אתיקה, ערכים ומוסר בניהול המשטרה

אבי דוידוביץ (פברואר, 1991)

המאמר מבוסס על עבודה מסכמת במנהל בקורס פיקוד ומטה (פו"מ) מחזור ל"ט, במכללה לקצינים של משטרת-ישראל

מבוא

המשטרה הינה ארגון פורמאלי בירוקרטי, המהווה נדבך הכרחי במבנה המוסדות לפיקוח חברתי בחברה המודרנית. על המשטרה הפועלת בחברה דמוקרטית מוטלים תפקידים רבים. המכנה המשותף למרביתם הוא השמירה על הסדר החברתי – במובן הרחב ביותר של המילה, תוך שימוש בסמכויות ההולמות את הערכים התרבותיים של החברה הדמוקרטית המודרנית, והנורמות החברתיות הנגזרות מהן. לפיכך האתיקה, הערכים והמוסר הם אחד מאבני היסוד אשר עליהם ארגון המשטרה צריך להיבנות.

ארגון המשטרה הוא ארגון מורכב הכולל מגזרים מקצועיים רבים ויחידות משנה רבות. סדר גודל היחידים המשרתים בו גדול גם בהשוואה לארגונים אחרים הפועלים במדינה. לכן הניהול במשטרה אינו חד-גווני וחד מימדי. פנים רבות לו ותכנים החובקים היבטים רבים ושונים במערך חיי החברה. בהתחשב באופי הארגון, האתיקה והערכים הם חלק אינטגרלי מהניהול במשטרה.

האתיקה המקצועית בכלל, והאתיקה במשטרה בפרט ראויים לדיון לא רק ברמה התיאורטית, אלא בעיקר במישור המעשי, על-מנת להטמיעם כחלק בלתי נפרד מעבודת השוטר ותהליך קבלת ההחלטות על-ידי המפקד במשטרה. בהנחה שניהול ואתיקה הם התנהגויות שניתן ליצור ולשכלל, ובהנחה שאין תחליף ותוקף לניהול במשטרה ללא אתיקה ערכים ומוסר, לא די לבחון את הניהול במשטרה כשלעצמו ואת האתיקה במשטרה בנפרד, אלא יש לאתר את הממשקים ביניהם, לוודא שאכן הניהול והאתיקה משולבים כראוי, ולחבר קצוות הצריכות לכך. אשר-על-כן יש צורך ללמוד לגופו של עניין את האתיקה המקצועית במשטרה ואת הניהול במשטרה. על-מנת להיטיב להבין את הניהול במשטרה יש להכיר את המאפיינים של ארגון המשטרה.

כאמור, אחת המטרות העיקריות של המשטרה ואחת הציפיות הבסיסיות של הציבור מהמשטרה היא התנהגות מוסרית ההולמת את הערכים החברתיים. לפיכך, על הניהול המשטרתי לבנות עצמו באופן כזה אשר יוביל בהכרח להשגת יעד זה. לצורך כך ראוי לבחון ולזהות את הגורמים המשפיעים על התנהגות אתית במשטרה.

הגם שחיבור זה, המוגש כעבודה מסכמת בנושא "מינהל וניהול", אשר נלמד במסגרת הקורס לפיקוד ומטה של משטרת ישראל, הינו ברמה העיונית ועוסק בקונספציות ולא במחקרים, ניתן ליישם ממנו עקרונות רבים הלכה למעשה.

פרק ראשון: האתיקה המקצועית

מהי אתיקה מקצועית?

גל (1990) הגדיר אתיקה כתורת המידות הטובות. לדידו מדובר ב"קול המצפון" הנמצא בין החוק והמציאות היום-יומית. לדעתו, אנו זקוקים לאתיקה מקצועית הואיל והחוק מפגר אחרי המציאות. לדוגמא: העדר חקיקה בנושא הנדסה גנטית או בנושא הפונדקאות לעוברים. גימשי (1991) ציין כי האתיקה והחוק משלימים זה את זה, כאשר האתיקה היא פחות פורמלית מהחוק. לדעתו לא ניתן לקיים תרבות ארגונית ללא אתיקה מקצועית המהווה על דרך המשל, כמעין מילוי בחריצים הקיימים בין הלבנים הבנויים בקיר בניין. לאמור, סתימת החללים הקיימים בין הוראות החוק הפורמליות והמופשטות להתנהגויות בפועל על ידי בעלי תפקידים בארגון. ב"אתיקה מקצועית – מקראה" (1985) מוגדרת האתיקה כמערכת של נורמות התנהגויות, אשר אינן חקוקות בקודקס החוקים הרשמי, ואשר אומצו על-ידי קבוצה של בעלי מקצוע מסוים. נורמות אלו נובעות מערכים תרבותיים הקיימים בחברה בה הקבוצה הרלוונטית פועלת. Summer (1907)[1] ציין כי ההתנהגות החברתית מונחית על-ידי שתי אלו:

א. נורמות אשר נחקקו בקודקס החוקים ואשר הפרתן עלולה להביא לידי ענישה פלילית.

