ההתמודדות עם השחיתות – מה באמת יודעים השרים על הנעשה בתחומים עליהם הם מופקדים

אבי דוידוביץ (2016)

שאילתות שהוגשו לשרת המשפטים, לשר הביטחון ולשר לבט"פ מגלות כי רשויות החקירה הכפופות אליהן אינן מצליחות להמציא נתונים על התמודדותן עם הפרות על טוהר המידות בקרב אנשיהן, אינן מפרסמות באורח סדור ושיטתי נתונים שיש ברשותן, ואינן מקיימות תהליכי ביקורת פנימית על משך זמן החקירות בעבירות שחיתות

התצלום מאתר הכנסת
זהבה גלאון התצלום מאתר הכנסת

 

 

 

לאחרונה, הגישה חה"כ הכנסת זהבה גלאון סדרה של שאילתות לשרת המשפטים, לשר הביטחון ולשר לבט"פ, הנוגעות ליעילות ההתמודדות של הגופים הפועלים במסגרת אחריותם המיניסטריאלית עם תופעת השחיתות. בעקבות כך, היא יזמה דיון בעניין בוועדה לביקורת המדינה, שבראשות חה"כ קארין אלהרר, אשר התקיים ביום 22.2.16. בקליפת אגוז ניתן לומר כי השאילתות לשרים התייחסו לשני העניינים הבאים:

1) צעדים משמעתיים ומנהליים נגד אנשי משטרה, שב"ס וצבא שהואשמו בעבירות פליליות או משמעתיות על טוהר המידות. בשאילתות שהוגשו התבקשו נתונים על הצעדים שננקטו במהלך שלוש השנים 2012 – 2014, לפי העבירות, הדרגות, סוג ההליך שננקט וכיו"ב. כמו כן נתבקשו השרים להתייחס לעובדה כי הגופים הרלבנטיים אינם מפרסמים באופן יזום ושיטתי את הנתונים האלו. לגבי מח"ש – נתבקשה שרת המשפטים להתייחס לעובדה כי אין מח"ש מנהל מעקב אחר צעדים משמעתיים ומנהליים הננקטים במ"י בעקבות המלצותיהם בתיקים שנחקרו על ידם.

2) משך זמן החקירות המתנהלות במ"י ובצה"ל בעבירות הנוגעות לשחיתות. השרים נתבקשו לדווח על הביקורות הפנימיות שנעשו בעניין זה, על-ידי המבקרים הפנימיים שמשרדיהם, על גופי החקירה הפועלים בקרבם: מ"י, מצ"ח ויחק"פ[1]. להלן עיקרי התשובות שהתקבלו מהשרים וכמה הערות עליהן.

צעדים מנהלים ומשמעתיים נגד אנשי מ"י, שב"ס וצה"ל

 אנשי מ"י:

  • בשלוש השנים הנדונות (2012-2014) התקבלו במדור דין משמעתי במ"י 620 תיקים. כ- 88% תיקים (545) התקבלו ממח"ש, כ- 12% מקצינים בודקים (קבו"ד) ורק 3 תיקים – פחות מחצי אחוז – התקבלו מהיחידה לתלונות הציבור (ית"צ). מתשובת השר לא ברור כמה תיקים העבירה ית"צ למח"ש וכמה תיקים העבירה ית"צ למינוי קבו"ד. יחד עם זאת מצב בו רק 3 תיקים הועברו מית"צ למדור דין משמעתי – מעיד לכאורה על ית"צ לא אפקטיבי, המוטה ככל הנראה יתר על המידה לטובת אינטרסים ארגוניים מאשר ציבוריים.
  • בשלוש השנים הנסקרות פוטרו 27 שוטרים – זאת לנוכח 215 הרשעות בבית הדין למשמעת של מ"י (ביד"מ). על-פי תשובת שרת המשפטים בענין מח"ש, בשנת 2014 (לא נמסרו נתונים על השנתיים הקודמות) הוגשו 116 כתבי אישום (כ"א) נגד שוטרים על-ידי מח"ש (בחלק מהתיקים יש יותר משוטר נאשם אחד), כאשר ב- 80% מהתיקים הושגה הרשעה, 4% מהתיקים הסתיימו בזיכוי, ובשאר התיקים הגיעו להסדרים כגון העברה לדין משמעתי, עיכוב הליכים וכד'.
  • מנתוני מח"ש לשנת 2014, ניתן להניח כי בשלוש השנים 2012 – 2014 הוגשו לפחות 300 כ"א במצטבר. לפיכך מדובר בלפחות 240 שוטרים שהורשעו במשפט פלילי בשלוש השנים הנדונות.

