תרבות הנהיגה במשטרה והתרבות הנוהגת בתקשורת

אבי דוידוביץ (2016)

ניידות
התצלום מאתר משטרת-ישראל

 

אתמול (24/3/16) שודרה בערוץ 2 בתוכנית "חי בלילה", עם נדב בורנשטיין, כתבה ובה טענה כי כלי הרכב המשטרתיים מעורבים בתאונות דרכים במידה העולה לאין שיעור על כלי הרכב אזרחיים. כתנא דמסייע הובא המהנדס ד"ר משה בקר שטען כי הוא בדק את הנתונים ושיקלל את העובדה כי המכוניות המשטרתיות עושות קילומטרז' גבוהה בהרבה ביחס למכוניות האזרחיות. יחד עם זאת הוא מצא כי המשטרתיות מעורבות בתאונות דרכים בכ- 20% יותר מהאזרחיות. בכתבה נטען כי "עובדה" זו נובעת מתרבות של נהיגה פרועה על-ידי השוטרים, וכראיה לכך הובאו כמה קטעים בהם נראות לכאורה מכוניות משטרתיות נוסעות בניגוד לחוקי התעבורה. תגובת המשטרה הלקונית הובאה בסוף הכתבה. כמנהגן של התגובות האלו היא הייתה מנוסחת בקפידה, בתמציתיות, בלשון גבוהה, דווקנית ומקצועית – שרק יחידי סגולה מסוגלים להבינה.

נראה כי הכתבה השיגה את מטרתה – היא הותירה רושם ברור על מרבית הצופים כי השוטרים הינם פורקי עול, הנוהגים בפרעות ומסכנים לא רק את הציבור, אלא גם את עצמם ובכך גם גורמים נזק כבד לרכוש הציבור. נקדים ונאמר כי אינני מערער על אף לא עובדה אחת שהוצגה בכתבה. נהפוך הוא, אני מוכן להניח כי כולן אמת. וזו בדיוק נבזותה. שהיא סיפקה רק 50% מן האמת. חצי אמת אינו מחציתו של הסיפור, אלא לעיתים הוא שקר גמור וסילוף מוחלט. למה הדבר דומה? למי שיאמר כי בעשרת הדיברות נאמר "תרצח" תגנוב" תחמוד". הרי אין חולק כי ציוויים אלו רשומים שם, אבל זו חצי מן האמת – שהרי לפני כל ציווי נרשם "לא"! והנה חצי אמת שהינו סילוף גמור.

על מנת לברר אם שיעור התאונות של כלי הרכב המשטרתיים הוא גבוה או נמוך – יש להשוותו לצי רכב אחר אשר לא רק מקיים נסיעות בקילומטרז' כזה, אלא גם במאפיינים נוספים של המשטרתיים והם שיעור הדיווח על תאונות ותכלית הנסיעות – נסיעה מבצעית.

להמחשת העניין נשווה את צי הרכב המשטרתי למוניות. ייתכן והאחרונות אף גומעות בממוצע קילומטרז' גבוהה בהרבה מהניידות. אולם בשעה שכל אירוע של תאונה עם רכב משטרתי מדווח ונרשם כתאונה, חלק נכבד מהתאונות של המוניות – בוודאי אלו עם "הנזק בלבד" – אינן מדווחת למשטרה כלל וכלל. לא זו אף זו, מוניות אינן נוסעות בנסיעה מבצעית, ובכלל זה יציאה בהולה לאירועים, מרדפים, התנגשויות מכוונות של עבריינים בניידות משטרה וכיוצא באלה.

ד"ר בקר הנכבד שיקלל רק את הקילומטרז' הגבוה. הוא התעלם לחלוטין משיעור הדיווח החריג של כלי הרכב המשטרתיים ומאופי הנסיעה המבצעי. אני מניח כי אם סטודנט היה מגיש לד"ר בקר עבודה כזו, עם פגמים מתודולוגיים כל כך חמורים, ציונו היה נכשל במקרה הרע, או שהעבודה הייתה מוחזרת לתיקון – במקרה הטוב.

הכתבה ניסתה כאמור לדבר גם על תרבות – תרבות הנהיגה של השוטרים. אז הבה ונדבר על תרבות. תרבות של עיתונאים מוטים, שטחיים וחלולים שמסתירים הסברים העלולים לקלקל להם את הסיפור. מנגד הבה ונדבר על תרבות נוספת – של שוטרים מסורים ואמיצים, שחותרים למגע במהירות ובנחישות.

שוטרים יקרים – המשיכו לשרת את המדינה במסירות ובנחישות, שמשו דוגמא לציבור, ושמרו על עצמכם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s