ב. נורמות הנכללות תחת המושג: "ההתנהגות הטובה" אשר לא הוכללו במסגרת החוק. הפרת נורמות אלו אינה גוררת בדרך כלל ענישה רשמית, אך החברה מגיבה על הפרתן באופנים שונים: החל מהשתוממות, לגלוג ונזיפה, וכלה בהחרמה ובהוצאת המפירים אל מחוץ לגדר. לפיכך, גם כללי התנהגות שאינם חקוקים, מחייבים את היחיד, לא פחות ולעיתים אף יותר, מאשר החוק הרשמי.

 בניגוד לחוק אשר ניתן להגדירו במדויק, הרי שאת כללי האתיקה קשה להגדיר בכתב הואיל והם תלויי מצב, זמן ומקום. על-כן חשוב יותר לקבוע את העקרונות המנחים של כללי האתיקה, מאשר את הכללים עצמם. כללי האתיקה המקצועית נוצרו באופן הדרגתי ומתמשך במרוצת שנות התפתחות החברה בכלל, והמקצוע המסוים בפרט. הכללים משקפים את ערכי המוסר של החברה ואת הציפיות שלה מאותו תחום מקצועי, ומהתנהגות הפרטים הממלאים את התפקידים הנדרשים בתחום המקצועי שלהם. אחד הערכים החשובים ממנו נובעות נורמות התנהגותיות רבות הוא העזרה לחלשים. כל המקצועות אשר בהם קבלת החלטות בנוגע לאנשים במצוקה, פיתחו מערכת ממוסדת של אתיקה מקצועית.

האתיקה המקצועית במשטרה

גל (1990) ציין כי עבודת המשטרה מתאפיינת בכך שנדרש מהשוטר להפעיל שיקול דעת עצמאי נרחב. לדעתו ארגונים אשר נהנים מסמכויות רבות מחד ונתונים לביקורת ציבורית מאידך, זקוקים מאד לכללי אתיקה על-מנת למלא תפקידם כראוי. גל מנה שלוש קטגוריות של כללי אתיקה במשטרה:

א. כללים לאיש המשטרה כלפי "הלקוח" שלו

על פי תפיסה זו משרת השוטר לקוח שהינו הציבור, כאשר הגישה של השוטר צריכה להיות "הלקוח תמיד צודק". כללי האתיקה נועדו לפיכך להסדיר ולמסד את מכלול היחסים וההתנהגויות המחייבות את השוטר בשרתו את לקוחו.

ב. כללים בין המפקד לפקודו

מערך היחסים בין המפקד במשטרה לפקודו קובע את "איכות החיים" במשטרה, אשר משפיעה על תפקוד השוטר בכלל והתנהגותו האתית בפרט, כפי שיורחב בהמשך. במוקד מערך היחסים האלו עומדת הדוגמא האישית של המפקד וההגינות שלו.

ג. כללים במערך היחסים של איש המשטרה כלפי הממונים עליו

לאיש משטרה יש לא רק ממונים באופן אישי וישיר שהם מפקדיו במשטרה, אלא גם ממונים מבחינה חברתית כגון: הפרקליטות, בתי המשפט, הכנסת ועוד. אשר על-כן האתיקה המקצועית במשטרה כוללת מכלול של כללים במערך היחסים בין איש המשטרה ובין הממונים עליו.

ב"אתיקה מקצועית" – מקראה (1985) צוין כי ככל שקבוצה מוגדרת כלשהי, או בעלי תפקידים מסוימים, נהנים מסמכויות רבות יותר, כן האתיקה המקצועית נעשית נדרשת ומחייבת יותר. החברה הפקידה בידי המשטרה סמכויות רבות אשר הפעלתן פוגעת, בדרך כלל, בזכויות היסוד של הפרטים בחברה, תוך שהיא מקנה מידה רבה של חסינות לשוטר מפני תביעות – ואפילו מוצדקות – בשל הפרות אלה. זאת הסיבה שהבקרה המצפונית הסובייקטיבית היא רבת חשיבות בעת קבלת החלטות על-ידי איש המשטרה. החברה, בהעניקה לשוטר סמכויות למכביר, ציפתה ומצפה שהן תופעלנה אך ורק מתוך שיקול דעת הכפוף לחוק ולאתיקה המקצועית.

