדש שהייתי אמור להתמנות אליו, שבכל מקרה היה צריך להיות במגזר החקירות. ואכן, במהלך תפקידי בצח"מ, הוחלט על המינוי שלי לתפקיד ראש זרוע חקירות ביחידה הארצית לחשיפה פשיעה חמורה ובין לאומית (היאחב"ל). מי שמילא את מקומי מאז שעזבתי את היב"ק ועד ליום בו נכנס לתפקיד ראש יב"ק הבא, ניצב-משנה אבינועם בירן, היה סגן-ניצב גדי דורון, ששימש כממלא מקומי, לאורך כל תקופתי ביב"ק. למרבה הצער האיש הטוב הזה הלך לעולמו בטרם עת ביוני 2016.

לא כך רציתי לסיים התפקיד כראש יב"ק ולהעבירו לבא אחרי. לעזוב את היחידה בן לילה ולהשאירה בידי ממלא מקום. למותר לציין כי כאשר הגעתי ליאחב"ל, גם שם קודמי כבר היה בחופשת פרישה מזה מספר חודשים (על אופן העברת התפקידים בארגון כבר דיברתי בהערת שוליים מס' 2). יחד עם זאת, אין להשוות את האופן בו קיבלתי אני את התפקיד ביב"ק, ובין האופן בו נכנס הבא אחרי לתפקיד. לא רק שהשתדלתי לקיים חפיפה מסודרת איתו, והקצין שמלא את מקום ראש יב"ק עשה זאת ביעילות, עד לרגע בו מחליפי נכנס לתפקיד, ואף עמד לרשותו ותחת פיקודו גם לאחר מכן; אלא שהיחידה שקיבל מחליפי הייתה יחידה מסודרת ובתנופת עשייה.

לסיום, כמה דברים בנימה אישית:

הובלתי מהפכה שקטה ביב"ק. "מהפכה" במובן החיובי של המושג, "שקטה" במובן הקונסטרוקטיבי. דומני כי במושג זה השתמש המפכ"ל שלמה אהרונישקי בעצמו, בדיון בספ"כ, בו תיאר את מה שקרה ביב"ק מאז שנכנסתי לתפקיד.

לא אוכל שלא להיזכר בדברים שאמרתי לאנשי היחידה עם היכנסי לתפקיד. בין היתר אמרתי כי אני בעל תכונות של איש המרתון, ולא של איש הקראטה. הסטריאוטיפ של איש הקראטה הוא של מכה באחת ומסיים. איש המרתון, לעומת זאת, הוא רץ למרחקים ארוכים. אני אכן רצתי ריצות מרתון, כמעט בכל מזג אויר ותנאי סביבה. אין לי ספק שחלק מאנשי היחידה ואחרים, לאחר ששמעו ממני את הדימוי הזה, גיחכו לעצמם ואף צחקו מאחורי גבי. המציאות הוכיחה כי את המרתון הזה, הכהונה כראש יב"ק, סיימתי עם תעודת הצטיינות, ועם חיוך רחב מנחת.

ישנם כאלו שאני חב להם תודה והערכה על תמיכתם ועזרתם, וייתכן ובלעדיהם לא הייתי מצליח לממש ולו אף חלק מתוכניותי. מסיבות ברורות לא אוכל למנות את שמותיהם, אולם הם צרובים בזיכרוני בהוקרה עמוקה.

הערות שוליים:

[1] מדובר בצוות שהוקם ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, וכלל נציגים ממספר משרדי ממשלה רלבנטיים. הדוח כלל תאור מפורט של המצב הקיים באכיפה ובטיפול בקורבנות הסחר, והמלצות לתיקון המצב, אשר סוכמו לאחר ויכוחים קשים עם גורמים שונים שאותם ניהלתי בהצלחה מרובה. הדוח הונח על שולחן הממשלה ואושר על-ידה.

[2] על חפיפות לא מסודרות במשטרת-ישראל אמרה ועדת הבדיקה לבחינת מערכת אכיפת החוק בפרשת פרניאן והשוטר צחי בן-אור ז"ל (2007), בראשות השופט זיילר, את דברה בפרק 8, וכל המוסיף גורע.

[3] בג"ץ 8192/04.