לאור הנתונים המצטברים של מדור הדין המשמעתי במ"י ושל מח"ש עולה כי מתוך 455 השוטרים שהורשעו בדין משמעתי או פלילי, רק 27 שוטרים פוטרו. היינו שיעור הפיטורין עומד על כ- 5% מסך השוטרים המורשעים. נכון שיש שוטרים המתפטרים מרצונם וביוזמתם בעקבות הליכים שנפתחו נגדם, אבל בכל מקרה מדובר לכאורה במספר נמוך מאד של פיטורין ביוזמת הארגון[2]..

  • לא התקבלו מהשר לבט"פ נתונים לגבי התפלגות הדרגות.

אנשי שב"ס:

  • לא התקבלו נתונים לגבי התפלגות תיקי החקירה נגד אנשי שב"ס בשנים 2012 – 2014 לפי העבירות, דרגות וכיו"ב, למעט הנתונים לגבי תיקי החקירה שנוהלו ביחידה לחקירות סוהרים (יאח"ס) שבמ"י. יודגש כי הנתונים לשנת 2014 כוללים רק את 10 חודשים הראשונים, למרות שהשר חתום על התשובה ב- 16.12.15.
  • רוב תיקי החקירה – כ- 1,000 תיקים – נסגרים כנראה ע"י המשטרה, כאשר המצב הרצוי הוא שהם יסגרו ע"י הפרקליטות – זאת גם בהנחה שמרביתם עוסקים כנראה בעבירות פשע. לא זו אף זו, שיעור הגשות כ"א ביחס להמלצות המשטרה נמוך מאד (17 מתוך 44) – על פניו נתון מטריד המחייב בדיקה.
  • לגבי התפלגות הצעדים המנהליים, לא ניתן מענה מפורט מטעם השר לבט"פ למעט אמירה כללית כי מדי שנה מפוטרים 25 אנשי שב"ס. לא ברור בגין מה ומה ההתפלגות שלהם (דרגות וכיו"ב).

משרתים ועובדים בצה"ל:

  • חלק גדול ומהותי מהנתונים שהתבקשו בשאילתא – בעיקר בכל הנוגע לצעדים מנהליים – לא התקבלו. למעשה התקבלו נתונים אך רק מהפרקליטות הצבאית. תמוהה העובדה כי לגורמים כמו מצ"ח או אכ"א אין את הנתונים שהתבקשו – היכולים לשמש גם אותם לצורך פיקוח וטיוב היערכותם לצמצום נגע השחיתות בצה"ל.

 

פרסום נתונים

כל שלושת השרים נדרשו להשיב בשאילתא שהופנתה אליהם לעניין העובדה כי מ"י, שב"ס, מח"ש וצה"ל אינם מפרסמים או ממעטים לפרסם נתונים לגבי עבירות על טוהר המידות – פליליות ומשמעתיות  – ועל צעדים מנהליים שננקטו בגינן.

השר לבט"פ (בקשר למ"י ולשב"ס) ושר הביטחון בקשר לצה"ל – לא נתנו כל מענה לעניין פרסום הנתונים כאמור.

לזכותה של שרת המשפטים בעניין מח"ש ייאמר כי ניתנה תשובה מפורטת, אך לא מספקת. טענתם הראשונה של מח"ש לאי פרסום הנתונים היא כי עותק מהסיכום השנתי שלהם נמסר לכנסת. הכנסת אינה משמשת כבית ההוצאה לאור של מח"ש, ועל כן אין לראות במסירת דיווח לכנסת כאמורה כמסירת מידע שיטתי ונגיש לציבור הרחב.