בסעיף 4 לפקודת המשטרה (נוסח חדש) תשל"א-1971 נאמר כך: "לכל שוטר יהיו כל סמכויות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה". הסיפא של הסעיף מקפל בתוכו את החובות החלים על השוטר בצד סמכויותיו. כאן עולה הקשר שבין מקצוע השוטרות לחובת המקצוע והיא "נטילת אחריות". האחריות אשר עליה מדבר המחוקק אינה רק אחריות "טכנית", היינו לבצע את התפקיד באופן טכני, "על פי הספר", אלא הכוונה לאחריות הכוללת גם אחריות רגשית, אחריות אשר ממנה נובעים כללי התנהגות מקצועיים, אישיים וחברתיים. המחוקק הבין כי ישנן אחרויות אשר אותן אין אפשרות להטיל על בעל תפקיד, אלא עליו ליטול אותה בעצמו, כפי שנאמר בחוק: "… ויטול על עצמו…". אולם זאת לדעת, במרבית המקרים כמעט ואין דרך לשפוט באופן אובייקטיבי אם בעל תפקיד מסוים אכן נטל את האחריות אשר אותה היה עליו ליטול. זו שאלה מוסרית סובייקטיבית ולשם כך באה האתיקה המקצועית ומנסה להעריך, בשפה אחידה, את כל אותן ההתנהגויות הרלוונטיות למקצוע.

אופי המקצוע והתפקידים המוטלים על השוטר מחייבים רמת מעורבות אישית-רגשית רבה מאד מצידו, עד כי ניתן לומר כי אישיותו של השוטר הינה אחת "מכלי העבודה" שלו בעת ביצוע מלאכתו. לכן כלי עבודה זה חייב להיות תקין וראוי, בהתאם לציפיות המחוקק והציבור.

פרק שני: המשטרה כארגון

הניהול במשטרה נובע מהמאפיינים של המשטרה כארגון. לפיכך ידון פרק זה במאפיינים של המשטרה מבחינת הארגון ומבחינת הפרטים המשרתים בו.

מאפייני המשטרה כארגון

גימשי (1991) מנה את התכונות הבאות המאפיינות את המשטרה כארגון:

א. מוסד עם מאפיינים "לא דמוקרטיים" מבחינת הסמכויות המוקנות לה כגון שימוש בכוח, לרבות בכוח ממית, הפועלת בחברה דמוקרטית.

ב. ארגון פורמלי-היררכי הכולל, בין היתר, תכנים לא מובנים. לדוגמא, במשטרה אין, ואף לא יכול להיות, מערך מפורט של טיפול בסכסוך שכנים או סכסוך משפחתי.

ג. המשטרה פועלת בחברה אשר בה קיימים פערים בין נורמות חקוקות לבין התנהגויות נורמטיביות שונות. לדוגמא, עבירת תנועה קלה מהווה הפרת נורמה חקוקה, אך בפועל אינה נתפסת על-פי-רוב כהפרת התנהגות נורמטיבית.

ד. המשטרה פועלת בחברה אשר כוללת בתוכה קבוצות אינטרסים שונים ומנוגדים ועליה למצוא לא אחת את שביל הזהב ביניהם.

ה. פעולות המשטרה והצלחותיה תלויות במידה רבה בשיתוף פעולה עם הציבור.

ו. חלק גדול מפעולות המשטרה המתייחסות ליחיד נערכות כאשר היחיד נמצא במצוקה, או במשבר, או במצב של חרדה. אשר על-כן היחיד מקשר את פעילויות המשטרה כנושאות הקשרים שליליים מבחינתו.

ז. המשטרה מתאפיינת בטווח רחב של ציפיות מהציבור, ובהטלת תפקידים רבים עליה מצד סוכנויות שונות בחברה, מול אמצעים ומשאבים מוגבלים העומדים לרשותה.

ח. הארגון נתון תחת ביקורת מתמדת ואינטנסיבית של רשויות אחרות (בתי משפט, מבקר המדינה ואח') ושל הציבור.

ט. המשטרה זוכה לבולטות תקשורתית מובהקת בהשוואה לארגונים אחרים הפועלים בחברה.

י. הקשר והמגע של היחיד עם המשטרה נושא בדרך כלל אופי תיוגי שלילי מבחינת היחיד.

יא. ככל שהמשטרה פועלת יותר בשטח, היא נעשית לכאורה יעילה יותר בכך שהיא הולכת ומתקרבת להשגת מטרותיה. אולם, באופן פרדוכסלי היעילות המושגת כתוצאה מכך, גורמת לחיכוך רב יותר עם הציבור, ויוצרת עומס רב על היחידה המשטרתית. המשמעות הקשה ביותר מבחינת הארגון לכך היא הדימוי השלילי שנוצר אצל הציבור כתוצאה מיתר החיכוך עם המשטרה.

יב. בעבודת המשטרה יש פוטנציאל רב, בהשוואה למקצועות אחרים, לשחיתות.

