האם להב 433 היא "יחידת לחץ"

אבי דוידוביץ (2015)

מה קורה בלהב 433 זעקה כותרת השער בגיליון 7 ימים * יחידת לחץ היא הוגדרה שם בציניות * הזכירו לנו שורה של ליקויים ועבירות שנעשו על-ידי אנשי היחידה * האמת כולה שונה מחצאי האמיתות שהוצגו בכתבה והעובדות תמיד תנצחנה, גם את שונאי הקריירה * דיון ענייני על הפעלת סוכנות לאכיפת חוק אמור להתבסס על עובדות וגישות מקצועיות

שער הכתבה עיתונאי בלחץ
תצלום שער גיליון 2690 של 7 ימים

במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" מיום 14.8.2015, התפרסמה כתבת "תחקיר" פרי עטו של אמיר שואן, שהתפרסה על-פני לא פחות מ- 6 עמודים, תחת הכותרת "יחידת לחץ". על פניו נראה כי כתבה זו הייתה כתבת הדגל של הגיליון – דף השער שלו הוקדש לה – חלומו הרטוב של כל עיתונאי. המסר הכללי של הכתבה הוא כי להב 433 היא הבטחה גדולה של משטרת-ישראל שנגוזה – בעיקר בעטיה של סדרה של פרשות מביכות ותקלות מבצעיות, אך גם בגלל סיבות ארגוניות אחרות. רוב העובדות שנכתבו בכתבה הן עובדות אמיתיות – המצטרפות יחד לכדי 50 אחוזים מן האמת כולה. כידוע, 50 אחוזים מן האמת אינם חצי אמת, אלא הם בדרך כלל שקר מוחלט וסילוף גמור. לְמה הדבר דומה? למי שיאמר כי בעשרת הדיברות כתוב "תרצח" "תגנוב" "תחמוד" "תנאף". ככלות הכול אין להתכחש לעובדה כי ציוויים אלו כתובים גם כתובים בעשרת הדיברות, ובעברית צחה! זו אמת לאמיתה – אבל רק 50 אחוזים מן האמת, שהינה גם במקרה זה שקר וסילוף, כי לפני כל ציווי כתובה המילה "לא" באותיות קידוש לבנה.

מספר מקורות סיפקו את המידע המפורט לעורך התחקיר, אמיר שואן. אפשר כי חלקם משרת במשטרה וחלקם שירת בעבר, או לא שירת בארגון כלל וכלל. המכנה המשותף לכולם הוא כפי הנראה אי אהדה מופגנת לארגון, ואילו המאפיין את המקורות האנונימיים, שאינם משרתים כיום במשטרה, הוא פחדנותם במובן הנקלה של המושג. עם זאת, לא צוטט אף לא מקור אחד מהצד האוהד, מה שמזכה ביושר את אפיון הכתבה בלשון סגי נהור כ"אובייקטיביות והצגה מאוזנת של המציאות". מכל מקום שני מקורות – שהכתבה הרבתה להתבסס עליהם ולצטטם – הם שני סנצי"ם בדימוס ששרתו ביאחב"ל. לא נמצאה בכתבה אף לא מילה אחת על נסיבות פרישתם כמה שנים טובות לפני גיל הפרישה הרשמי מהמשטרה העומד כיום על 57. על זאת נאמר בציניות אכן "גילוי נאות".

לא נתעסק בזוטי דברים ובאי דיוקים קטנים המופיעים בכתבה פה ושם, כי כבר אמרנו – הרוב שם נכון, גם אם הוא חצי אמת. המייחד את אי הדיוקים האלו הוא הכיוון שלהם. כך למשל פסקא שלמה מוקדשת להקמת היאל"כ (ה"עז" בלשון המקור) על-ידי יוחנן דנינו בשנת 2004, בהכוונת שר האוצר נתניהו. האמת היא שדנינו היה אז תנ"ץ, ראש היאחב"ל שהצטרף לראש אג"ת, ניצב אריק יקואל, להוציא מהכוח אל הפועל את היוזמה להקים את היאל"כ, זאת לאור ניסיונו הרב בחקירות בכלל והקמת יחידה ארצית בפרט (אתג"ר בשנת 1998). למותר לציין כי כול עבודת המטה להקמת היאל"כ בוצעה בהנחיית המפכ"ל שלמה אהרונישקי ובאישורו המלא. הטענה שאינה מופרכת היא כי הפוקוס המעוות על דנינו, בכפיפה אחת לנתניהו, אינו אלא "חיסול חשבונות" עם דנינו מצד מי שנוטר לו טינה בגלל אי קידום.

