הגיעה השעה לחשבון נפש ודין וחשבון על תהליך מינוי המפכ"ל ה- 18

אבי דוידוביץ (2015)

דומה כי מעולם לא חווה הציבור הישראלי תהליך כה נפסד של מינוי מפכ"ל * תחילתו בכוונה למנות ניצב מהמשטרה * שלושה התמודדו והפסידו * אחד יצא גיבור ושניים עם ידיהם על ראשיהם * בהמשך התהליך תפנית דרמטית עם מועמדותו של גל הירש והורדתה * הציבור ממתין לדין וחשבון מלא מהיועמ"ש על הנסיבות להסרת מועמדותו *  השקיפות היא חלק מקיום שלטון החוק במדינה

 

במהלך חול המועד סוכות התכנסה הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה ("ועדת טירקל") לדיון בעניין

בנצי סאו – יצא גיבור (התצלום מדף הפייסבוק של משטרת ישראל)

מועמדותו של רוני אלשיך למפכ"ל משטרת-ישראל. משלא התקבלה אף לא התנגדות אחת ולא נמצא דופי כלשהו במינוי המבוקש, התקצר הדיון והסתיים בהמלצה חיובית פה אחד. ביום 11.10.15 התקבלה ע"י המשלה ה- 34 החלטה מס' 556 למנות את רוני אלשיך כמפכ"ל המשטרה, החל מיום 11.11.15 ולמשך 3 שנים. בכך לכאורה באה אל קיצה הפרשה המביכה של מינוי "השוטר מס' 1", והגיעה השעה לערוך חשבון נפש נוקב – כיצד נוצר התהליך המביש של בחירת המפכ"ל, שמוטב והיה נחסך מאיתנו – ואילו לקחים יש להפיק ממנו.

הניצבים יורם הלוי וזוהר דביר – חשבון נפש

כאשר חה"כ גלעד ארדן נכנס לתפקיד השר לבט"פ הוא התכוון ככל הנראה למנות את ניצב בנצי סאו למפכ"ל. בינואר 2015, התמנה בנצי סאו למ"מ הסמפכ"ל בנוסף על תפקידו כממ"ז תל-אביב, בעקבות פיטוריו של הסמפכ"ל ניסים מור שנחשד בהטרדה מינית. כשסיים המפכ"ל יוחנן דנינו את כהונתו ב- 30.6.15, הוא התמנה למ"מ המפכ"ל. שני ניצבים נוספים הוכרזו כמועמדים לכהונה – ניצב יורם הלוי, ממ"ז דרום, וניצב זוהר דביר, ממ"ז צפון. שורה של גורמים הביאו לשינוי בעמדתו של ארדן באשר למיהות המפכ"ל, והביאוהו להחלטה למנות אדם שלא שירת במשטרה. לניצבים הלוי ודביר אצה הדרך. אפשר וטובת הארגון, ערך הרעות והדוגמא האישית נסוגו מפני תאוות השררה. דומה כי התמקדותם בקידומם האישי מנעה מהם מלהבין את המציאות העגומה בכל הנוגע לתדמיתה של המשטרה ולציפייה בציבור ליצור שינוי בארגון על-ידי הבאת מפכ"ל מבחוץ. ציפייה מוטעית מיסודה אבל מכריעה. במקום לעמוד מאחורי בנצי סאו ולהתייצב מאחורי הארגון, הם המשיכו בהתמודדות הפתטית. ניתן לומר בברור – אם היו שניהם מסירים את מועמדותם ותומכים במינויו – בנצי סאו היה היום המפכ"ל והתהליך המביש – שבעיקרו מועמדותו של גל הירש – היה נמנע. לכל מי שפקפק בכשירותו של בנצי סאו לכהן כמפכ"ל הגיע חודש אוקטובר האדום והראה כיצד האיש הנהיג את הארגון באחת משעותיו הקשות, בקור רוח, באומץ לב ובנחישות רבה. לא זו אף זו, הממלכתיות שגילה כאשר נודע לו שלא יהיה המפכ"ל ונאות להמשיך כמ"מ ולקיים חפיפה מסודרת – מעידה על אישיות ערכית למופת. יורם הלוי זוהר דביר הם קצינים עטורי זכויות והישגים אך התנהגותם הלא לויאלית לארגון הכתימה את כשרותם להמשיך ולשרת בצמרתו, אלא אם יעשו תיקון עצמי עמוק ויסודי. עליהם להודות בטעותם, למצוא את הדרך הנאותה להתנצל בפני עמיתיהם בכלל ובפני בנצי סאו בפרט, ולהצהיר על נכונותם לסייע למפכ"ל אלשיך בכל מאודם ובכל תפקיד שיוטל עליהם, ללא תנאי וסייג.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין – דין וחשבון

 

ב- 25.8.15 הפתיע השר ארדן את צמרת המשטרה בהווה ובעבר והכריז כי הוא החליט למנות את תא"ל (במיל') גל הירש כמפכ"ל. נקדים ונאמר כי בחירתו בהירש הייתה נקייה מכל שיקולים זרים ובאה אך מתוך אמונה כנה בכשירותו וכשרותו של האיש. הפרקליטות הודיעה כי הגיע אל שולחנה חומר המחייב בדיקה מעמיקה בטרם תצא מטעמה הודעה על כשרותו לכהן כמפכ"ל. תהליך הבדיקה נמשך ונמשך ונראה כי אין לו קץ. במוצאי יום הכיפורים, 23.9.15, הודיעה השר ארדן כי בשל כך הוא נאלץ להסיר את מועמדותו של הירש.