מאפייני המשטרה מבחינת הפרט המשרת בה

ניתן למנות חמישה מאפיינים המצטברים למכלול, אשר טומן בחובו פוטנציאל ליצירת תת-תרבות הנושאת קוד של לויאליות, אשר עלולה לגרום לשוטרים להתכנס בתוך עצמם, ולראות את עצמם כתלויים זה בזה וכבעלי לגיטימיות להפעיל כוח לרבות כוח ממית (גימשי, 1991). המאפיינים הם:

א. שיקול דעת רחב ביותר של השוטר בעבודתו, הפועל בדרך כלל ללא פיקוח צמוד מצד מפקדיו.

ב. סמכויות שונות המוקנות לשוטר ובכלל זה שימוש בכוח.

ג. עבודת המשטרה כרוכה לעיתים בסכנת נפשות לשוטר.

ד. טווח רחב של תפקידים ומשימות המוטלים על השוטר.

ה. מקצוע השוטרות הוא כ"מעגל חיים". השוטר מחויב לתפקידו 24 שעות ביממה, עובדה המביאה אותו לרמת מחויבות רבה מאד לארגון.

מקצוע השוטרות מתאפיין בעיקר בשוליים אידיאולוגיים רחבים. המימד האידיאולוגי של השוטר רחב יותר מהמימד האידיאולוגי של רבים מבעלי תפקידים בארגונים אחרים. זאת הואיל והשוטר עוסק בתחום ערכי כגון זכויות אדם, מהות המשטר הדמוקרטי וכד'.

לאור כל האמור לעיל ניתן לומר כי המפקד במשטרה חייב להיות מודע למאפיינים אלה, במטרה לנטרל את הגורמים המשפיעים לרעה על תפקוד יחידתו ולחזק את הגורמים החיוביים הקשורים במסגרת שהוא אחראי עליה. דרכי השגת מטרות אלו תלויות בניהול המשטרתי אשר ידון בפרק הבא.

פרק שלישי: הניהול במשטרה

הניהול

כפיר (1990) הגדיר ניהול כתהליך של הבאת בני אדם לפעולה משותפת, לשם השגת מטרות מוגדרות. גימשי (1991) ציין עשרה מרכיבים עיקריים של הניהול, הנושאים רובם ככולם אלמנטים ארגוניים. במידה רבה אלו אלמנטים פורמליים ובירוקרטיים:

  • תכנון
  • ארגון
  • הכוונה
  • בקרה
  • קבלת החלטות
  • תקצוב
  • פתרון בעיות
  • דיווח
  • הפקת לקחים
  • תאום

לעומת מושג הניהול קיים מושג אחר, הקרוב למושג הניהול אך מובחן ממנו והוא המנהיגות. מקובל לטעון כי מנהל טוב הוא מנהל בעל כושר מנהיגות רב. לפיכך ראוי לבחון את מושג המנהיגות.

המנהיגות

למושג המנהיגות הגדרות רבות. נתין לציין שלוש מהן המבטאות רבות אחרות (גימשי, 1991):

  • שילוב של תכונות המאפשרות לפרט להשפיע על אחרים.
  • יכול להחיל את רצון המנהיג על המונהגים, ולהביא ליצירת משמעת, לויאליות ושיתוף פעולה.
  • תהליך של השפעה על פעילות קבוצה מאורגנת על-מנת להשיג מטרה מסוימת.

מנהיגות, בשונה מניהול, כוללת את הנכונות לקחת סיכונים במידה רבה יותר. התכונה הדומיננטית במנהיגות היא החשיבה היוצרת, בניגוד לפיקוח ולבקרה המאפיינת את הניהול. מרכיביה העיקריים של מנהיגות הם:

  • גירוי אינטלקטואלי.
  • נטילת סיכונים.
  • התלהבות.
  • יחסים אמוציונליים.
  • מוסר וערכים.
  • חד משמעות בדברי המנהיג.
  • יוזמה.
  • סמכות.
  • הנעה.
  • אחריות.

מכל האמור לעיל עולה כי הניהול והמנהיגות הם כשני צדדים לאותו מטבע, המשלימים זה את זה. הציפייה היא כי מנהל טוב יפגין מנהיגות ראויה וכי המנהיג הנבון יידע לנהל כיאות.

תחומי המנהיגות במשטרה

הפרקים הקודמים עסקו בבחינת מאפייני המשטרה, ותארו מספר עקרונות הנוגעות לניהול בכלל ולמנהיגות בפרט. פרק זה יתייחס אל תחומי המנהיגות במשטרה על-מנת שניתן יהיה לבחון כיצד האתיקה המקצועית משתלבת בניהול במשטרה. גימשי (1991) ציין כי כאשר מתארים את תחומי המנהיגות במשטרה יש למצוא תכנים המאפיינים את המשטרה ולשלבם במסגרת עקרונות הניהול והמנהיגות כפי שתוארו לעיל. התפיסה המרכזית היא שהמנהיגות הינה "מנהיגות מעצבת", היינו מנהיגות הגורמת לכפיפים לפרוץ אל מחוץ לעשייה הקונקרטית שלהם. הכוונה היא למנהיגות אשר תיטע בפקודים מניע לפרוץ אל מחוץ לציפיות של עצמם בקשר למילוי תפקידם, ולפרוץ מחוץ לקונצנזוס קיים.

