אתי אלון

אבי דוידוביץ (2016)

סיפרו לכם שהיא הסגירה את עצמה ביוזמתה המלאה – כאילו גל של חרטה סחף אותה למשטרה * סיפרו לכם שהלקוחות של הבנק קיבלו מהמדינה את כספם בחזרה ואף לא אחד באמת ניזוק מהמעילה * סיפרו לכם שהיא הייתה קורבן של נסיבות חייה * אז סיפרו לכם סיפורי אלף לילה ולילה

 

הבנק למסחר. התצלום מאתר mako מבית קשת.
הבנק למסחר. התצלום מאתר mako מבית קשת.

יום חמישי, 4.8.2016, ועדת השחרורים מקבלת את בקשתה של אתי אלון ומורה על שחרורה המוקדם. שעה קלה אחר כך היא יוצאת מבית הסוהר ופונה לביתה. כשיסתיימו ימיה כאסירה ברישיון היא תהיה ידוענית מבוקשת. יוצע לה לכתוב ספר ותסריט לסרט, והיא תוזמן להרצאות ולראיונות נחשקים בכלי התקשורת. גם לא אופתע אם באופן מפתיע יתברר שהיא תעשה גם קריירה פוליטית. ככלות הכול, יהיה מי שיאמר, מה שהיא עברה בחייה מכשיר אותה לכהן כחברת כנסת לא פחות ממה שהכשיר רבים אחרים, שנעשו לימים חברי כנסת נודעים.

כיאה וכנאה לסֶלֶבּית לעתיד, את יום שחרורה המוקדם ליוו עיתונאים רבים ומרואיינים בעלי שגב לשוני לא מבוטל דיברו עליה בכלי התקשורת. בדרך כלל המסר היה מסר אוהד. היא הוצגה כאישה שהייתה קורבן של נסיבות חייה. כמי שהסגירה עצמה ביוזמתה המלאה וכך נחשפה ערוותם של כל שומרי הסף, שכשלו ונרדמו בשמירה. הדגש שניתן על כך שהיא הסגירה עצמה, ביוזמתה המלאה, עורר תחושה כאילו פרץ של חרטה, של רגשות אשם וייסורי מצפון תקפו את זו שהייתה כביכול אנוסה לעשות את מה שעשתה בבנק למסחר. לא זו אף זו, נאמר עליה כי מערכת אכיפת החוק החמירה איתה מעל ומעבר, במידה מפלה ומקפחת – עד כדי חוסר צדק. חזרו ואמרו לנו כי כל לקוחות הבנק שכספם נגנב – פוצו, ולמעשה אף לא אדם אחד ניזוק ממה שקרה בבנק למסחר, פרט כמובן ל"ציבור" בכללותו, מאחר ומקור הכספים ששולמו ללקוחות הוא מתקציב המדינה. לכל היותר כאמור הודו אוהדיה, "הציבור" נפגע. כאילו היה זה "הציבור" משהו ערטילאי, רחוק ולא נוגע לי או לך.

הסגרה בגלל נקיפות מצפון או משיקולים תועלתיים?

האמת רחוקה מאד מהסיפורים האוהדים שסיפרו לנו. ראשית נסיבות הגעתה למשטרה להסגיר עצמה. בניגוד לרושם שביקשו אוהדיה ליצור, לא הייתה החלטה שנבעה מייסורי מצפון או מתחושה שהיא "לא יכולה יותר" להמשיך במעשיה. באותו יום בו הסגירה את עצמה, 25.4.2002, התקיימה ביקורת של בנק ישראל בבנק למסחר בגלל תהליכים שונים ומשונים שלא נראו סדורים, שאחר כך התברר שהיו קשורים למעילות של אתי אלון ולהסוואתן. הביקורת גם ישבה עם אתי אלון, סגנית מנהלת מחלקת ההשקעות, וביקשה הסברים. השאלות שנשאלועל-ידי הביקורת ירדו לשורש העניין. במהלך אותו יום טענה אלון שאינה חשה בטוב וסיימה עבודתה מוקדם מהרגיל, חשה אצה לעורך דין כשהיא משלמת שכר טרחתו מכספי הגניבות, וביחד איתו הגיעה למשרדי מפלג ההונאה של מחוז תל אביב, להסגיר את עצמה. אין שמץ של ראיה כי לפני אותו יום היא עשתה מעשה כלשהו בכיוון של להסגיר את עצמה. אתי אלון הסגירה את עצמה לא בגלל רגשות אשם או חרטה. היא הסגירה עצמה משהבינה כי הוא עומדת להתגלות ולהיתפס.

האומנם איש לא ניזוק מהגניבות של אתי אלון?