לא זו אף זו – מח"ש כמעט שאינם מפרסמים נתונים לציבור הרחב באופן יזום. הכוונה לפרסום באתר מח"ש, או בחוברת המופצת במתכונת של דוח שנתי (כתב עת) לספריות ציבוריות ואוניברסיטאות וכד'. הנתונים שמח"ש אכן פרסמו באמצעות "הודעת דובר" –  אינם מהוים תחליף לפרסום שיטתי כאמור, מה עוד שהם אינם נתונים מפורטים.

בנוסף מח"ש טוענת כי יש להם בעיה במערכות המידע שלהם, ובכוונתם לטפל בעניין, ובכוונתם להעלות נתונים באתר עתידי שיקום. השרה לא מסרה לו"ז משוער לשדרוג מערכות המידע שלהם ולהפעלת האתר.

 

ביקורות

השרים לבט"פ ושר הביטחון נתבקשו לדווח על ביקורת שנעשו על-ידי המבקר הפנימי במשרדיהם על משך זמן החקירות הפליליות המתקיימות במ"י, במצ"ח וביחק"פ.

השר לבט"פ השיב כי בין השנים 2012 – 2014 נערכו ביקורות בתחום החקירות באלימות במשפחה (אלמ"ב), וכן התקיימו בשנת 2010 שתי ביקורות בנושא סגירת תיקים וניהול המוצגים במז"פ. מכאן עולה במפורש כי לא נערכה אף לא ביקורת אחת בעניין משך זמן החקירות הפליליות במ"י בעבירות הרלבנטיות לשחיתות.

שר הביטחון לא התייחס כלל לעניין.

שרת המשפטים נדרשה לעובדה כי מח"ש אינה מנהלת מעקב אחר טיפול של המשטרה במקרים בהם מח"ש המליצה על טיפול משמעתי פיקודי, ואינה עוקבת אחר קידום קצינים במהלך חקירה נגדם. התשובה שיקפה את העמדה המסורתית של מח"ש כי נושא זה אינו מצוי בתחום סמכותה או אחריותה. מאחר ומדובר בסוגיא עקרונית ומהותית ראוי להרחיב ולומר כי מח"ש למעשה "מקטינה ראש" בעניין זה. ראשית, למח"ש אמורה להיות עניין מקצועי בניהול מעקב אחרי יישום המלצותיה – על מנת לבדוק את עצמה אם ההמלצות שלה רלבנטיות וכד'. שנית, אם המלצותיה אינן מתקבלות במשטרה, צריך להיות לה עניין לבדוק מדוע – אולי הסיבה לאי קיום ההמלצה אינה סיבה עניינית, אלא כזו הנגועה בפסול? שלישית – אין אף לא גורם אחד המפקח על התהליך זה באופן סדור ושיטתי. דומני כי אין צורך להרחיב בתיאור חומרת המצב הלקוי הזה. לכן נראה כי האחריות השיורית בעניין נופלת על מח"ש ועליה לשאת בה. העניין אכן שנוי במחלוקת, ראשי מח"ש לדורותיהם התנגדו לקיים את התהליך הזה, וככל הנראה הם נהנו בעניין זה מתמיכה של פרקליטי המדינה לאורך השנים. עם זאת מבקר המדינה שנדרש לעניין סבר כמותי.

 

[1] היחק"פ – היחידה לחקירות פנים בצה"ל היא המקבילה של מח"ש בצבא – אחראית על ניהול חקירות נגד אנשי משטרה צבאית ומצ"ח בכלל זה. היחידה כפופה פיקודית לאכ"א, ומקצועית לפרקליטות הצבאית הראשית.

[2] הנתונים שנמסרו לגבי מספר אנשי המשטרה שפוטרו אינם מתיישבים עם הודעת דובר המשטרה משנת 2013 כי: "בשנת 2012 הורחקו משורות הארגון 84 שוטרים, לאחר טיפול משמעתי בעניינם. 32 מהם פוטרו בשל עבירות שביצעו, לשמונה שוטרים לא הוארך שירות בתום חוזה, ו- 44 פוטרו בשל תפקוד לקוי. עוד שני שוטרים פוטרו לאחר ועדה רפואית מיוחדת, ושני שוטרים הוחזרו לשירות" (יניב קובוביץ, "הארץ", 31.12.2013).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s