כאשר מבקשים להגדיר את המושג "מנהיגות במשטרה" ראוי להדגיש כי הנחת היסוד להגדרה היא כי ההתנהגות והעשייה הם המרכיב החשוב של המנהיגות. אולם מדובר בהתנהגות כפי שהיא נתפסת על-ידי הכפיפים, ולא בהתנהגות "אוביקטיבית" של המפקד. המימד הסוביקטיבי הוא הקובע. לפיכך מוצעת ההגדרה הבאה למנהיגות במשטרה: מכלול התנהגותו ופעולותיו של מפקד במשטרה, הגורם לכך שהוא ייתפס כמנהיג על-ידי שוטריו, הממונים עליו, והציבור הרלבנטי אליו.

המנהיגות במשטרה מתבטאת בארבעה מימדים עיקריים:

א. המימד האישי:

מדובר בכלל הפעולות שמבצע מפקד באופן אישי. יש לציין כי מפקד במשטרה מטפל בתחומים רבים אשר אינם בהכרח שייכים למשטרה במובן הקלאסי של המוסד, כמו לדוגמא טיפול באסון המוני. במסגרת זו ניתן לציין מספר התנהגויות הנדרשות ממפקד במשטרה:

1) קביעת הנורמות הבסיסיות לפיהן פועלת יחידתו:

בהתנהגות זו באה לידי ביטוי "המנהיגות המעצבת". מדובר ביכולת של מפקד לנהל את יחידתו על פי נורמות שהוא קובע, ולהניע את הכפיפים לפעול בהתאם לנורמות אלה. למותר לציין כי נורמות אלו אינן יכולות לעמוד בסתירה לנורמות הכלליות של הארגון, או בסתירה לאתיקה המקצועית.

2) עמידה ללא פשרות על ביצוע מטלה חוקית:

מדובר במובן נוסף הקשור להתנהגות המפקד במשטרה ולאתיקה המקצועית. לא  אחת מופעלים לחצים על המפקד מצד קבוצות אינטרסים שונות שלא לבצע מטלה חוקית כזו או אחרת. זאת ועוד, לעתים ביצוע מטלה עלול להעמיד את תדמית המפקד ויחידתו באור שלילי.

ב. המימד הערכי-מוסרי:

המימד  הערכי מוסרי הוא אחד המאפיינים הבולטים בארגון המשטרה. מימד זה כולל מספר היבטים הקשורים קשר אמיץ לאתיקה המקצועית אשר נדונה בפרק הראשון. גימשי (1991) ציין מספר התנהגויות המצופות ממפקד במשטרה הנובעות ממימד זה של המנהיגות במשטרה:

1) פעולה ללא פשרות למניעת שחיתויות ביחידה:

בפרק השני תוארו מאפייני המשטרה כארגון. בסעיף י"ב נאמר כי בעבודת המשטרה יש פוטנציאל רב לשחיתות, כתוצאה מהסמכויות הרבות אשר מוקנות לשוטר בעת מילוי תפקידו, משיקול הדעת הרחב המואצל לו, ומרמת הפיקוח הנמוכה יחסית הקיימת על השוטר כאשר הוא נמצא בתפקיד. כן יש להוסיף לכך את הפוטנציאל ליצירת תת-תרבות במשטרה, הנושאת קוד של לויאליות, העלולה להביא את השוטרים לראות עצמם כתלויים זה בזה.

כאמור, כל אלו גורמים לפוטנציאל רב למעשי שחיתות במשטרה. לכן, על המפקד ליזום פעולות למנוע מעשי שחיתות ביחידתו. ניתן להניח כי אם ביחידה מסוימת מתגלות שחיתויות – ייתכן ומנהיגותו של המפקד במקום לוקה בחסר.

2) על המפקד לשמש בהתנהגותו דוגמא מוסרית לשוטריו:

גל (1991) ציין כי אל למפקד לנקוט במסרים כפולים. לאמור: מילים לחוד ומעשים לחוד. לדוגמא: בעבודת החקירות כאשר המפקד רוצה להגיע להצלחה תוך כדי חריגה מנוהלים, ומנחה את פקודיו לפעול על פי כללי האתיקה תוך כדי קריצת עין. ניתן לצפות כי במצב זה תתנהל החקירה על פי אמות מידה רעות.

הדוגמא האישית חיונית ביותר לצורך הבאת השוטרים לכלל התנהגות אתית. גל ציין באשר למפקד המטיף לקיים את כללי האתיקה, מי הוא המטיף? האם הוא אדם אשר הגיע להישגים ולאן שהגיע תוך ששמר בעצמו על האתיקה? או שמדובר באדם אשר התיר לעצמו לנהוג אחרת?! ועל כך כבר אמרו חז"ל: "נאה דורש – נאה מקיים".