[4] לצורך המחשת הטיעון על העדר תרבות הביקורת בארגון, אביא מדברי שתי ועדות חקירה חשובות שבדקו היבטים הנמצאים בלוז עבודת המשטרה, במועדים רלבנטיים לכניסתי לתפקיד ביב"ק. הראשונה היא "ועדת אור", ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראליים באוקטובר 2000, שציינה בתמצית הדו"ח, מיום 1.9.03, כי בהתנהלות ובתרבות הארגונית במשטרת-ישראל נמצאו: אי סדירות בנהלים (סעיף 36), ליקויים בהטמעת נהלים (סעיף 37), עמימות במתן הנחיות (סעיף 38), תופעות שכיחות של אי קיום נהלים ופקודות (סעיף 39), תרבות של אי דיווח אמיתי ותחקיר אמיתי (סעיף 40), תופעה נרחבת של העדר תיעוד (סעיף 40), וכי אין מסורת של יישום לקחים שהמשטרה עצמה הפיקה (סעיף 42).

לא זו אף זו, "ועדת זיילר", ועדת הבדיקה לבחינת מערכת אכיפת החוק בפרשת פרניאן והשוטר צחי בן-אור ז"ל (2007),  מצאה כי משטר של ביקורת ובקרה לא פעל בכל התקופה הרלבנטית ביחידות המשטרה שדובר בהן (סעיף 4.1), וכי כאשר ביקשה הוועדה ללמוד ממספר לא קטן של עדים, שהעידו בפניה, כיצד פועלת בקרת המשטרה, היא לא קיבלה תמונה בהירה. עם זאת מציינת הוועדה כי מבעד לאי בהירות זו מבצבצת בבהירות תמונה של אי קיום בקרה, או של קיום בקרה בלתי אפקטיבית (סעיף 4.7). יתרה מזו, הוועדה קבעה כי בנוסף על בקרת המפקד התקופתית, יש גם בקרה מרכזית מטעם המטה הארצי (יב"ק), אולם היא לא הצליחה לשמוע מהעדים שהעידו בפניה אם ואיך מתבטאת פעולתה בביקורת במחוז (סעיף 4.8).

[5] פקודות משטרת-ישראל הן הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי אשר הוצאו מכוח החוק (פקודת המשטרה).

[6] לתדהמתי התברר לי כי ראש יב"ק לא הוכר כמבקר הפנימי של משטרת-ישראל, ועל כך בפרק: מיהות המבקר הפנימי.

[7] ראוי לציין כי על פי סעיף 13 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב – 2002, מבקר השירות ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים ועם סיום כהונתו לא ימלא תפקיד אחר בשירות. זהו מודל ראוי המעצים את מעמד המבקר ותורם להבטחת עצמאותו ואי תלותו באחרים לצורך קידומו. במקרה שלי למשל, הייתי הקצין הראשון שמונה לראש יב"ק שלא פרש לגמלאות בתום תפקידו, אלא מילא תפקיד נוסף מתוך שאיפה להתקדם הלאה. זאת כאשר, במידה רבה, הקידום מותנה בהמלצות נושאי משרה שהיו מבוקרים שלי.

[8] כאשר נכנסתי לתפקיד התברר לי כי הגורמים המבוקרים על-ידי היב"ק היו לכל היותר דרגי ביניים. כאשר העליתי את דרג הגורמים המבוקרים עד ללא הגבלה, נתקלתי בהתנגדויות לא מעטות גם ביחידה עצמה. לדוגמא, ההתנגדות שנתקלתי בה מצד קצין ביחידה בדרגת סגן-ניצב, לקיים ביקורת מיוחדת בה בין היתר הגורם המבוקר היה מפקד מחוז תל-אביב, כפי שארחיב בהמשך.

[9] בהיכנסי לתפקיד, הממונה על ראש יב"ק היה סגן המפכ"ל, ולא המפכ"ל. בהתחשב באופיו וגודלו של הארגון נראה לי כי זהו מצב סביר, בתנאי שהמפכ"ל מקבל את כל דוחות הביקורת ואת סיכומי הדיונים על ממצאיהם. עם זאת בתקופתי התבלבלו היוצרות לא פעם. לשפל מדרגה הגיע המצב כאשר מחודש אוגוסט 2004 ועד פברואר 2005 הוכפפה היחידה לראש המטה, קצין בדרגת תת-ניצב. ממרץ 2005 הוכפפה היחידה, יחד עם עוד מספר יחידות מטה ויחידות אופרטיביות, לאגף חדש שהוקם בראשות ניצב, שנקרא אגף המטה. אגף זה פורק בדצמבר 2005 ותפקיד הסמפכ"ל הוקם לתחייה והיב"ק הוכפף אליו.

[10] למותר לציין כי הוראה זו לא קוימה עד להגעתי, ואם קוימה, אזי לא באופן שיטתי ומובנה, כחלק בלתי נפרד מתהליך הביקורת.