המאמץ להציג את היוצא מן הכלל כאילו הוא מייצג את הכלל, מעיד על עורך התחקיר יותר מאשר על היחידה עצמה

הכתבה מפרטת שורה של אנשי משטרה מלהב 433 שהסתבכו בפלילים. אכן זו שורה ארוכה, מחפירה ומבישה. אל רוב המוזכרים ברשימת הקלון הזו להב 433 הגיע אליהם ולא הם אליו. הם שרתו ביחידות הארציות עוד לפני שהוקם להב 433. לצערנו הרב גם ביחידות אחרות במשטרה, ולא רק בלהב 433, נתגלו ומתגלים שוטרים רעים ומושחתים, ואף רוצחים ואנסים. בכל מקרה אלו היוצאים מהכלל שאינם מעידים על הכלל. לרשימת הקלון הזו שורבבה קצינה שגם אליה להב 433 הגיע אליה ולא היא אליו, בהיותה בעלת תפקיד בכיר באחד מהיחידות הארציות. מדובר בקצינה שהייתה מקובלת ומוערכת מאד על ידי פקודיה ומפקידיה. למען הגילוי הנאות אציין כי אני המלצתי בשעתו על קידומה ויציאה לקורס קצינים – כמו שהמלצתי על אחד משני הסנצי"ם בדימוס הנ"ל. לקצינה זו לא תמיד האירה לה פנים אלת המזל בחייה האישיים, והיא נקלעה למשבר אישי שבינו ובין טוהר מידות, אתיקה מקצועית ותפקוד מקצועי אין דבר וחצי דבר. הכללתה באותה רשימת קלון היא רשעות, גסות רוח וחטא גמור לאמת – והכול בכדי לנפח את שורת המקרים של השוטרים בעלי הרבב. שואן – מהמקום הבלתי אובייקטיבי שאני מחזיק בו ומצהיר עליו במפורש אדגיש כי מדובר בנבזות לשמה, המאפיינת לפחות את אחד מהמקורות שלך. חבל ששיחקת לידיו על חשבון בן אדם שלא פשע, ושילם מחיר כבד על טביעה בטרגדיה אנושית.

פוקוס ענק ניתן בכתבה לסיפור על חוקר צעיר שהוכנס לחדר החקירות עם יצחק אברג'יל ויצא משם מבלי שציין את שמו על ההודעה שגבה – מפחד שאברג'יל יידע את זהותו. המקור לסיפור הזה לא הזדהה וכנראה לא בכדי. הוא ידע לומר לכתב שהוא התבייש אז כמו שמעולם לא התבייש במשטרה. על פי הכתבה הוא המקור עיין באותה הודעה וניתן להבין כי הוא העיר לחוקר על כך. לא נדע אם אותו מקור היה הממונה על החוקר הצעיר ההוא, או עמיתו הוותיק. אם אכן היה הממונה עליו – נשאלת השאלה מדוע שלח חוקר צעיר וחסר ניסיון – כנראה ממש טירון – לחקור לבדו ובעצמו נחקר "מאתגר" בלשון המעטה? מדוע לא הצטרף אליו – לפחות בתחילת החקירה – בכדי להקנות לו את הביטחון והמיומנויות הנדרשות לחקירות שכאלו? אם היה המקור אך עמית ותיק, מה עשה חוץ מאשר להתבייש ולרוץ ולספר לעיתונאי על אשר אירע? האם שוחח עם החוקר הצעיר ועם מפקדו בכדי להניא אותו מלשוב על מעשה זה, או בכדי להרחיקו מתפקידי חקירות? ובכן אדוני המקור האלמוני ולא הנכבד – אני מתבייש לא רק בסיפור הזה, אלא גם בך – בעיקר אם היית הממונה עליו והסתפקת רק בלהתבייש.