3) מחנך את שוטריו להתנהג כראוי:

על המפקד במשטרה לחנך את פקודיו להתנהג בצורה נאותה כיאה לשוטרים. מדובר בחינוך להתנהגות על פי כללי האתיקה המקצועית במשך 24 שעות ביממה, ולא רק בזמן העבודה.

4) מחנך את שוטריו לטפל במצבי עימות ומתח לפי עקרונות דמוקרטיים:

גם בתכונה זו של המפקד במשטרה האתיקה המקצועית באה לידי ביטוי מירבי בשילוב עם הדוגמא האישית אשר רבות דובר בחשיבותה.

5) מחנך אן פקודיו למתן משמעות ערכית לעבודת המשטרה:

בניגוד לארגונים רבים אחרים, פעולת המשטרה כרוכה בערכים ומוסר. ביצוע תפקידי המשטרה אינו יכול להתקיים על פי מפרט טכני יבש. אופי המקצוע והתפקידים המוטלים על השוטר מחייבים רמת מעורבות אישית-רגשית רבה מאד. אי לזאת כל התייחסות לביצוע תפקיד חייבת להתקיים מתוך מניעים ערכיים ולא אחרים. לכן על המפקדים להקנות לשוטרים את המשמעות הערכית של עבודת המשטרה.

ג. מימד הציבור:

גימשי (1991) מנה את מימד הציבור בין ארבעת המימדים של המנהיגות במשטרה. לדעתו המפקד במשטרה משמש דמות מוסרית כלפי הציבור. עליו ליצור אוירה המעודדת מעורבות הציבור בפעילות המשטרה. התנהגותו צריכה לגלות רגישות לצרכים של קבוצות שונות בקהילה. כל זאת במטרה להגיע למצב בו לא יתלווה דימוי שלילי למגע של האזרח עם המשטרה.

ד. מימד השוטרים:

במימד זה ראוי להדגיש את ההיבט החשוב ביותר הנוגע לאתיקה, ערכים ומוסר בניהול במשטרה. התנהגות המפקד צריכה להיות כזו אשר תביא לכך שהוא ייתפס בעיני השוטרים כמקור הסמכות הישיר והמיידי בשטח. כך לדוגמא בסיטואציה בו נותן המפקד פקודה לפתוח באש, יקבלו השוטרים את הפקודה כהוראה חוקית הניתנת כדין מבעל סמכות, מבלי שיחששו מלבצע אותה, או שיבקשו קודם לביצועה, לבודקה.

פרק רביעי: הגורמים המשפיעים על התנהגות אתית במשטרה

אחת המטרות החשובות של הניהול במשטרה היא הבטחת ההתנהגות האתית מצד השוטרים, הן בשעת מילוי התפקידים המוטלים עליהם והן בכלל. על המפקדים במשטרה לקיים ולוודא כי העבודה ביחידותיהם תתנהל כדין וברמה המוסרית המצופה מצד הציבור. אי לזאת יש הכרח לזהות את הגורמים המשפיעים על התנהגות אתית במשטרה, על-מנת לנטרל את הגורמים המביאים להתנהגות אתית שלילית ולחזק את אלו התורמים להתנהגות המוסרית הנדרשת. ואלו הגורמים (גימשי, 1991):

א. חשיבה דיכוטומית של "טובים" ו"רעים":

בעיני שוטרים רבים נתפסים עבריינים כ"רעים" (Bad Guys) בשעה שאת עצמם הם רואים כ"טובים" (Good Guys). התייחסות כזו עלולה להביא לחשיבה בנוסח: "אם אני מהטובים – הרי שכל מה שאני עושה הוא טוב, לפיכך מותר לי לעשות הכול במלחמה נגד הרעים" חשיבה דיכוטומית כזו עלולה ליצור אצל איש המשטרה תחושה שהעבריין הוא תת-אנוש.

ב. נעילה על קונספציה:

החוקר המשטרתי עלול להינעל על קונספציה מסוימת, לזכותו או לחובתו של חשוד, ולהתעלם מעובדות או אפשרויות וכיוונים אחרים לחקירה.

ג. מוטיבציה המבטאת מניעים אישיים שליליים:

לדוגמא שוטר בעל דעות פוליטיות מסוימות המחמיר עם אלו הנתפסים בעיניו כמשתייכים לקבוצה פוליטית יריבה ומקל עם אנשים המוחזקים אצלו כ"אנשי שלומו".

ד. אקלים ארגוני ביחידה המעודד שמירה על אתיקה:

אוירה כזו נוצרת בעיקר על-ידי הסברה ודוגמא אישית של המפקדים.