[11] היו מספר ניסיונות "לשאוב" אותי לעבודות מטה שונות, אותם הצלחתי להדוף, בין היתר, על שימוש בסעיף זה.

[12] עד שנת 2003 המצב בארגון היה די עגום. קצינים "הונחתו והוצנחו" ליחידה מבלי לשאול את ראש יב"ק. הצלחתי לשנות המצב, מקצה אל קצה, בכל הנוגע לקצינים בדרגות רב-פקד, שאיש מהם לא התקבל ליחידה אלא ברצוני המוחלט. לגבי קצינים בדרגת סגן-ניצב, הצלחתי הייתה חלקית בלבד.

[13] בשנת 2006 הונפה לעברי חרב חדה לקצץ בתקן סגן-ניצב. עם לא מעט מניפולציות, שכללו הסכמה לקלוט קצינה בדרגת סגן-ניצב, בתמורה לאי ביטול התקן, הצלחתי למנוע הקיצוץ. דוגמא נוספת היא ההצעה שהועלתה להכפיף את היחידה לתלונות הציבור (ית"צ) לראש יב"ק. יודגש כי הכוונה לא הייתה להחזיר עטרה ליושנה, כאשר בין השנים 1977 – 1995, היב"ק והית"צ היו תחת פיקוד הממונה על הביקורת ותלונות הציבור, בדרגת תת-ניצב, שהיה כפוף ישירות למפכ"ל, והיה חבר בספ"כ. משהיה לי ברור כי האיחוד המוצע יהיה על חשבון הביקורת הפנימית, התנגדתי לו, ובהצלחה, למרות שאם הייתי מסכים לו הייתי כנראה מפיק ממנו תועלת אישית גבוהה מאד.

[14] הענקת המינוי התקיימה באירוע חגיגי בתל-אביב, בתאריך 5.1.2005, שהיה ערב מיוחד מאד עבורי, בין היתר כי למחרת השתתפתי במרתון טבריה.

[15] הפאנל התקיים בתאריך 2.6.05 במלון "דן פנורמה" בת"א-יפו, בהשתתפות: נורית שניט, פרקליטת מחוז המרכז לשעבר; אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה לשעבר; חברת הכנסת זהבה גל-און; השר לשעבר משה שחל; ויעל גרמן, ראש עיריית הרצליה.

[16] "הוראות המשטרה" הן הוראות כלליות, אשר מוציא המפכ"ל באישור השר הממונה, והקובעות עקרונות לעניין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה, והבטחת פעולתה התקינה, מכוח סמכותם מהחוק (פקודת המשטרה).

[17] פקודות המטה הארצי הן פקודות כלליות שמוציא המפכ"ל, והנוגעות להפעלת משטרת ישראל מכוח סמכותו מהחוק (פקודת המשטרה).

[18] במדינת ישראל מחזיקים שלושה נושאי משרה בתואר: מפקח-כללי, והם: מפכ"ל המשטרה, המפקח הכללי במשרד החוץ (אחראי בין היתר על טוהר המידות במשרד, והמפקח הכללי במשרד ראש הממשלה, האחראי על תחום הביקורת במשרד.

[19] הכוונה לדוח השנתי מס' 54ב' לשנת 2003, עמ' 279 – 304.

[20] ההתנהלות המקצועית והנבונה שציינתי מורכבת מכמה מרכיבים. ראשית האמון שגורמי הביקורת החיצונית רוכשים לביקורת הפנימית. היו מקרים בהם עלה עניין לבדיקה, ונמסר ממני כי הוא נבדק על ידי, או מתכונן להיבדק על ידי, ומתוך הערכה כאמור למקצועיות הביקורת הפנימית, משכה הביקורת החיצונית את הנושא מתוכניתה. לא זו אף זו, הטיפול המעמיק שקיבל כל דוח של ביקורת חיצונית, מצידי, שכלל בדיקה מעמיקה של המתודולוגיה (תוקף פנימי וחיצוני) ותהליך הבדיקה בכלל, מעבר למה שהגורם המבוקר בארגון ידע לעשות או רצה לעשות, הביאה את הביקורת הפנימית לא פעם, לבדוק את עצמה אם רצוי לה להסתער על משטרת-ישראל עם בליל של ביקורות רדודות, או להתארגן כדבעי ולקיים ביקורות ראויות.