הסיפור על סולם הדרגות וההיררכיה שכמעט ולא קיימים ב-FBI לעומת המשטרה "המנדטורית" שלנו נגע לליבי עד מאד. "חוקר ותיק ביחידה" סיפר לאמיר שואן כי התברר לו ממפגש בלתי אמצעי עם כמה חוקרי FBI שהגיעו ליחידה שלו כי כמעט כולם שם ב- FBI הם בדרגת "ספיישל אייג'נט". כמו בהיי-טק התקנא החוקר הוותיק: "יש דבר שנקרא ראשון בין שווים". כמה נפלא ומרנין הדבר אם רק היה זה אמת. אם אמיר שואן היה בודק – היה מוצא בנקל כי הדרגות ב- FBI נחלקות בין דרגות שטח ומטה. סולם הדרגות לאנשי השטח מורכב מ- 7 שלבים:

(ew Agent Trainee, Special Agent, Senior Resident Agent, Supervisory Senior Resident Agent, Supervisory Special Agent, Assistant Special Agent-in-Charge (ASAC), Special Agent-in-Charge (SAC).

ובמטה – קיים סולם היררכי בן 9 דרגות עד לדרגת המנהל הכללי של ה- FBI הנקראת Director:

Unit Chief, Section Chief, Deputy Assistant Director, Assistant Director, Associate Executive Assistant Director, Executive Assistant Director, Associate Deputy Director, Deputy Director.

הרי לך אדוני החוקר הוותיק היררכיה של 16 דרגות- לא כול ה- 33,000 עובדים שם הם בדרגת ספיישל אייג'נט כמו אלו שפגשת במשרדך. לא ניתן לנהל ארגון ענק כזה שפרוס בכל ארה"ב עם שפע של מחלקות ייעודיות כאילו היה איזה חברת הזנק (סטרט-אפ) בהיי-טק. דבר נוסף כדאי שתדע, אם לעובדות יש חשיבות בעיניך, ההיררכיה המשטרתית לא קפאה משנות ה- 30 כפי שנרשם בלעג בכתבה, אלא שוכללה והוצמדה להיררכיה הצהלית לטובת תנאי השכר של השוטרים – ועל כך הייתה גאוותו של יעקב טרנר ובעיקר בשל כך הוא נישא על כפיים בקרב אנשי המשטרה ומשפחותיהם. אגב, הניסיון לארגן קו אחד של דרגות ללא היררכיה, בגוף צבאי או צבאי למחצה, היה למיטב ידעתי אך פעם אחד בתולדות האנושות – בצבא הסובייטי לאחר המהפכה הקומוניסטית המהוללת – מתוך תפיסה אוטופית שוויונות להחריד. זמן קצר מאד לאחר שהונהג השוויון הזה – ולקראת אנרכיה מוחלטת בצבא האדום – הוא בוטל וכל הדרגות הוחזרו על אתר. מה שהיה נכון לצבא הרומי מסתבר נכון לכל הגופים הפועלים במתכונת צבאית או צבאית למחצה. השחקן האחרון שנכנס למשחק הזה של סולם הדרגות הצבאי, בנפש חפצה היה מד"א, שאימץ בששון ובשמחה היררכיה עם דרגות למכביר בכדי להיטיב עם אנשיו והארגון.

קיטון של רותחין נשפך על דנינו וגיוס האקדמאיים למשטרת ישראל. הקורא התמים יכול לחשוב שמדובר בפטנט של דנינו כי הם "העריצו אותו" כפי שטען המקור האלמוני. הפטנט של עידוד גיוס אקדמאיים, אם הוא רשום, אז הוא על שמו של המפכ"ל החמישי שאול רוזוליו ז"ל, שבימיו, אמצע שנות ה- 70, הונהג "הגיוס הרב שכבתי" 'גר"ש' שכוון לקציני צה"ל ולאקדמאיים. מעת לעת הנוהל עבר שינויים והתאמות בהתאם למצב. אגב, אני עצמי גם התגייסתי במסלול זה בשנת 1977 כמי שהיה קצין בצבא. הארגון לדורותיו עשה ככל יכולתו – בעיקר בהשפעת ההיצע והביקוש לגיוס – ליצור שילוב ותמהיל נכון וראוי בין אוכלוסיות שונות ובכלל זה אקדמאיים. לפעמים היה זה לצנינים בעיני בעל אינטרס כזה או אחר שטובת הארגון לא עמדה לנגד עיניו. אכן, התגייסו כך גם כמה נפלים כשם שהתגייסו גם כמה נפלים גם בדרך הרגילה. לעומת זאת, אינני צריך להתאמץ ולהיזכר בכמה "אקדמאיים" שהמקור בז להם, שנשאו על כתפיהם חקירות מורכבות וסבוכות גם מול ארגוני פשיעה ובכללם אדון אברג'יל שכבר הוזכר בכתבה זו. הניסיון בעבודת המשטרה הוא ערך שלא יסולא בפז, לכישרון כמעט ואין תחליף, והידע האקדמי הוא ערך מוסף הכרחי להצלחת הארגון במציאות המורכבת של ימינו.