ה. הכשרה פורמלית של השוטר:

מדובר בהתמקצעות של השוטר בכלל ושל החוקר בפרט. הרעיון הוא שאם ניתן לשוטר ידע רחב ומעמיק על מקצועו, נעניק לו כלים טובים ומגוונים לעבודתו, ובכך הוא יטה פחות להשתמש בשיטות פסולות.

ו. לחצים חוץ ארגוניים:

הכוונה היא ללחצים מצד התקשורת, אישי ציבור וכד' אשר עלולים, בתנאים מסוימים, להשפיע על שיקול הדעת בקבלת החלטות; בייחוד כאשר המחליט או המבצע דואג בעיקר ליוקרתו, או לאינטרסים אישיים אחרים.

ז. לחצים פנים ארגונים:

אלו לחצים מצד דרגים ממונים הדורשים יותר גילויים, פחות תיקים פליליים, יותר מעצרים, יותר ביצוע צווי הוצאה לפועל והגשת דוחות תנועה וכד'.

המכללה, אתיקה מקצועית וזכויות האזרח (1990) מונה חמישה גורמים לחריגות מעקרונות האתיקה המשטרתית:

א. תחושת קיפוח אצל השוטר גורמת לו להיות עסוק עם עצמו ולא להקדיש את תשומת הלב הנדרשת לזולתו, לעמיתיו או למקבל השרות.

ב. מוראל ירוד ביחידה עלול להביא את אנשיה לגילויי אדישות.

ג. משבר הפרישה לגמלאות עלול להביא את השוטר לחוסר סבלנות וקוצר רוח ביחסיו עם הציבור.

ד. פקידי ציבור ואישים מושחתים הבאים במגע עם איש משטרה אגב מילוי תפקידו. לדוגמא: ראש עירייה הפונה למפקד משטרה ומבקש לדעת פרטים על תיק חקירה מסוים.

ה. אישיות לא בשלה של השוטר אשר עלולה להביאו להתנהגות שלילית. בהקשר זה צוין כי לנטרול גורם זה מתקיימים במשטרה מבחני מיון לשוטרים ולקצינים.

 

סר רוברט פיל[2] קבע בשנת 1829 מספר עקרונות להפעלת משטרה וביניהם הכלל: "אין תכונה חיונית לאיש משטרה יותר מאשר שליטה מושלמת ביצריו". ואכן, כיבוש היצר הוא בסיס מרכזי להתנהגות מוסרית כלשהי.

פיתוח וטיפוח הגורמים התורמים להתנהגות אתית

גל (1991) ציין כי הטמעת כללי האתיקה לתודעת אנשי משטרה מוטלת על שתי מערכות משטרתיות:

א. מערכת ההדרכה:

על מערכת ההדרכה המשטרתית מוטלת חובה פורמלית ללמד את כללי האתיקה בקורסים השונים, לרבות לימוד הגדרות להתנהגות השוטר בעבודתו והסברת הנורמות להתנהגות ולשיקול הדעת של שוטר בכלל, חוקר, קצין ומשרת ציבור בפרט. תפקידה של מערכת ההדרכה היא להגדיר בכתב את כל הכללים שניתן להגדיר וללמדם.

ב. המפקדים ברמות השונות:

על המפקדים, ברמות השונות, מוטל התפקיד להטמיע את כללי האתיקה במטרה שהם ישמשו כנר לרגלי אנשי המשטרה. על המפקדים לדאוג לכך שהאתיקה תיהיה מחייבת, ועליהם מוטלת החובה להזהיר ולהעניש את מי שאינו נוהג על פי האתיקה. לפיכך על המפקדים להשרות מרוחם, על-ידי דוגמא אישית ובקרה מתמדת, לקיום הכללים הכתובים או נורמות אתיות מוסכמות שלא נכתבו.

להטמעת ההתנהגות האתית נודעת חשיבות מכרעת להחלטות ותגובות של סגל הפיקוד הבכיר במשטרה ביחס להפרות כללי חוק ואתיקה מצד אנשי משטרה. הדגש הוא שאין לנקוט במסר כפול. לדוגמא, כאשר בכירים במשטרה מכריזים מעל במות: "ננקה את המחנה" דהיינו אלו החשודים בטוהר המידות לא יישארו בארגון, וכאשר מתגלה חריג כאמור – הוא נשאר במערכת כאשר מוצאים לכך הסברים שונים. השדר של הפיקוד הוא הגורם המרכזי המשפיע על ההתנהגות האתית של אנשי המשטרה, ולאו דווקא פסיקות של בתי המשפט, אשר אותן לא תמיד יודע השוטר. מה שמשפיע בסופו של דבר על השוטר הוא דעתו של המפקד.