[21] בדרך כלל מרבית הנהלים נכתבו ad-hoc מתוך רצון להסדיר בעיה שנתעוררה או לצורך כסת"ח (כיסוי תחת בעגה) לשמו.

[22] לדוגמא מגזר החקירות שעד למועד כתיבת שורות אלו, לא הצליח לכתוב תורת הפעלה.

[23] שיחת סיכום אמורה להתקיים בסופה של הביקורת ביחידה, עוד לפני שמופצת טיוטת דוח הביקורת, ומטרתה לאפשר ליחידה המבוקרת להבהיר עניינים אשר לדעתה לא הובהרו די צרכם במהלך הביקורת, ולתקן על אתר ליקויים שנתגלו.

[24] בשעתו: משרד בכל תחנה (כ- 50 תחנות), לשכה בכל מרחב ויחידות מרחביות אחרות (18 מרחבים), ענף בכל מחוז ויחידות מחוזיות אחרות (6 מחוזות), כל מדור במטה הארצי (7 אגפים ועוד כעשר יחידות "על-אגפיות", ובכלל זה בתי-הספר הארציים, ומפלג בכל יחידה מיוחדת. במג"ב: 8 מחטבים, 106 פלוגות, וכעשר יחידות אופרטיבית אחרות, ועוד.

[25] ראוי לציין כי הסד"כ: סדיר (קבע) ומילואים במחלקת בו"מ גדול פי עשרת מונים מהסד"כ של היב"ק.

[26] יודגש כי הביקורת לא עסקה בתיקי א"ת קטינים.

[27] על-מנת להחמיר ולהקפיד על האתיקה, שילמנו עבור השירות שקיבלנו על כול מכונית שנבדקה, לפי תמחיר שנותני השירות עשו, במתכונת של מיקור חוץ.

[28] ראה פרוטוקול מס' 68 מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מיום 13 באוגוסט 2003 ופרוטוקול מס' 515 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מיום 28 ביוני 2005.

[29] ההגדרה שנבחרה הוצעה על ידי סגן-ניצב גדי דורון, קצין ברוך כישרונות מהיב"ק, שלדאבוני הרב נפטר בטרם עת ביוני 2016.

[30] ראוי לציין כי לא פעם אחת, כאשר נזקקתי לשירותי מטה כאלו ואחרים, החמירו איתי נותני השירות החמרה יתרה. ייתכן כי הדבר נבע מתוך התנהלות דפנסיבית לשמה מול הי"בק, אך ייתכן והתנהלות זו נבעה מכוונה להצר צעדי ממניעים שונים. כך למשל במקרה דנן, המשא"ז הפעיל מתנדבים גם לצורך בקרות, כ"לקוח סמוי" וכד', שגויסו במסלול המשא"ז. הפעלה זו הייתה לדידם כדין. אולם הפעלת מתנדבים לביקורות ביב"ק במסלול זה, הייתה לשיטתם אסורה.

[31] ההבדל המהותי נוגע למצב של פציעה, או חלילה מיתה, במהלך התפקיד. במשא"ז ההכרה הביטוחית היא במסגרת משרד הביטחון, ואילו המתנדבים המגויסים על פי נוהל אמ"ש מס' 15.04.01 "העסקת מתנדבים אזרחים במשטרת-ישראל שלא במסגרת המשא"ז", מבוטחים במסגרת הביטוח הלאומי.

[32] ברוח דברי בהערה מס' 30, גיוס שלושת המתנדבים שהסכימו להתגייס במסלול אמ"ש, נמשך חודשים רבים מדי בגלל לשכת הגיוס. הגיוס בפועל נעשה על ידי לשכת הגיוס המשטרתית (של אמ"ש). אולם מאחר וסדר העדיפות של לשכת הגיוס הוא לגייס שוטרים, ובכך הם גם נמדדים, הרי גיוס מתנדבים, בוודאי לא למערך האמ"ש, היה בעדיפות ז'.

[33] יודגש כי הכוונה להשתלמויות מקצועיות, ולא לקורסים המהווים חלק מההכשרה של כל איש משטרה.

[34] מקורו של הקומפסטט ב- NYPD, שם במסגרת רה-אורגניזציה של המשטרה,  תרם גם הקומפסטט את חלקו לשיפור עבודת המשטרה ולהתייעלותה.

[35] יש המפרשים בטעות את ראש התיבות פל"א, כפלילי אלפיים, אך כאמור ראשי התיבות הם פלילי-אדם ומבטאים את היות המערכת מבוססת על הקובץ הפלילי וקובץ האדם שבמאגרי המידע של משטרת-ישראל.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s