מרתקת העובדה שאחד הסנצי"ם התייחס לסכנה של דליפת מידע מתוך להב 433 יחד עם הסגידה של שני הבכירים לשעבר לבדיקות מהימנות עתיות בפוליגרף. טוב עשה שואן שהדגיש כי אחד הסנצי"ם פתח לאחרונה עסק שכולל גם בדיקות פוליגרף. איש אינו יורק בדרך כלל בכף ידו.

ההצלחות נדחקו לקרן זווית – ככלות הכול הן רק תקלקלנה את הסיפור הטוב

בכתבה מנסים לגמד את ההצלחות הכבירות שהיו ללהב 433 מאז שהוקמה. פרשת 512 אכן צוינה לשבח אבל באותה נשימה ציין עורך דין "בכיר" שהיה בעבר מפקד בלהב 433 שזה רק אומר ש- "20 שנה ישבת עם האצבע בתחת". ראשית, ההגדרה של "עורך דין בכיר" נראית לי מרתקת אם לא פתטית. אשמח אם העיתונאי אמיר שואן יבהיר על מה הוא נסמך כשהוא מגדיר כך את המקור שלו. שנית, ההצלחה חסרת התקדים בפרשת 512 לא הייתה יכולה לבוא לעולם אלמלא תשתית מודיעינית, חקריתית ומבצעית שנבנתה בראש ובראשונה במשטרה, אך גם בפרקליטות, ברשות המסים, ברשות להגנה על עדים מאוימים וברשות ובמידה רבה גם ברשות לאיסור על הלבנת הון ומימון טרור, שחברו יחד להצלחה הפנומנלית הזו. לא זו אף זו, במהלך 35 השנים האחרונות – מאז שלמדנו על פשיעה מאורגנת בישראל – היו הישגים לא מבוטלים שנעשו בימרי"ם וביחידות הארציות. קצרה היריעה מלפרטם. ואם נחזור ללהב 433 ספציפית, מספר הפרשיות ואיכותן שטופלו שם מאז שהוקמה המסגרת הזו, מעורר התפעמות. אדוני עורך הדין הבכיר, תוציא את האצבע מהתחת שלך ואז באמת תוכל לראות למשל את פרשת 242 ועוד עשרות רבות אחרות.

נכון שבארגונים גדולים ובכלל זה משטרת ישראל קיימות תופעות ובעיות של התקרנפות, שינויים מבניים המונעים מאינטרסים אישיים, אבטלה סמויה, אפקטיביות נמוכה ואתיקה מקצועית לקויה. נכון שניתן לקיים דיון על המבנה הארגוני של להב 433 ביחס לאגף לחקירות ולמודיעין וביחס למחוזות – ובכלל זה הקונפליקט המובנה בין ניצב הממונה על ניצב (ר' אח"ם ור' להב 433). גם אני סבור כי ניתן היה לחלק את העוגה בצורה שונה – לטובת הביזור – אבל זה סיפור לכתבה אחרת. אלו דעות לגיטימיות ואפילו טובות, אבל למה נימוקיהן הן במתכונת של השמצות נואלות, חצאי אמיתות ואופורטוניזם לסגירת חשבונות? למה השנאה נעשית קריירה ומקבלת חשיפה תקשורתית כאילו היא הר סיני?