קיום כללי האתיקה – יישום ובקרה

אם המפקד אכן רוצה לדעת אם אנשיו שומרים על כללי האתיקה, מבלי להמתין להערות נוקבות של בתי משפט וגורמים אחרים, עליו ליזום פעולות בנושא כדלקמן:

א. לגלות מעורבות בעבודה. עליו לבחון כיצד בעלי תפקידים שקלו טרם קיבלו החלטות בקשר לפעולות שונות ביחידותיהם.

ב. להיות עם היד על הדופק ולקבל היזון חוזר על האיכות המוסרית של עבודת היחידה, מפגישות יזומות עם גורמים מקצועיים ואחרים בציבור ובמשטרה, כגון:

  • קציני מבחן.
  • פרקליטים מפרקליטות המדינה על מחוזותיה.
  • שופטים.
  • נציגי ציבור.
  • הערכת עמיתים של השוטרים.
  • סקר אקלים ארגוני ביחידה.
  • אזרחים בכלל ועצורים בפרט (אם במסגרת ביקורים בתאי המעצר או בזימונם לשיחה אישית).
  • הרופא המשטרתי.
  • הרעיון הוא לאסוף תמונה משורה של "גורמים מזינים" על ההתנהגות האתית של אנשי המשטרה.

ג. לנקוט בפעולה הדרכתית מעת לעת, אם על-ידי הצגה וניתוח מקרה או הצגת שאלות לבעלי תפקידים כיצד ינהגו במקרה כזה או אחר, והכול על-מנת להוביל את פקודיו למצב שינהגו על פי אמות מידה נאותות. על המפקד להדגיש הנורמות שהוא מאמין בהם תוך מתן דוגמא אישית.

ד. להתמיד במתן תגמולים חיוביים, מעת לעת, לבעלי תפקידים שתרמו לשיפור ההתנהגות האתית במשטרה או שעשו למען שיפור הקשרים של המשטרה עם הקהילה, או שעשו מעשה המוסיף יוקרה למשטרה.

ה. להפעיל סנקציות, במידת הצורך, כאשר מתגלים ליקויים, ללא משוא פנים או שיקולים שלא מן העניין.

סיכום

אתיקה ערכים ומוסר הם חלק בלתי נפרד מניהול במשטרה. עבודה זו ביקשה להקיף את הנושא מכמה היבטים שונים. ראשית נדונו סוגיות תאורטיות העומדות מאחורי הנקודות הקונקרטיות הרלוונטיות לעניין דנן. כך הוצגה האתיקה המקצועית בכלל, והניהול והמנהיגות ברמת הקונספציה.

לאחר מכן הוצגה סקירה על האתיקה המקצועית במשטרה ועל המשטרה כארגון. הדיון בסוגיות אלו הכשיר את הקרקע לניתוח תחומי המנהיגות במשטרה, תוך שימת דגש על הצד האתי והצד הערכי מוסרי כחלק בלתי נפרד מהניהול במשטרה. בכך דומה כי יכול היה להסתיים החיבור, אולם נמצא לנכון לסיימו בעיון בגורמים המשפיעים על התנהגות אתית במשטרה, מאחר ולאורך כל הדברים נעשה מאמץ להדגיש כי התנהגות אתית במשטרה היא תכלית ומהות אשר על הארגון לצרף למכלול מטרותיו. אשר על-כן, ולאחר שנבחנו הצדדים העומדים מאחורי האתיקה והניהול במשטרה, הסתיים החיבור בפרקטיקה היכולה לסייע בהטעמת האתיקה, הערכים והמוסר בניהול המשטרה – הלכה למעשה.

מקורות

גימשי, דני (1991). סיכום הרצאותיו בקורס פו"מ מחזור ל"ט. משטרת ישראל, המכללה לקציני משטרה. (לא פורסם).

גל, שלמה (1990). סיכום הרצאותיו בקורס פו"מ מחזור ל"ט. משטרת ישראל, המכללה לקציני משטרה. (לא פורסם).

גל, שלמה (1991). ראיון אישי. מאת: דוידוביץ אבי. (לא פורסם).

המכללה לקציני משטרה, נעורים (1985). אתיקה מקצועית – מקראה.

המכללה לקצינים בכירים, נעורים (1990). הקורס לפיקוד ומטה. אתיקה מקצועית וזכויות האזרח.

כפיר, אהרן (1991). סיכום הרצאותיו בקורס פו"מ מחזור ל"ט. משטרת ישראל, המכללה לקציני משטרה. (לא פורסם).

[1] בתוך "אתיקה מקצועית – מקראה" (1985), עמ' 4 – 16.

[2] Sir Robert Peel (1788 – 1850), ראש ממשלה ומקים המפלגה השמרנית המודרנית בבריטניה. בשנת 1829, בהיותו שר הפנים, ארגן את משטרת לונדון ובכך נחשב למייסד ארגון המשטרה בעת החדשה. בעקבות שמו מכונים השוטרים האנגליים “Bobbies”.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s