תיק גל בק ז"ל – האם אנו לקראת צדק מאוחר?

אבי דוידוביץ (2015)

גל בק הערוץ הראשון
הערוץ הראשון, יולי 15

הפרקליטות טעתה בהחלטתה לסגור מחוסר ראיות את תיק החקירה בעניין מותו של הנער גל בק ז"ל * שרת המשפטים הודיעה כי התיק ייפתח מחדש * האם בסופו של דבר יעשה צדק בתיק זה, גם אם הוא יהיה מעט מאוחר?  

שרת המשפטים, חה"כ איילת שקד, דיווחה לכנסת (22.7.15) כי הפרקליטות תפתח מחדש את תיק החקירה בעניין מותו של הנער גל בק. נקדים ונאמר כי מוטב היה והפרקליטות הייתה מקדימה ומודיעה לציבור לפני הודעת השרה על החלטתה – ובכך הייתה מייתרת את הודעתה בכנסת. ככלל, איננו אוהבים חברי ממשלה המשמשים כדוברים של הדרג המקצועי הכפוף אליהם, או מצב בו שרים מתערבים, או עלולים להראות כמתערבים, בכל הנוגע לפתיחה או סגירה של תיקי חקירה. הפרקליטות טרחה לציין בהודעה שהוציאה בסמוך לדברי השרה שקד כי התיק נפתח בעקבות הערר שהגישה המשפחה, כרוצה לומר שלא הלחץ הציבורי הוא שהניע אותה לפתוח את התיק מחדש. האמת היא שאלמלא הלחץ הציבורי הערר היה נדחה על אתר בנימוק פורמליסטי מדויק והוא כי ערר על סגירת תיק יש להגיש בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה על סגירת התיק. הנה פעם נוספת, הפרקליטות מתבצרת ומתגחכת וחבל.

בראיון לגלי צה"ל, שלושה ימים אחרי שנחשף בערוץ הראשון התחקיר המטלטל שנעשה על ידי איילה חסון ויפעת גליק (10.7.15), אמרה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב בין היתר כי התקשורת "שותה את דמנו". במרבית המקרים אכן זהו המצב. ככלות הכול נעשית שם בדרך כלל עבודה טובה מאד ולפעמים אף מצוינת. אלא שבעניין המתתו של הנער גל בק ז"ל, זכתה פרקליטות המחוז ביושר לביקורות הנוקבות שספגה – זאת בגלל התנהלות לקויה ומתגוננת עד כדי גיחוך. מותר לטעות, קורה ששוגים ולפעמים מקבלי החלטות לוקים בליקוי מאורות, בעיקר אלו הנדרשים לקבל החלטות עשרות פעמים ביום, הם עלולים לפעמים לשגות. הניסיון להתכחש לשגגה הוא מעשה פתטי, המגביר התחושה של אי אמון וחשש כבד שמא יש דברים בגו וכי יש מה להסתיר.

לא נחזור על עובדות המקרה נזכירן רק בקליפת אגוז. בשבת 9.7.2005 בסמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר, בצומת הרחובות קק"ל – חיים לבנון בתל-אביב (רמת אביב) נהרג הנער גל בק כשרכב על קטנועו, כתוצאה מפגיעת מכונית פרטית נהוגה על-ידי נהגת צעירה. בענף התנועה של מחוז תל-אביב נפתח תיק חקירה שנסגר כעבור כמה שבועות, על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב, מחוסר ראיות. החקירה הייתה רשלנית באופן קיצוני. לפני ימים אחדים נודע כי המשטרה המליצה בשעתו בפני הפרקליטות להעמיד לדין את הנהגת, למרות שתיק החקירה היה מחורר ככברה ונחקר כלאחר יד. הפרקליטות – במקום להחזירו מייד ליחידה החוקרת עם הנחיות ברורות להשלמה, סגרה אותו "מחוסר ראיות". "החוסר" שהיה כאן היה חוסר במקצועיות ובאתיקה מקצועית. לא זו אף זו, לאור ליקויי החקירה החמורים שנתגלעו בחקירה, היה על הפרקליטות גם לדווח על כך למפקד מחוז תל-אביב של המשטרה, על מנת שייתן דעתו על איכות החקירה בתיק ולטיב הפיקוח והבקרה ביחידה החוקרת, ויטיל על קצין מטעמו לעקוב אחרי השלמת התיק כנדרש. כאמור, לא זה ולא זה נעשה. סגירה של תיק זה כפי שנעשתה הינה הפרה של חובה מקצועית של התביעה, התעלמות ממשפחה שכולה ומעבריין החשוד בהמתה של הנער, ומחשד כי בתיק זה שובשה החקירה בזדון.