הממשלה החליטה לשלם לכל הלקוחות את הכסף שנגנב מהם כאשר למי שהיה לו פיקדון עד סכום מסוים יקבל 100% מהפיקדון ואילו אלו שהיו להם מעל אותו סכום יקבלו רק 95%. הנה כי כן, מי שטוען שאיש לא ניזוק טוען טענה שאין לה אחיזה במציאות, והאמת היא שכל הלקוחות ללא יוצא מן הכלל – ניזוקו. חלק מהם היו ניצולי שואה. ההמשלה החליטה כי הכסף שיוחזר ללקוחות יכלול גם את הריבית הנהוגה במערכת הבנקאים בישראל. לכאורה הוגן וראוי. אלא שהבנק למסחר, בהיותו בנק "בוטיק", העניק כדין לבעלי הפיקדונות רבית גבוהה מזו שהייתה בבנקים האחרים. מכאן כי כל הלקוחות הפסידו את הרווח שהיה מגיע להם. זאת גם בהתחשב בעובדה שתהליך החזרת הכסף נמשך כמה שנים – בין 4 ל- 6 שנים – הרי הלקוחות היו תלויים בין שמיים לארץ, כמה מהם חלו וכנראה כמה נפטרו מבלי שזכו לראות את הכסף מוחזר להם. זאת מבלי שתאמר מילה על תחושת הבגידה הקשה שהפקידה המסורה והיעילה בגדה באמון המוחלט שהם נתנו בה.

איש לא ניזוק מהמעילה? ומה עם עשרות עובדי הבנק, מפרנסי משפחות מצאו את עצמם בוקר אחד, באביב 2002 בלי מקום עבודה ופרנסה. הבנק למסחר, מקום עבודתם, התאייד. במקום להגיע כל בוקר למקום העבודה בו התפרנסו בכבוד, מצאו עצמם נאבקים על קבלת פיצויים ופנסיה לפי העניין, ולחפש מקום עבודה שישתווה לזה שהיה להם.

איש לא ניזוק מהמעילה? ומה עם בעלי המניות, אזרחים תמימים שביקשו להשקיע כדין את כספם ואינם נושאים באחריות כלשהי למחדלי הפיקוח שנתגלו בבנק. אלו אזרחים שהאמינו כי השקיעו במניה סולידית ולא ספקולנטית, כסוג של חיסכון, והנה נופל עליהם רעם ביום בהיר, הבנק נגנב.

וכעת נדבר על "הציבור" שניזוק, אותו גוף ערטילאי כביכול שאינו שייך לאף לא אחד מהאזרחים במדינה, וכאילו יכול לספוג כל נזק מבלי שזה ייחשב לנזק מוחשי. ראשית יובהר כי "הציבור" העלום הזה לא נשא בנזק של רבע מיליארד ₪ – סכום הגניבה – אלא ביותר מחצי מיליארד ₪ – סכום שכלל לא רק את כספי הלקוחות והרווחים שהגיעו להם, אלא שנועד לכסות נזקים נוספים והוצאות שנגרמו בשל אותה מעילה – לעובדי הבנק, לבעלי המניות ולאחרים. אגב, אגורה אחת היא לא החזירה ושקל אחד היא לא שילמה מהקנס שהושת עליה – 5 מליון ₪.

רק "הציבור" ניזוק, הודו אוהדיה של אתי אלון, כאילו היה זה עניין של מה בכך ולא נזק אמיתי. חלק הארי של הכסף שאתי אלון גנבה הגיע לארגוני הפשיעה בישראל, תדלק אותם והביא לתקופה של פריחה ושגשוג חסר תקדים. מי שחושב שכספים אלו הולכים רק למכוניות יוקרתיות ותכשיטים נוצצים אינו אלא נאיבי. הם גם הולכים למימון חיסולים ההולכים ומתגברים על רקע הלבלוב של הארגונים והתחרות החמסנית השורה ביניהם.

ומימד נוסף לנזק שנגרם לציבור – הוא הנזק שנגרם למוניטין של הבנקאות בישראל. משקיעים בכלל ומחו"ל בפרט מדירים את רגליהם מפעילות עסקית וכספית עם מדינה בה בנק יכול להיבלע בחור שחור בן לילה. החברה האלו אוהבים יציבות וסדירות. בשולי עניין זה ראוי לציין כי שמעתי ברדיו את אחד מאוהדיה של אתי אלון, שהרבה לדבר בגנותם של שומרי הסף שנרדמו בשמירה, ואכן הם ראויים לגינוי. יחד עם זאת, אין ברשלנותו ומחדלו של שומר הסף, יהיה חמור ככל שיהיה, בכדי להקל כהוא זה מאחריותו המשפטי והמוסרי של הגנב. הטלת האחריות המוסרית לגניבה על שומרי הסף כמוה כטענה החלולה כי כולם גונבים אז גם לי מותר.

ונקנח בטיעון האוילי שאתי אלון הייתה קורבן של נסיבות חייה. זו טענה שלצערי מחזיקה מים במציאות בה התוקף נתפס כקורבן והקורבן מואשם בקוֹרבנוּתוֹ, אולם בכל מקרה היא מופרכת. אין מדובר במעשה חד פעמי או בסדרה קצרה של מעשים שהופסקו בגלל שיקולים מוסריים. מדובר בתקופה שנמשכה לא פחות מ- 5 שנים בהן היא ביצעה אלפי פעולות שנועדו לצורך ביצוע הגניבות והסוואתן, שכללו שבירת פיקדונות, יצירת הלוואות פיקטיביות, פתיחת כ- 200 חשבונות פיקטיביים, זיופי מסמכים, הנפקות שיקים, טרנזקציות ועוד כהנה וכהנה של פעילות מתוכננת, מתוחכמת ומתמשכת לאורך שנים. תוך שהיא מכירה באופן אישי את הקורבנות שלה, משרתת אותם עם חיוך ענק וקורעת את ממונם לגזרים. כידוע, כל שהוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על רחמנים.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אתי אלון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s