להב 433 אינה יחידת לחץ. רוב האנשים המשרתים בה ואלו שפרשו ממנה גאים על השתייכותם המוסדית, על העבודה הטובה והמסורה שהם עשו ועושים בתנאים קשים מנשוא לפעמים. אגב, לפעמים גםעבודה מצויינת נעשית שם והכול כשפה ושם הם נאלצים להתחכך עם עמיתים ממורמרים ומתוסכלים, שחוברים לעיתונאי תורן ומורחים את העיתון הנפוץ במדינה בתוכן שהם הוציאו מהאצבע שהייתה נעוצה בתחת שלהם.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “האם להב 433 היא "יחידת לחץ"

  1. תודה על הביקורת לכתבה שלי, חבל שהיא מתובלת בשקרים גסים ובהכפשות אשר על חלקם אעמוד, כשירות למען ציבור הקוראים של הבלוג הנ"ל:
    1. הקצינה שהכותב מספר כי היא חברה שלו וטוען ש"לא פשעה", עשתה תאונה כשבדמה כמות אלכוהול כפולה מן המותר והיא בחזיה בלבד. בעשותה כן, אגב, הייתה בתפקיד סגן ניצב, כלומר קצונה בכירה. אשמח אם הכותב ישתף אותנו בהגדרות שלו ל"לא פשע" כי נדמה שאנחנו חלוקים בעניין זה.
    2. הכותב מגדיר את פרשה 242 כהצלחה וכועס מדוע לא הזכרתי אותה. למיטב זכרוני, עדיין לא הוגש כתב אישום אחד בפרשה. אשמח אם הכותב ישתף אותנו בהגדרות שלו למושג: חקירה מוצלחת. לטעמי, הצלחה נמדדת בהגשת כתב אישום ולבסוף בהרשעה ולא בשורה של פרסומים מטעם.
    3. הכותב מציין כי ניסיון בעבודת משטרה לא יסולא מפז ואין לו תחליף, והידע האקדמי הוא ערך מוסף. ראוי לציין בפני הקוראים של הבלוג הנ"ל שזה בדיוק מה שנטען בכתבה ומכאן לא ברור איך הכותב מציג את זה כטיעון ל"חצאי אמיתות", אלא אם הוא מגדיר את עצמו כשקרן.
    4. הכותב מציין כי "לא צוטט מקור אחד מהצד האוהד" ובשל כך מטיל ספק ביושרה של הכתבה. אני אתן ציטוט אחד מתוך הכתבה ושהקוראים יישפטו האם לא מדובר ב"צד האוהד": "בפרשה 512 סגרנו חשבון עם ראשי עולם הפשע. המשמעות של הפרשה הזו היא אדירה, כי עכשיו ראשי ארגונים וחיילים וכל ההיררכיה מבינה שיום אחד הם ייתפסו – וזה משמעותי. המסר לעולם הפשע הוא שגם אם בטווח הזמן הקצר לא הובאתם לדין, זה יכול להיות עוד 15 שנים והחשבון פתוח".

    אני מבין את הצורך העז של הכותב להגן על המשטרה בכל מחיר, גם במחיר של אי אמירת אמת, אבל מה לעשות וישנן גם כתבות ביקורתיות. הבקשה להכניס גם כמה מילות תודה ומחמאות לכתבה מצחיקה עד דמעות, האם הכותב היה מבקש ממבקר המדינה שיכניס כמה מילים טובות על המשטרה לפני הביקורת?

    אמיר שואן

    אהבתי

  2. האנשים מבקשים ביקורת אבל כל מה שהם רוצים זה שבח (סומרסט מוהם).לקבל שבחים? תהפוך לכתב ביטאון משטרת ישראל "מראות".הטור למעלה – זאת לא כתיבה,זאת הדפסה…

    אהבתי

  3. דוידוביץ' ידידי, הרחקת לכת… קראתי את הכתבה, הביקורת בה עניינית ויש בה גם הצעות לייעול כמו שמצופה מכתב אחראי.
    אני מסכים לגמרי עם הטענה המוצגת בכתבה שיש לערוך שינוי מבני בלהב וגם עם הדרישה המרכזית של הכתבה והיא שצריך ליישם מנגנון טוב יותר של סינון בטחוני. לא מתקבל על הדעת שכל כך הרבה קצינים ייחצו את הקווים בפרק זמן כה קצר. משך כל שנותיהם של המוסד והשב"כ לא נרשם מספר כזה של בגידות כמו שנרשם בלהב בשנים האחרונות.
    אני חושב שקפצת את הכריש ומעניין אותי מאד מתי הפכת מאחד ממבקריה הראשיים של המשטרה לאוהד מושבע ויותר מזה, מעניין אותי למה. האם יתכן ואתה שוב שותה מהבאר הזו? אני חושב שראוי שתספר לנו אם אתה מקבל או קיבלת משכורת ממשטרת ישראל בשנים האחרונות כדי שנבין מדוע עברת לצד של המלקקים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s