על הסבירות שהנהגת הפוגעת נהגה בצלחת מעופפת

בשבועות האחרונים אספו יפעת גליק ואילה חסון ראיות נוספות המחזקות את גרסאות העדים שטענו שגל בק ז"ל נדרס על-ידי הנהגת הפוגעת בעת שהיא חצתה לכאורה את הצומת באור אדום ובמהירות מופרזת. לא זו אף זו, הראיות החדשות מבססות על פניהן עוד יותר את החשד שנהגת המונית – זו שהעידה שהנהגת הפוגעת נסעה באור ירוק – לא טעתה בתום לב בהודעה שמסרה למשטרה כשעה אחרי האירוע במקום התרחשותו, אלא מסרה לכאורה הודעה כוזבת בזדון, לאחר שהודחה לעשות כן. הכול יודעים כי נהגת המונית העידה שגל ז"ל נסע במקום שכלל לא היה בו. עתה ניתן לומר בביטחון כמעט מלא כי מהמקום שנהגת המונית הייתה בעת האירוע הקטלני, היא לא יכלה לראות את האור הירוק ברמזור של הנהגת הפוגעת. אם נוסיף לכך את העובדה שהנהגת הפוגעת מסרה בחקירתה באזהרה בבית החולים, כשלוש שעות אחרי האירוע – פרטים מלאים של נהגת המונית – לרבות מספר טלפון ותעודת זהות, הרי התמיהה על מהימנות הודעתה של נהגת המונית אינה מופרכת. נזכיר שוב, הנהגת הפוגעת אחרי התאונה נשארה ככל הנראה במכוניתה, או ממש בסמוך אליה, במצב נפשי לא קל ואף פגועה פיזית, והמתינה לפינוי באמבולנס לבית החולים. הסבירות שהסתובבה לבדוק מי מבין העדים בזירה הם העדים "לטובתה" – היינו תשאלה כל עד ובדקה מה בפיו – נראית סבירה בדיוק כמו הסבירות שהיא נהגה בצלחת מעופפת. לעומת זאת – האפשרות שמי מטעמה של הנהגת הפוגעת דיבר עם נהגת המונית – דיבור במובן הרחב של המושג – אינה מופרכת וניתן היה לברר זאת בקלות רבה – למשל על-ידי הצגת השאלה לנהגת הפוגעת מניין ידעה את הפרטים של נהגת המונית. אבל כידוע,  הנהגת הפוגעת לא נחקרה בשנית והחוקרים הסתפקו רק בהודעתה הראשונית שנגבתה באזהרה בבית החולים, באותו בוקר נורא. גם לנהגת המונית היה צריך לחזור לחקירה נוספת ולברר איתה כמה וכמה דברים, ביניהם אם מסרה את פרטיה האישיים לאדם אחר מלבד החוקר שרשם הודעתה. למען הסר ספק נדגיש כי ניתן היה להוציא את רישומי שיחות הטלפון של נהגת המונית על מנת לאשש או להפריך חשד לשיבוש חקירה. בדקת רישומי השיחות גם אז, בשנת 2005, הייתה עניין רוטיני לחלוטין בחקירות משטרה – וככל הידוע לי גם היום ניתן לקיימו, אם כי בעלויות גבוהות מאד יחסית.

יש לעמוד על המשמר לבל תתמוסס החקירה והבדיקה בהבל הקיץ

ככל הנראה לא נדע מה היו השיקולים של הפרקליטות לסגור התיק. אלו אמורים להינתן להימצא בתרשומות הפנימיות של הפרקליטות, אשר אינן נחשפות לציבור, גם לא לבית המשפט – וטוב שכך. רק גורם חיצוני אחד רשאי לבקשן וחובה על הפרקליטות להמציאן – והוא נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם), בראשות כב' השופטת בדימוס הילה גרסטל. לא ברור לנו אם העניין הגיעה אל שולחנה, אך הכול מצפים שגם זה יתבצע – בדיקה מקצועית בלתי תלויה של השתלשלות העניינים בטיפול הפרקליטות בתיק זה – למניעת הישנות המחדל בעתיד.

במסגרת מעגל ההתבצרות וההתגחכות של הפרקליטות בתיק זה, נטען מטעמה כי חלה התיישנות על התיק – ולא כך הדבר. העובדות בתיק מצביעות על כך שמדובר לכאורה בעבירת הריגה – פשע חמור שההתיישנות עליה תחול בחודש הבא (10 שנים מיום סגירת התיק). הפרקליטות ניסתה לטעון כי מדובר בעבירה מסוג עוון – היינו גרם מוות ברשלנות – שאכן ההתיישנות חלה עליה לפני כמה שנים. נראה שבטענה זו ניסו לזרות חול בעיני הציבור. נהיגה באור אדום ובמהירות מופרזת היא עבירה של הריגה ולא גרם מוות.

עתה הוחלט לפתוח את התיק ולהשלים את החקירה. לא נותר לנו אלא לקוות כי השלמת החקירה תתבצע על-ידי יחידה חוקרת אחרת ובשני צירים. הציר הראשון הוא ההתנגשות הקטלנית עצמה – מי נסע באור אדום, במהירות מופרזת ואולי תוך נהיגה ודיבור בטלפון סלולרי. הציר השני הוא החשד לשיבוש חקירה על-ידי הדחת עד. חקירה זו אמורה להתבצע במהירות וביעילות כי שעון ההתיישנות מתקתק במרץ. בנוסף לכך, ראוי כי תוקם ועדת בדיקה משותפת לנבת"ם ולמשטרה בכדי להפיק לקחים מתיק זה למניעת הישנותם בעתיד, ובכלל זה אם נכון היה להמתין לבקשת הערר שהגישה המשפחה, או מיד עם היוודען של העובדות בתקשורת, למהר ולקיים בדיקה יסודית של העניין. רשויות האכיפה אמורות להיות קשובות באופן אקטיבי לרחשי הציבור ולנקוט ביוזמות בכל עניין שנראה כעיוות הצדק.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s