הציבור אינו יודע מה הן העובדות שהצריכו בדיקה כה מעמיקה, ובכך נבלמה מועמדותו של גל הירש. יש הטוענים כי משיקולים שאינם עניינים החליטה הפרקליטות לקיים בדיקה מקיפה ומעמיקה – עד שתותש הממשלה ותמצא לה מועמד אחר. אינני שותף לטענה זו ולפי דעתי אין לה אחיזה במציאות. עם זאת, ניתן להניח כי הבסיס לטענה זו הוא האינטרס המשותף לכאורה לכל ארגון, ובכלל זה לפרקליטות ולמשטרה, לדחוק מינויים של קברניטים שלא צמחו מתוכם. מדובר בשני ארגונים המקיימים יחסי גומלין הדוקים מאד הן במישור המקצועי והן במישור הבין אישי, ועל כן נוצרת בין מרבית אנשיהם הזדהות הדדית כנה וראויה. ככלל, אנשי הפרקליטות עושים מלאכתם נאמנה, ללא מורא וללא משוא פנים ואני מוקיר עד מאד את פועלם. עם זאת, חובת השקיפות והגילוי הנאות לציבור, החובה המכונה בלעז accountability, רובצת לפתחם.

אין לי מושג מה הם החומרים שנערמו על שולחנם. ככל הידוע מקורם מגאורגיה – מדינה בה ניהל גל הירש פעילות עסקית ענפה בתחום הביטחון. גאורגיה, לפנים גרוזיה, היא מדינה שבכל הנוגע לאמינות השלטונית בכלל ולרשויות אכיפת החוק בפרט יש לנהוג במידה רבה של "כבדהו וחשדהו". הראיה לכך היא הדרוג שלה במדד הדמוקרטיות העולמי (Global Democracy Ranking). בשנים 2009-2010 – השנים הרלבנטיות לעניינו של גל הירש – היא דורגה במקום ה- 68 מתוך כ- 110 מדינות (ישראל הייתה במקום 24). בשנים 2012 – 2013 היא שודרגה למקום ה- 46 כשישראל ירדה באותם שנים למקום ה- 25. זאת ועוד, מקור חשוב נוסף המעיד על איכות שלטון החוק בגאורגיה הוא ארגון השקיפות הבין לאומית (International Transparency) שדירג אותה במקום ה- 50, מתוך 175 מדינות שדורגו (ישראל נמצאת בסביבות המקום ה-37). אחד הממצאים העיקריים על גאורגיה, שהביאו אותה למקום הלא מכובד הזה, הוא כי מערכת המשפט שם אינה בלתי תלויה, וכי היא לוקה באי שקיפות בהליכים הפליליים המתנהלים במוסדותיה. נקבע כי ליקויים יסודיים אלו נובעים בעיקר מהשפעת יתר של התובע הכללי – שהוא מינוי פוליטי.

כאמור, ככל הידוע מקורם של כל החומרים שהביאו את הפרקליטות לקיים בדיקה זו הם מגאורגיה. גם אם אין אנו יודעים מה יש באותן חומרים, ניתן להבין את הצורך בבדיקה יסודית ומעמיקה שלהם. ועל כך אין לנו טענה וטרוניה. ככלות הכול איש אינו חפץ כי ימונה אדם לעמוד בראש המשטרה כאשר הוא אינו כשר דיו לכהונה החשובה והרגישה. בכל מקרה, גם אם אכן התקיים הצורך בבדיקה דקדקנית שכזו, חובה על הפרקליטות לדווח בסופה על ממצאיה. הסרת מועמדותו של גל הירש בשל כך אינה מייתרת את החובה הזו, נהפוך הוא – היא רק מעצימה את חובת הדיווח. זאת לנוכח הטענות כי הבדיקה הייתה מכוונת, מגמתית ולתכלית לא ראויה. הדעת אינה סובלת את הרעיון כי מינוי ראוי מטעם הדרג המדיני יסוכל בדרך שאינה תקינה על-ידי הדרג המבצע. לא זו אף זו, יש הטוענים כי אם היה מקדים השר ארדן ובודק עם היועמ"ש את שאלת מועמדותו של גל הירש לפני שהכריז עליה, הייתה נמנעת הסאגה הזו. רק פרסום של כל הממצאים יאשש או יפריך גם את הטענה הזו. תיק גל הירש, גם אם אינו תיק, הוא תיק פתוח.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “הגיעה השעה לחשבון נפש ודין וחשבון על תהליך מינוי המפכ"ל ה- 18

  1. שאלה אחרת מוסרית לא נשאלה והיא : האם היה ראוי למנות לתפקיד הרם אדם ששיתף פעולה עם גורמי בטחון בתמורה כספית לא קטנה כנראה (ואולי גם סחר בנשק) עם מדינה שהיסודות הדמוקרטים שלה עומדים על כרעי תרנגולת.

    אהבתי

  2. אבי היקר – כל הכבוד !
    ועם זאת – כל הסאגה של גל הירש היתה נמנעת אם רוני אלשיך היה מסכים לקבל עליו את המפכלות הפעם הראשונה שזו הוצאה לו…
    ובפרטי אגיד לך תובנה שמישהו בסוד עניינים פנימיים אמר לי לגבי אלשיך )לטובת אלשיך…)
    בברכה
    אהרן

    אהבתי

  3. ידידי,
    יתכן שבנצי סאו מתאים להיות מפכ"ל, אבל אם תקרא היטב את מסקנות ועדת אור למאורעות אוקטובר 2000 שכתשה אותו תבין שאין סיכוי שבנצי היה עובר את ועדת טירקל ולכן טוב שבכלל לא נכנס לזה כדי לא להתבזות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s